במקרים שהמצווה לא פירט אחרת בצוואתו, החוק קובע כללים לגבי הנכסים אותם הוא מוריש

הכללים לגבי הנכסים אשר מצווה המוריש בצוואתו, במקרה שלא קבע אחרת בצוואה:

  1. במקרה בו ציווה נכס מסוים, הזוכה יזכה בו כמו שהוא במות המצווה.
  2. הזוכה בנכס לפי צוואה אינו זכאי לדרוש מהיורשים האחרים סילוק של שיעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.
  3. הזוכה אינו זכאי לפיצויים מהיורשים האחרים אם במות המצווה הנכס כבר לא היה ברשותו.
  4. הרווחים מהנכס, עד מות המצווה, נכללים בחשבון העיזבון הכללי. ממועד מותו של המצווה ואילך הם שייכים לחשבונו של הזוכה בנכס (אלא אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר).
  5. במצב בו המצווה ציווה נכס שאיננו מסוים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני (ממוצע) מבין נכסי המצווה.
דוגמה
אישה ציוותה לבתה תכשיט מבין תכשיטיה, מבלי לפרט איזה מהם. הבת זכאית לתכשיט מסוג בינוני יחסית לשאר תכשיטי המצווה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות