אזהרה
דף זה אינו רלבנטי עוד!
דף זה אינו רלבנטי יותר, ולכן הועבר לארכיון במרחב "הקפאה".
מזונות אישה נקבעים על פי הדין האישי של בני הזוג
אישה זכאית למזונותיה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו
רכושה של האישה אינו משפיע על קביעת גובה המזונות, אולם רווחים שמניב הרכוש (כגון שכר דירה הנובע מדירה בבעלות האישה) יילקחו לרוב בחשבון לעניין חישוב גובה המזונות

אישה זכאית למזונותיה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו.

  • מזונות אישה נקבעים על פי הדין האישי של בני הזוג.

גובה המזונות

  • כאשר מדובר על בני זוג יהודים, גובה המזונות נקבע על פי הדין העברי, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
  • בפרקטיקה בבית הדין הרבני ניתן דגש על שלושה כללים מנחים בדין העברי- בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה גובה המזונות נקבע על פי רמת החיים של בני הזוג בתקופת הנישואין וביחס להכנסותיהם.
  • על פי הדין העברי, קיימים מספר כללים לקביעת גובה המזונות.
    • הכלל הראשון עוסק בחובתו של הבעל לספק לאישה את סכום המזונות בהתאם למנהג המקום בו הם חיים,
    • הכלל השני עוסק במצבו הכלכלי של הבעל ופוטנציאל השתכרותו העתידי.
    • הכלל השלישי הוא הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כלומר חובתו של הבעל לספק לאישה את צרכיה ברמה שהורגלה להם בבית הוריה.
  • לרב, הכלל שיגבר הוא זה שלפיו סכום המזונות הוא הגבוה ביותר, אולם קיימים סייגים שונים אם מצבו הכלכלי של הבעל אינו מאפשר זאת.
  • על פי הכלל המנחה בפסיקה כיום, האישה זכאית למזונות על פי רמת החיים אליה הורגלה בבית המשותף לפני הסכסוך בין הצדדים וביחס להכנסות בני הזוג.
  • "פסיקת מזונות אישה צריכה להיעשות על בסיס צורכי האישה ורמת החיים המוכחת לעת הפסקת החיים המשותפים מחד, ועל יסוד הערכת הכנסות הצדדים באותה עת" (תמ"ש (חיפה) 12091/00 פלונית נ' פלוני).
  • יש להביא בחשבון שבפועל, בבית הדין הרבני ישנה נטיה לפסוק סכומי מזונות נמוכים יותר מאשר אלו שייפסקו בבית המשפט לענייני משפחה.
  • בני זוג מעורבים/ שאינם משתייכים לעדה דתית מוכרת זכאים למזונות מכח חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. במקרה זה, היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו על ידי בית המשפט בהתייחס לנסיבות - לפי מחסורו של הזכאי ויכלתו של החייב. כמו כן, בית המשפט רשאי לפטור אדם מחובת מזונות, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.
  • אם קיים הסכם בין בני הזוג- ייקבע גובה המזונות על פי ההסכם. לבית המשפט קיימת הסמכות לשנות את ההסכם בהתרחש שינוי בנסיבות, על פי שיקול דעתו.

השפעת מצבה הכלכלי של האישה על זכותה למזונות

  • לרוב, אישה עובדת לא תהיה זכאית למזונות. זאת למעט מקרים שבהם סכום השתכרותה ("מעשי ידיה") נמוך ביותר ואינו מספיק לצרכיה שיפורטו בהמשך. במקרים אלו יקוזז סכום השתכרותה מסכום המזונות שייפסק.
  • בעקרון, הבעל אינו יכול להכריח את אשתו לעבוד וסירובה לעבוד לא יפגע בזכותה למזונות (ד"נ 23/69 יוסף נ' יוסף, פ"ד כד(1) 972 וע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29, 32) אולם עם זאת ישנה פסיקה אשר קיזזה מזונות מאישה על סמך בחינת יכולת השתכרותה, כלומר- על סמך העובדה שהאישה יכלה להשתכר אך לא עשתה זאת (ע"א 6136/93 ביקל נ' ביקל וע"א 5930/93 פדן נ' פדן). כאמור, הנטיה היא לא לכפות על האישה השתכרות, אולם במקרה שבית הדין מוצא כי אישה עזבה את מקום עבודתה לצורך קבלת מזונות, עלול לקזז או לשלול ממנה את הזכאות למזונותיה.
  • רכושה של האישה אינו משפיע על קביעת גובה המזונות. אולם, רווחים שמניב הרכוש (כגון שכר דירה הנובע מדירה בבעלות האישה) יילקחו לרוב בחשבון לעניין חישוב גובה המזונות.

מה כוללת הזכאות

  • "חיוב הבעל כלפי האישה כולל לא רק מזונות במובן הצר של המילה (אוכל) אלא גם את כל צרכיה האמיתיים, כלומר את כל הדרוש לכלכלה, כגון כסות, מדור, רפוי וכדומה" (ע"א 516/83 גולדפרב נ' גולדפרב פ"ד לח(3) 667, 671).
  • על פי הדין העברי המונח "מזונות" כולל את כל הצרכים וטובות ההנאה של האישה. כלומר, בפסיקת המזונות לאישה יביא בית המשפט בחשבון את מכלול הפרטים הבאים, בכפוף לכך שרמת החיים שהאישה הורגלה אליה תשמר וזאת כאשר יוכח כי באמת הורגלה לכך בחיים המשותפים:
    • מדור והוצאות מדור (כולל משכתנתא/ שכר דירה, חשמל, ארנונה, מים, טלפון וכד')- האישה זכאית ל-50% מהוצאות אלו במסגרת מזונותיה, האחוזים הנותרים מהווים חלק ממזונות הילדים.
    • מזון
    • ביגוד והנעלה
    • חינוך
    • נסיעות
    • חוגים
  • בריאות (כולל טיפולים פסיכולוגיים, דיאטנית וכד')
    • בילוי, בידור ונופש
    • קוסמטיקה ומספרה
    • מתנות
  • חשוב לציין כי אין מדובר ברשימה סגורה ואישה המגישה תביעה למזונות יכולה להוסיף פרטים נוספים על פי צרכיה האישיים.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות