"חזקת הגיל הרך'" היא כלל משפטי הקובע כי אם הורים אינם מגיעים להסכמה בעניין המשמורת של ילדיהם, בית המשפט יורה על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם (מלבד בנסיבות מיוחדות כגון אם מתעללת או מזניחה)
ניתן לראות גם פסיקות שבהן בית המשפט שקל את טובת הילד בשאלת המשמורת, מבלי להתחשב בחזקת הגיל הרך (ראו דוגמאות בסעיף "פסקי דין" בהמשך)
ראו סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

"חזקת הגיל הרך" היא כלל משפטי שנקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולפיו כאשר הורים אינם מסכימים ביניהם על שאלת המשמורת, בית המשפט יורה על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם.

  • בנסיבות מיוחדות שבהן טובת הילד היא שלא להימצא במשמורת האם (לרוב מדובר במקרים בהם האם אינה כשירה, או כאשר האב תיפקד בתור המטפל העיקרי בילד), בית המשפט לא יורה על מסירת הילד לחזקת האם.
  • בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי באופן בו מיישמים בתי המשפט את חזקת הגיל הרך, ופעמים רבות יותר נפסקת משמורת משותפת גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6.

על מי חלה חזקת הגיל הרך

  • חזקת הגיל הרך חלה על ילדים מתחת לגיל 6, שהוריהם אינם מגיעים להסכמה ביניהם על שאלת המשמורת, והסכסוך הועבר להכרעת בית המשפט.
  • יישום חזקת הגיל הרך עשוי להשפיע על המשפחה כולה - כאשר לילד מתחת לגיל 6 יש אחים או אחיות בוגרים, פעמים רבות יביא יישום חזקת הגיל הרך לכך שכל הילדים במשפחה יימסרו למשמורת האם, כדי לא להפריד בין האחים.

סתירת חזקת הגיל הרך

  • אב המעוניין שילדיו הקטנים יימסרו למשמורתו ולא למשמורת האם, צריך להראות כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בשם טובת הילד.
דוגמה
  • נסיבות מיוחדות נוגעות לרוב לכשירות האם, כגון במקרים של אם המתעללת או מזניחה את הילד, או אם המכורה לסמים או אלכוהול.
  • נסיבות מיוחדות נוספות עשויות להיות מקרים בהם האב, ולא האם, הוא המטפל העיקרי בילד, לאורך תקופה ארוכה.
  • נסיבות שלא בהכרח ייחשבו כנסיבות מיוחדות - מקרים כגון רצון של האם להגר מהארץ או לעבור ליישוב מרוחק מהיישוב שבו מתגורר האב.
  • יש לציין כי כיום, ניתן לראות פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה שאינם מיישמים את חזקת הגיל הרך ככלל גורף, ולעתים אף פוסקים משמורת משותפת גם כשמדובר בילדים מתחת לגיל 6.

חשוב לדעת

  • חזקת הגיל הרך עוברת שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, ובתי המשפט אינם מיישמים את החזקה באופן אחיד.
  • הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט) המליצה כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך ולקבוע את המשמורת בהתאם לטובת הילד הספציפי, בשים לב לאופן בו כל אחד מההורים מתפקד כהורה, ללא קשר למינו של ההורה.
  • בעקבות דו"ח ועדת שניט, ניתן לראות שינויים באופן בו מיישמים בתי המשפט לענייני משפחה את חזקת הגיל הרך, כאשר קיימים יותר מקרים בהם מוכרעת שאלת המשמורת רק בהתאם לשיקולי טובת הילד הספציפי.
  • עם זאת, פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון מדגישים כי חזקת הגיל הרך טרם בוטלה בחקיקה רשמית, ולכן היא עודנה תקפה ויש ליישם אותה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

  • תמש (ת"א) 1745-11-13‏ ‏מיום 17.08.2014 - שאלת המשמורת תוכרע אך ורק בשים לב לטובת הילד הספציפי, ללא קשר לחזקת הגיל הרך, ונפסקה משמורת משותפת לשני ההורים.
  • תמש (חי') 16804-03-09 מיום 02.03.2013 - המשמורת על הקטינים תימסר לאב, הן משום שקיימים טעמים המצדיקים העברת המשמורת לידי האב, והן משום שראוי לבטל את חזקת הגיל הרך ולדון בכל מקרה לגופו, בהתחשב בטובתם של הקטינים.
  • בעמ 1858/14 מיום 03.04.2014 - למרות הקולות הקוראים לשינוי חזקת הגיל הרך, החזקה טרם שונתה בחוק ולכן היא עודנה קיימת, ולא קיימות נסיבות מיוחדות במקרה הנדון המצדיקות סטייה ממנה.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

המידע המקורי בערך זה נכתב בשיתוף המרכז לקידום מעמד האשה - מרכז רקמן.