הקדמה:

נוהל פיצוי לנוסעים בגין איחורי רכבות קובע את גובה הפיצוי בגין איחור או ביטול רכבת, ומגביל את סכום הפיצוי למחיר של כרטיס אחד או שניים – לפי משך האיחור
לא ניתן לקבל פיצוי כספי נוסף מעבר לפיצוי שנקבע בנוהל בגין נזקים שנגרמו לנוסעים כתוצאה מאיחור או ביטול רכבת
למרות פסק הדין הנ"ל, חלק מבתי המשפט לתביעות קטנות חייבו את רכבת ישראל לשלם לנוסעים פיצוי כספי בשל איחור הרכבת

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
מס' תיק:
תא 1694/07
תאריך:
18.09.2008
  • במסגרת תביעה ייצוגית נגד הרכבת תבעו מספר נוסעים בין היתר פיצוי כספי על נזקים שנגרמו להם כתוצאה משביתה בת שעה של עובדי הרכבת, שבעקבותיה נגרמו איחורים בזמני ההגעה של הרכבות.
  • התובעים רכשו כרטיסי נסיעה ברכבת ליום 30.04.2007.
  • באותו יום, סמוך לשעה 08:00 נפסקה תנועת הרכבות בכול הארץ, כתוצאה מאסיפות הסברה שערך ועד עובדי הרכבת.
  • חלק מהנוסעים שהחזיקו בכרטיסי נסיעה, כלל לא עלו על הרכבת באותו בוקר, ונסעו ליעדיהם באמצעי תחבורה חלופיים, חלק מהנוסעים ירדו מהרכבת והלכו לתחנה הקרובה ומשם המשיכו בדרכם באמצעים אלטרנטיביים, ואחרים נותרו ברכבת, והגיעו ליעדם באיחור.
  • תנועת הרכבות נפסקה לפרק זמן של למעלה משעה, אם כי התובעים טענו כי האיחורים והשיבושים נמשכו גם מספר שעות לאחר מכן.

טענות התובעים (הנוסעים)

  • התובעים טענו כי נגרמו להם נזקים כספיים ישירים כתוצאה משיבוש תנועת הרכבות הנ"ל (התובעת הראשונה נסעה ליעדה במונית, והתובע השני רכש כרטיס נסיעה אך הגיע ליעדו באיחור).
  • התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים ישירים, של עלות כרטיס הרכבת והוצאות שהיה עליהם להוציא עקב הפסקת תנועת הרכבות, וכן בגין עוגמת הנפש.

טענות הרכבת

  • הרכבת טענה בין היתר שמערכת היחסים המשפטית בין הנוסעים לרכבת כפופה לחוק ותקנות מסילת הברזל (תנאי נסיעה ברכבת).
  • בתקנה 8 לתקנות, נקבע נוהל פיצוי בגין איחורים של הרכבת, ועל פיו, בגין איחור של למעלה מחצי שעה הפיצוי נקבע להיות כרטיס נסיעה אחד, ובגין איחור של למעלה משעה – שני כרטיסי נסיעה.
  • לטענת הרכבת, זהו הפיצוי המקסימאלי שהנוסעים זכאים לו, והיא הסכימה לפצות אותם בפיצוי זה.

החלטת בית המשפט

  • כחלק מההסכם בין הרכבת לנוסעיה, קיים סעיף שנכלל בהסכם באמצעות הנוהל, המגביל את סכום הפיצוי שנוסעי הרכבת שנפגעו מהאיחורים יכולים לתבוע.
  • הסעיף שולל למעשה אפשרות של תביעת נזקים אחרים – ישירים ועקיפים, ומגביל את סכום הפיצוי למחיר של כרטיס אחד או שניים – לפי משך האיחור.
  • לאור מגבלת סכום הפיצוי מעבר לפיצוי בהתאם לנוהל, אין הנוסעים זכאים לפיצוי על נזקים נוספים ועל עוגמת נפש שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מן האיחור.

נימוקי בית המשפט

  • נוהל הפיצוי נקבע כאמור בתקנות, מכוח ההסמכה שניתנה בפקודת מסילות הברזל (סעיפים 56 ו-57 לפקודה).
  • תקנה 8 לתקנות מסילת הברזל (תנאי נסיעה ברכבת) שהותקנה מכוח הסעיפים הנ"ל קובעת כי המנהל (הכוונה למנכ"ל הרכבת) יקבע את שיעור הפיצויים שתשלם הרשות בגין איחור של הרכבת העולה על 30 דקות.
  • מנהל הרכבת קבע את "נוהל פיצוי לנוסעים בגין איחורי רכבות", בו נקבע כי גובה הפיצוי יהיה:
    • כרטיס נסיעה באותו קו נסיעה אותו רכש הנוסע, כאשר מדובר על איחור מעל ½ שעה,
    • שני כרטיסי נסיעה באותו קו נסיעה אותו רכש הנוסע, כאשר מדובר על איחור מעל 1 שעה.
    • במקרה של ביטול רכבת, יהיה זיכוי הכרטיס לנסיעה אחרת או החזר מחיר הכרטיס כנגד קבלת כרטיס נסיעה שלא מומש ובאישור מנהל התחנה.
  • הוראות הנוהל הן חלק מההסכם בין הרכבת לבין כל אחד מהנוסעים. ברכשו כרטיס נסיעה, קבל על עצמו כל אחד מהנוסעים את הוראות הנוהל, ובכלל זה את ההוראה ביחס לפיצוי בגין איחור של הרכבת.
  • מטרת הנוהל היתה להגביל את הפיצוי שנוסעי הרכבת יוכלו לתבוע בגין איחורים אפשריים של הרכבת, ולא להקנות לנוסעים זכות לתבוע פיצוי קבוע ומוסכם מראש בגין נזקי איחור.
  • הטעם לקביעה האמורה הוא משום שהרכבת קבעה את הנוהל כדי להימנע מהסיכון שהיא תיתבע בתביעות כספיות בסכומים משמעותיים בגין איחורים של הרכבת. תכלית הנוהל היתה לאפשר לרכבת לתמחר את הסיכונים מתביעות כאלה בסכומים ידועים מראש, תמחיר שניתן היה להביא אותו בחשבון בחישוב עלות הנסיעה ברכבת.
  • דמי הנסיעה ברכבת משקפים תוחלת של נזק בגין פיצוי על איחורים, בהתאם למה שנקבע בנוהל, ולא משקפים אפשרות של פיצוי נוסף בגין נזקים עקיפים של נוסעים, נזקים שעלולים להיות בסכומים גבוהים. פרשנות זו היא הוגנת גם מנקודת הראות של הלקוח. הגדלת הפיצוי הפוטנציאלי איננה רצויה בדרך כלל מבחינת הלקוחות הסבירים, מאחר שפירוש הדבר הוא כי הסיכון המוגבר של הפיצוי "יגולגל" לנוסעים במסגרת מחירי הכרטיסים באופן שיביא להעלאת המחירים.
  • לכן אין לפרש את הנוהל כמזכה את הנוסעים לבחור בפיצוי הקבוע בנוהל כפיצוי מוסכם מראש או לבחור לתבוע את מלוא הנזקים המוכחים שלהם, אלא יש לפרשו כמגביל את שיעור הפיצוי שנוסעים יכולים לתבוע בגין איחורים ברכבת לסכום הקבוע בו.
  • גם מחיר הכרטיס, שאף הוא חלק מההסכם בין הצדדים, נקבע בתקנות (תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה) תשס"ה – 2004) תקנות שהרכבת איננה יכולה לסטות מהן, ואיננה יכולה "להתקשר" עם נוסע בהסכם נסיעה בניגוד להן. מדובר במחיר שהרכבת איננה יכולה לסטות ממנו, והוא נקבע בחיקוק. הרכבת איננה יכולה גם, משום כך, להעלות את המחיר – גם אם יהיה עליה לשאת בסיכונים נוספים, כמו הסיכון שיהיה עליה לפצות את הנוסעים בגין מכלול הנזקים שלהם במקרה של איחור.
