גבר טרנסג'נדר הרשום כזכר ומבקש להמשיך ולהיות רשום כזכר גם במקרה של היריון, צריך לפנות לוועדה הרב מקצועית בבקשה לאישור כי אין בהיריון כדי לשנות את זהותו המגדרית
האישור יהיה תקף גם להריונות נוספים ללא צורך לפנות שוב לוועדה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון (בג"ץ)
שם התיק:בג"ץ 8391/16
תאריך:10.01.2018
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • העתירה הוגשה על ידי בני זוג גברים, כאשר העותר 1 הינו גבר טרנסג'נדר, אשר נרשם במרשם האוכלוסין זכר עוד בשנת 2009, והעותר 2 הינו גבר סיסג'נדר (כלומר, נולד כגבר ומזדהה כגבר).
  • העותרים הביאו יחדיו ילד לעולם, מזרעו של העותר 2 וביציותיו של העותר 1, והעותר 1 הוא זה שנשא את ההיריון עד לסיומו המוצלח.
  • בתעודת הלידה שהוצאה בבית החולים לילדם של העותרים, ונמסרה לפקיד הרישום, נרשם העותר 1 כאמו של הילד, ולא כאביו.
  • בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין, הודעת לידה הנמסרת לפקיד הרישום על ידי מוסד רפואי מהווה תעודה ציבורית, ואם קיימת סתירה בין הנתונים המופיעים במרשם האוכלוסין לבין הנתונים המופיעים בתעודה, רשאי הפקיד לשנות את הנתונים המופיעים במרשם האוכלוסין.
  • משכך, פקיד הרישום שינה על דעת עצמו את מין העותר 1 מזכר לנקבה.
  • בנוסף, סירב פקיד הרישום לרשום את העותרים כאבותיו של הילד.
  • העותרים הגישו שלוש עתירות בנושא:
    1. העותרים עתרו להירשם כאבותיו של ילדם המשותף.
    2. העותרים עתרו לביטול רישומו הכפוי של העותר 1 כנקבה במרשם האוכלוסין.
    3. העותרים עתרו לכינונה של מדיניות עקרונית לפיה "בכל מקרה שבו מוצגת לפקיד מרשם הודעה על הולדת חי ירשום הוא את היולד או היולדת כהורה של הילד, מבלי להפלות בין אמהות סיסג'נדריות לבין אבות טרנסג'נדרים".

התפתחויות מאז הגשת העתירה

  • לאחר הגשת העתירה, בדיון הראשון, הוסכם כי יוסדר הרישום של שני העותרים כאבות במרשם האוכלוסין, לאחר שהעותר 1 הציג אישור רפואי כי לא חל שינוי במגדרו מלפני הלידה.
  • העותר 2 יירשם כאביו של ילדם המשותף של העותרים.
  • השלמת הרישום באופן שהוסכם, תאפשר הנפקת תמצית רישום שבה יופיעו עותרים 1 ו-2 כאבותיו של ילדם המשותף של בני הזוג.
  • עם זאת, משרד הפנים סירב להנפיק לבני הזוג תעודת לידה הנושאת שמות של שני אבות, והעותר 1 נשאר רשום בתעודת הלידה כאם ולא כאב.
  • בנוסף, כמה חודשים לאחר מכן, גיבש היועץ המשפטי לממשלה מתווה לפיו גבר טרנסג'נדר יכול להמשיך ולהיות רשום כזכר גם במצב של היריון, באופן הבא:
    • עליו לפנות טרם הלידה או בסמוך לאחריה לוועדה הרב מקצועית לניתוחים לשינוי מין, הפועלת בבית החולים תל השומר בבקשה לבחינת השפעת ההיריון על זהותו המגדרית.
    • אם הוועדה תאשר כי אין בעצם ההיריון כדי לשנות מזהותו המגדרית של הפונה, הוא יישאר רשום כזכר גם לאחר הלידה.
    • אישור הוועדה יהיה תקף ממועד נתינתו והלאה, ולא יהיה צורך לפנות שוב לוועדה, גם במקרים של הריונות נוספים.

החלטת בג"ץ

  • בית המשפט קבע כי לאור השינויים שחלו מאז הגשת העתירה, למעשה ניתנו לעותרים הסעדים הפרטניים אותם הם ביקשו - השלמת רישומם כאבותיו של ילדם המשותף ותיקון רישומו של העותר 1 במרשם האוכלוסין - ועל כן דחה את העתירה.
  • ביחס לעתירה בדבר הנהגת מדיניות עקרונית, קבע בית המשפט כי משניתנו לעותרים הסעדים הפרטניים אותם ביקשו, ההליך הנוכחי אינו מתאים לדיון בסוגיה העקרונית.
  • בנוסף, בית המשפט התייחס לטענת העותרים לפיה בתעודת הלידה נותר העותר 1 רשום כאמו של הילד המשותף ולא כאביו, וקבע כי משום שעניין זה לא הופיע בעתירה המקורית, לא ניתן לומר כי לא ניתנו לעותרים הסעדים אותם ביקשו.

משמעות

  • גבר טרנסג'נדר המבקש להמשיך ולהיות רשום כזכר גם במקרה של היריון, צריך לפנות לוועדה הרב מקצועית לשינויי מין, לצורך קבלת אישור כי אין בהיריון כדי לשנות את זהותו המגדרית.
  • מעת שניתן האישור, יישאר הגבר הטרנסג'נדר רשום כזכר במרשם האוכלוסין, וזאת גם במקרים של הריונות נוספים, ללא צורך לפנות שנית לוועדה.

חשוב לדעת

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים