הקדמה:

לבית המשפט אין סמכות לתת צו לספקית אינטרנט, המורה על חשיפת כתובת ה-IP של מחשב שממנו נשלח טוקבק ובכך לפגוע באנונימיות שלו, לצורך הגשת תביעה אזרחית נגד הגולש בגין לשון הרע
צו שכזה יכול להינתן לא בידי המשפט אלא בידי המשטרה ובנסיבות של קיום עבירה פלילית

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט עליון
מס' תיק:
רעא 4447/07
תאריך:
25.03.2010
  • המבקש הוא רופא עור, שדיון עליו נערך בפורום בנושא בריאות ברשת האינטרנט. במהלך הדיון, נכתבו תגובות (טוקבקים) אנונימיות המשמיצות אותו מקצועית.
  • המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למשיבה, ספקית האינטרנט, לחשוף את כתובות ה-IP של כותבי התגובות.
  • בית המשפט המחוזי פסק כי למרות שבאופן עקרוני יש לו סמכות להורות כאמור, במקרה הספציפי לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות זאת.
  • המבקש ערער לבית המשפט העליון, אשר דחה את הבקשה וקבע:
    • בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי, נקבע כי לבית המשפט אין כלל סמכות להורות לספקית האינטרנט לחשוף את כתובות ה-IP.
    • במקרה בו יש חשד למעשים פליליים, יש להגיש תלונה למשטרה, ולה יש את הסמכות לחשוף את כתובות ה-IP במסגרת החקירה המשטרתית.
    • כאשר המטרה היא הגשת תביעה אזרחית, בית המשפט לא ייתן צו לחשיפת הגולשים.

משמעות

  • כאשר זהות הנתבעים בתביעה אזרחית בגין לשון הרע אינה ידועה, בית המשפט לא ייתן צו לחשיפת כתובת ה-IP שלהם.
  • אם יש בתגובות מעשה פלילי (כגון איום לרצח, הסתה וכדומה), יש להגיש תלונה במשטרה, והמשטרה יכולה לפעול לחשיפת כתובת ה-IP במסגרת החקירה.

חקיקה ונהלים


תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.