  • אם תוסר מגבלת האחריות, עלולה הרכבת למצוא עצמה אחראית גם לנזקים עקיפים של נוסעים, נזקים שעלולים להיות בסכומים גבוהים ביותר (כגון לקוח שהפסיד עסקה כתוצאה מאיחור וכד'). כאמור, העלאת תעריפי הנסיעה ברכבת אינה אפשרית, ויתכן כי היא אף איננה רצויה – ומוטב כי הרכבת תשמור על עצמה ככלי תחבורה זול, אמין בדרך כלל, אך עם אפשרות תביעה מוגבלת בלבד ביחס לנזקי איחורים.
  • הנוהל אינו מהווה מגבלה של הנוסעים על זכות הגישה שלהם לערכאות. זכות הגישה לערכאות נותרה קיימת, אלא שבמסגרת תביעה אפשרית מוגבל כל נוסע בסכום הפיצוי הוא זכאי לתבוע בהתאם לאמור בנוהל – קרי כרטיס אחד או שני כרטיסים לפי הענין.
    • לגבי הנוסעים שלא עלו על הרכבת בגלל השביתה -
    • היו נוסעים שכתוצאה מהאיחור, לא עלו כלל על הרכבת, והחליטו (למרות שהיה להם כרטיס), לנסוע באמצעי תחבורה חלופי. אולם, לו היו נוסעים אלה ממתינים פרק זמן של כשעה – עד לתום השביתה, הם היו יכולים לנסוע ברכבת. מובן שבמקרה כזה היו נוסעים אלה מגיעים ליעדם באיחור של שעה. גם הנוסעים שירדו מהרכבת כאשר תנועת הרכבת נפסקה – יכלו לבחור להישאר ברכבת, להמתין שעה – ולהגיע ליעד באיחור של שעה. חלק מהנוסעים בחרו שלא לעשות זאת, אלא לנסוע מיידית באמצעי תחבורה חלופי.
    • הנוסעים לא "הורדו" מהרכבת אלא עמדה לרשות כל נוסע הבחירה האם להמתין עד לחידוש תנועת הרכבת, או לרדת ממנה ולהגיע למחוז חפצו באמצעים חלופיים.
    • אין זה סביר כי כאשר נגרם איחור ברכבת, יהיו הנוסעים שבחרו להמשיך לנסוע ברכבת חרף האיחור, זכאים לפיצוי המוגבל שנקבע בנוהל, ואילו הנוסעים שבחרו שלא לנסוע ברכבת, או לרדת ממנה במהלך הנסיעה, כדי לא לאחר (או כדי להקטין את האיחור שלהם בהגעה ליעדם), יזכו לפיצוי מלא על כל נזקיהם.
    • כל הנזקים הם נזקים שהמקור שלהם הוא האיחור בתנועת הרכבות ועל כן הוראת נוהל הפיצוי חלה על כל הנזקים האלה, והפיצוי שהנוסעים זכאים לו בגין נזקיהם הוא בהתאם למה שנקבע בנוהל זה.

משמעות

  • לא ניתן לתבוע מהרכבת פיצוי כספי על נזקים שנגרמו כתוצאה מאיחור או ביטול רכבת.
  • הפיצוי שמגיע לנוסעים בגין איחור או ביטול רכבת הוא החזר כספי על כרטיס הנסיעה שרכשו במקרה שבחרו לא להמתין לרכבת או כרטיסי נסיעה חינם במקרה שנסעו ברכבת אך היא איחרה בהגעתה ליעד. למידע נוסף על הפיצוי ראו פיצוי בגין איחור או ביטול רכבת.

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.