הקדמה:

מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי להגיש נגד המפרסם תביעה לקבלת פיצוי כספי
הנפגע (התובע) לא נדרש להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהפרסום כדי להיות זכאי לפיצוי כספי
ישנם מקרים בהם למרות שנקבע כי פורסמה לשון הרע, הנתבע לא יהיה חייב בפיצוי כספי והתביעה נגדו תידחה
נפגע מפרסום לשון הרע, רשאי גם לנקוט הליך פלילי נגד המפרסם
אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא לשון הרע הינו כללי ומבוסס על חוק איסור לשון הרע והפסיקה
  • פסיקת בתי-המשפט בנושא אינה אחידה, מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים משפטיים או אחרים.

חוק איסור לשון הרע קובע כי מי שנפגע מפרסום לשון הרע, רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי מהמפרסם.

  • הנפגע (התובע) עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד 70,000 ש"ח (נכון לשנת 2020) בגין כל פרסום לשון הרע, מבלי להוכיח כי נגרם לו נזק מהפרסום.
  • אם התובע יוכיח כי הנתבע פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע בו, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי בסכום כפול, כלומר עד 140,000 ש"ח (נכון לשנת 2020).
  • ישנם מקרים, בהם בית-המשפט יקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע, אך למרות זאת התביעה תידחה והנתבע לא יידרש בתשלום פיצוי כספי לתובע (פירוט בהמשך).
שימו לב
  • בחוק ישנה רשימה של פרסומים אשר גם אם יש בהם לשון הרע, הם מותרים ולא ניתן לנקוט הליכים משפטיים בגינם.
  • פרסומים אלו כוללים, בין היתר, פרסומים של הכנסת וחבריה, הממשלה ושריה, צדדים בהליך משפטי וכו'.
  • למידע נוסף ראו פרסומים מותרים החסינים בפני תביעת לשון הרע.

מי זכאי?

  • כל מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן המהווה לשון הרע.
שימו לב
  • החוק מגדיר "'פרסום'" ו"לשון הרע" ובתי-המשפט מפרשים ומתאימים הגדרות אלו בכל מקרה לגופו.
  • במסגרת הליך אזרחי ניתן לומר כי "פרסום" הוא העברת כל סוג של מסר, בכל אמצעי ובתנאי שיגיע או שעשוי להגיע לאדם אחד לפחות חוץ מהנפגע.
  • עם זאת, ההגדרה של מהי "לשון הרע" משתנה, לא תמיד אחידה ולעתים מפתיעה, לכאן או לכאן.
  • למידע נוסף ראו: הגדרת לשון הרע ו-הגדרת פרסום

תהליך מימוש הזכות

  • לפי חוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעה לפיצוי כספי וסעדים נוספים לאחד מבתי-המשפט הבאים, בהתאם לסכום הפיצוי הנדרש (סמכות עניינית):
  • את התביעה יש להגיש לבית-המשפט המתאים (לפי סכום התביעה וסוג היחסים בין הצדדים, כפי שמפורט למעלה) הממוקם במחוז שבו נמצא אחד מאלו:
    • מקום מגוריו של הנתבע או מקום עסקיו.
    • המקום שבו נעשה הפרסום.
    • אם הפרסום נעשה באינטרנט (אין מקום פיזי מסוים)- ניתן להגיש את התביעה בכל מחוז.

ההליך בבית-המשפט

  • לאחר הגשת כתב התביעה והגשת כתב ההגנה על-ידי הנתבע ייקבע מועד לדיון מקדמי/דיון ראשוני בפני שופט.
  • במקרים מסוימים, עד למועד הדיון המקדמי, השופט יכול להורות כי הצדדים יופנו להליך גישור בניסיון להגיע להסכמה או פשרה לצורך סיום ההליך.
  • בדיון המקדמי, בין היתר, נעשה לעתים ניסיון לצמצם או להגדיר את המחלוקות בין התובע והנתבע ולעתים נעשה ניסיון להגיע להסכמה או פשרה, כדי לסיים את ההליך.
  • אם התובע והנתבע החליטו להמשיך בניהול ההליך, השופט יורה על הגשת תצהירים ויקבע מועד לדיון או דיונים נוספים לצורך הצגת הראיות (חקירת עדים, מסמכים, תמונות, סרטונים וכו').
  • לאחר מכן התובע והנתבע יגישו (או יטענו בעל-פה, לפי החלטת השופט) את סיכום טענותיהם, בהתבסס על כל הראיות שהוצגו במהלך הדיונים.
  • בסיום, בית-המשפט ייתן פסק-דין, במסגרתו ייקבע האם התביעה התקבלה (באופן מלא או חלקי) או נדחתה.

שלבים בהחלטת בית-המשפט בתביעה

  • הכרעת בית-המשפט בתביעה בגין פרסום לשון הרע, הנעשית במסגרת פסק-הדין, כוללת ארבעה שלבים עיקריים:

1 האם מדובר ב"לשון הרע"?

  • בשלב הראשון, בית-המשפט בוחן האם התוכן בגינו הוגשה התביעה, עונה על ההגדרה של "לשון הרע".
  • החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול:
    • להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
    • לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.
    • לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם.
    • לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
  • ההחלטה האם מדובר ב"לשון הרע" נעשית על-ידי בית-המשפט באמצעות מבחן ה"אדם הסביר" ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של "לשון הרע" עשויה להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.
  • למידע נוסף ראו הגדרת לשון הרע.
שימו לב
  • אם בית-המשפט קבע כי מדובר ב"לשון הרע", הוא יעבור לשלב השני- האם מדובר ב"פרסום"?.
  • ישנם מקרים, בהם בית-המשפט בוחן את השלב הראשון והשני יחדיו או משנה את סדר הבחינה ביניהם.
  • אם בית-המשפט קבע כי לא מדובר ב"לשון הרע", ככלל, התביעה תידחה.

2 האם מדובר ב"פרסום"?

  • בשלב השני, בית-המשפט יבחן האם התוכן "פורסם", כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה.
  • החוק מגדיר "פרסום" ככל סוג של תוכן או מסר שמועבר בכל אמצעי או דרך לאדם אחד לפחות, חוץ מהנפגע (בהליך פלילי בגין פרסום לשון הרע, הדרישה היא כי התוכן יגיע לשני אנשים לפחות חוץ מהנפגע).
  • פרסום יכול להיות בעל-פה, בכתב, כציור, בווידאו או כקובץ שמע ולהיות מפורסם בכל אמצעי, כגון: אינטרנט, עיתון, טלוויזיה, מכתב, מודעה, שלט, שיחה וכו'.
  • החוק מבחין בין פרסום בכתב לפרסום שאינו בכתב:
    • בפרסום בכתב- מספיק להוכיח כי הפרסום עשוי היה להגיע לאדם אחד נוסף חוץ מהנפגע (התובע), גם אם לא הגיע בפועל.
    • בפרסום שאינו בכתב- יש להוכיח כי הפרסום הגיע, בפועל, לאדם אחד נוסף חוץ מהנפגע (התובע).
  • למידע נוסף ראו הגדרת פרסום (לשון הרע).
שימו לב
  • אם בית-המשפט קבע כי מדובר ב"פרסום", הוא יעבור לשלב השלישי- האם הנתבע זכאי לאחת מ"ההגנות" שבחוק?.
  • ישנם מקרים, בהם בית-המשפט בוחן את השלב הראשון והשני יחדיו או משנה את סדר הבחינה ביניהם.
  • אם בית-המשפט קבע כי לא מדובר ב"פרסום", ככלל, התביעה תידחה.

3 האם הנתבע זכאי לאחת מההגנות שבחוק?

שימו לב
  • אם בית-המשפט קבע כי הנתבע זכאי להגנה, התביעה תידחה והוא לא יידרש לשלם פיצוי כספי לתובע, למרות שפרסם לשון הרע נגדו.
  • אם בית-המשפט יקבע כי הנתבע לא זכאי להגנה, הוא יעבור לשלב הרביעי והאחרון- פסיקת פיצוי כספי וסעדים נוספים.

4 פסיקת פיצוי כספי וסעדים נוספים

  • לשלב הרביעי והאחרון, בית-המשפט יגיע לאחר שקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע וכי הנתבע לא זכאי לאחת מההגנות שבחוק.
  • תובע שהתקבלה תביעתו, עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד 70,000 ש"ח (נכון לשנת 2020) בגין כל פרסום לשון הרע נגדו, מבלי להוכיח כי נגרם לו נזק.
  • אם התובע יוכיח כי הנתבע פרסם את התוכן המהווה לשון הרע בכוונה לפגוע בו, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי כפול, כלומר עד 140,000 ש"ח.
  • סכום הפיצוי הכספי ייקבע על-ידי בית-המשפט בהתחשב במספר שיקולים כגון: היקף הפרסום, חומרתו ומעמד התובע לפני ואחרי הפרסום.
  • בנוסף לפסיקת פיצוי כספי, בית-המשפט מוסמך גם להורות על:
    • החרמה או איסור הפצה של עותקי הפרסום בגינם הוגשה התביעה.
    • פרסום תיקון או הכחשה בנוגע לפרסום המהווה לשון הרע או להורות על פרסום פסק-הדין (כולו או חלקו).
  • למידע נוסף ראו פיצוי כספי וסעדים נוספים בהליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.

ערעור

  • אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-משפט לתביעות קטנות, ניתן להגיש ערעור רק אם ניתן לכך אישור מראש על-ידי בית-המשפט המחוזי.
  • אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-משפט השלום, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
  • אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
  • אם פסק הדין ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
  • אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
טיפ
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת ערעור.

חשוב לדעת

  • לא כל ביקורת, גם אם היא קשה ונוקבת, מהווה לשון הרע ויש הבדל בין "הבעת דעה" לבין "קביעת עובדה".
  • לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית מהווה לשון הרע והקביעה, בכל מקרה, תלויה בנסיבות ותיעשה על-ידי בית-המשפט.
  • תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין פרסום לשון הרע היא 7 שנים ממועד הפרסום (במקרים מסוימים תקופה זו עשויה להיות ארוכה יותר).
  • ישנם פרסומים שהחוק קובע שהם מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע, כגון: פרסומים רשמיים ופרסומים של אנשי ציבור.
  • נפגע מפרסום לשון הרע רשאי לנקוט גם הליך פלילי נגד המפרסם, הליך ייחודי שעלול להיות מורכב ועל-כן, מוגשות בעיקר תביעות אזרחיות (כספיות) בגין פרסום לשון הרע.
  • למידע בנושא פרסום לשון הרע על אדם שנפטר ראו הליכים משפטיים במקרה של פרסום לשון הרע על אדם שנפטר.

פסקי-דין


חקיקה ונהלים