הקדמה:

בני משפחה שהסתכסכו בנושאים שיפורטו בהמשך, לא יכולים להגיש תביעה לפני שהגישו בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע
לאחר הגשת הבקשה לא ניתן להגיש תביעות במשך תקופה מסויימת, אלא אם מדובר במקרים דחופים
לאחר הגשת הבקשה, הצדדים המסוכסכים יוזמנו לפגישות ביחידת הסיוע במטרה לנסות ולפתור את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום
אם הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחידות הסיוע, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה הראשון שיוכל להגיש תביעה לערכאה המוסמכת לפי בחירתו
יש לשלם אגרה עבור הגשת הבקשה, אך השירות ביחידות הסיוע ניתן ללא עלות

בני משפחה שנתגלע ביניהם סכסוך בנושאים שיפורטו, חייבים להגיש בקשה לישוב סכסוך ליחידות הסיוע בטרם יגישו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

  • המטרה של הליך זה היא לסייע לצדדים ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך.
  • עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים אשר מפורטים בהמשך.
  • אם לאחר קיום הפגישות עם יחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי, אז הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
  • מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי, זכאי לליווי וייעוץ של עורך דין במהלך הפגישות ביחידות הסיוע וכן להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר במקרה שהצדדים בוחרים לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

המקרים שבהם תוגש בקשה ליישוב סכסוכים לפני הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין

  • כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בכל בכל אחד מהעניינים שיפורטו, חייב לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני:
    1. ענייני נישואין וגירושין.
    2. יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות כספיות או רכושיות שנובעות מהקשר בין הצדדים, חוץ מתביעות בענייני ירושה.
    3. מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
    4. מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.
    5. כל עניין הנוגע לילד, חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.
    6. אבהות או אמהות לגבי ילד, חוץ מתביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.
  • החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעה בעניינים שצוינו חלה על כל מי שמבקש להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי שהוקמה לידו יחידת סיוע. לרשימת יחידות הסיוע ראו באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

למרות הנאמר, הערכאה השיפוטית מוסמכת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

טיפ
סבים של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

למי ואיך פונים

שימו לב

שלבי ההליך

הזמנה לפגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית

  • לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים ל-4 פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
  • כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים).
  • ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה. ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישה, ולמחוק בקשה שהגיש.
  • ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.

מטרות פגישות המהו"ת

  • לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים המסוכסכים, ללא ליווי עורכי דין מטעמם.
  • פגישות המהו"ת יכללו:
    1. מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.
    2. היכרות עם הצדדים כדי להעריך את צורכיהם ורצונותיהם וכן את טובת ילדיהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך.
    3. מתן מידע בדבר הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושין בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך.
    4. קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם, או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה.

ניהול פגישות המהו"ת

  • לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, ללא נוכחות עורכי דין מטעמם.
  • בפגישות ישתתף עורך דין מטעם יחידת הסיוע בעל ניסיון בדיני משפחה וניסיון הכשרה בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך ובלבד שהצדדים הסכימו לנוכחותו.
  • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
  • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע

  • בתוך 5 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (טופס 3 בתוספת לתקנות) אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
  • אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הנו בתשלום אך מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי עשוי להיות זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר.
  • אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.
  • במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות

  • עם הגשת הבקשה לישוב סכסוך מנועים הצדדים במשך כל התקופות המפורטות להלן להגיש בקשות או תביעות הנוגעות לסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (עיכוב הליכים):
    • בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או 75 ימים אם הוארכה התקופה (אלא אם כן ערכאה משפטית מוסמכת קיצרה את המועד הזה או האריכה את המועד).
    • ב-5 הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה בדבר רצונם להמשיך בהליך החלופי ליישוב הסכסוך.
    • ב-15 הימים שלאחר תום התקופה למתן הודעה כאמור.
    • לאחר חלוף תקופת עיכוב ההליכים, רשאי הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך, להגיש תוך 15 ימים תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת ולבחור ההאם התובענה תתברר בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בתקופה זו הצד השני מנוע מלהגיש כל תביעה בעניין לכל ערכאה שהיא.
  • לאחר חלוף תקופת 15 הימים הנוספים, הצדדים חופשיים להגיש כל תביעה לכל ערכאה, וחלים הכללים המשפטיים הרגילים בעניין זה.
דוגמה
ב 01.05.2017 הגיש משה בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני בתל אביב.
  • פגישת המהו"ת האחרונה התקיימה ביום 15.06.2017 והצדדים התבקשו להודיע תוך 5 ימים אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
  • בתאריך 20.06.17 הודיעו הצדדים שהם אינן מעוניינים להמשיך בהליך חלופי.
  • לאחר תום מועד מתן ההודעה יש עדיין 15 ימים של עיכוב הליכים, כלומר עד ליום 05.07.2017.
  • משה רשאי להגיש תובענה החל מיום 6.07.2017, תוך 15 ימים, עד ליום 20.07.2017, ולבחור האם התובענה תתקיים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין.
  • אם משה לא הגיש תביעה עד ליום 20.07.2017 או שהגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

בקשות ותובענות במקרים דחופים, בהם אין עיכוב הליכים

  • לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולמרות תקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש לערכאה המוסמכת בקשה לסעד דחוף בנושאים הבאים:
    1. בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין כשאין הסכמה בין ההורים (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופי).
    2. בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית.
    3. בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.
    4. תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, כאשר ההמתנה לתקופת תום עיכוב ההליכים עלולה למנוע את התרת הנישואין.
    5. בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת הילדים וסדרי קשר, כאשר המתנה לתקופת תום עיכוב ההליכים עלולה לגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    6. בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.

קיצור תקופת עיכוב ההליכים

  • במקרים הבאים, הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים (טופס 7 בתוספת לתקנות):
    1. לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית.
    2. לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין.
    3. לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפה תקופת עיכוב ההליכים, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי או שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה.
    4. בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    5. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת.
    6. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם.
    7. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים.
    8. לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.
    9. לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה.
    10. לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.
    11. במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
טיפ
  • בשל העומס הרב על יחידות הסיוע, ברוב המקרים פגישות המהו"ת אינן נקבעות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אלא במועדים מאוחרים יותר.
  • במקרה זה, ניתן לבקש מהערכאה השיפוטית המוסמכת קיצור תקופת עיכוב ההליכים, גם אם לא מתקיימים התנאים הנזכרים כאן.

הארכת תקופת עיכוב ההליכים

  • הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים (טופס 7 בתוספת לתקנות):
    1. הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
    2. נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
    3. מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

חשוב לדעת

  • הטיפול ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
  • הזמנה לפגישת מהו"ת היא כמו הזמנה לבית משפט וחובה על הצדדים להתייצב לפגישה.
  • מי שמגיש את הבקשה לישוב סכסוך מקבל על פי החוק תקופת זמן של 15 ימים בה יוכל לבחור ראשון את הערכאה בה יתברר הסכסוך (במקרה בו הצדדים לא יצליחו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בהסכמה).
  • מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי, זכאי לליווי וייעוץ של עורך דין במהלך הפגישות ביחידות הסיוע וכן להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר במקרה שהצדדים בוחרים לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור.
  • יחידות הסיוע מעניקות סדנאות מידע חינמיות להורים הנמצאים בהליכי גירושין ופרידה, בכדי לסייע להם להתמודד מול ילדיהם עם הקשיים הנובעים מהגירושין. למידע נוסף ראו סדנאות מידע להורים בהליכי פרידה וגירושין מטעם יחידות הסיוע שליד בתי המשפט.

חקיקה ונהלים

גורמי ממשל

הרחבות ופרסומים


תודות