מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי להגיש נגד המפרסם תביעה לקבלת פיצוי כספי
הנפגע (התובע) לא נדרש להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהפרסום כדי להיות זכאי לפיצוי כספי
ישנם מקרים בהם למרות שנקבע כי פורסמה לשון הרע, הנתבע לא יהיה חייב בפיצוי כספי והתביעה נגדו תידחה
נפגע מפרסום לשון הרע, רשאי גם לנקוט הליך פלילי נגד המפרסם
תקציר
חוק איסור לשון הרע קובע כי מי שנפגע מפרסום לשון הרע, רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי מהמפרסם.
- הנפגע (התובע) עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד כ-80,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום לשון הרע, מבלי להוכיח כי נגרם לו נזק מהפרסום.
- אם התובע יוכיח כי הנתבע פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע בו, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי בסכום כפול, כלומר עד כ-160,000 ₪ (נכון ל-2023).
- סכום הפיצוי צמוד למדד ומשתנה מעת לעת (הסכום מחושב לפי המדד הבסיסי בשנת 1998, השנה שבה נקבע הפיצוי בחוק ועמד אז על 50,000 ₪).
- ישנם מקרים, בהם בית-המשפט יקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע, אך למרות זאת התביעה תידחה והנתבע לא יידרש בתשלום פיצוי כספי לתובע (פירוט בהמשך).
מי זכאי?
- כל מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן המהווה לשון הרע.
תהליך מימוש הזכות
- לפי חוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעה לפיצוי כספי וסעדים נוספים לאחד מבתי-המשפט הבאים, בהתאם לסכום הפיצוי הנדרש (סמכות עניינית):
- בית-משפט לתביעות קטנות - כאשר סכום התביעה הוא עד 37,700 ₪ (נכון לינואר 2024). למידע נוסף ראו הגשת תביעה קטנה.
- בית-משפט השלום - כאשר סכום התביעה הוא עד 2.5 מיליון ₪. לפרטי בתי-משפט השלום, ראו באתר הרשות השופטת.
- בית-המשפט המחוזי - כאשר סכום התביעה הוא מעל 2.5 מיליון ₪. לפרטי בתי-המשפט המחוזיים, ראו באתר הרשות השופטת.
- בית-הדין האזורי לעבודה - בכל סכום שהוא, בתנאי שיש קשר ישיר בין עילת התביעה ליחסי עובד-מעסיק (בהווה או בעבר). לפרטי בתי-הדין האזוריים לעבודה ראו באתר הרשות השופטת.
- בית-משפט לענייני משפחה - בכל סכום שהוא, בתנאי שמדובר בבני משפחה ועילת התביעה נובעת מסכסוך הקשור ביחסים המשפחתיים. לפרטי בתי-המשפט לענייני משפחה ראו באתר הרשות השופטת.
- את התביעה יש להגיש לבית-המשפט המתאים (לפי סכום התביעה וסוג היחסים בין הצדדים, כפי שמפורט למעלה) הממוקם במחוז שבו נמצא אחד מאלו:
- מקום מגוריו של הנתבע או מקום עסקיו.
- המקום שבו נעשה הפרסום.
- אם הפרסום נעשה באינטרנט (אין מקום פיזי מסוים)- ניתן להגיש את התביעה בכל מחוז.
ההליך בבית-המשפט
- לאחר הגשת כתב התביעה והגשת כתב ההגנה על-ידי הנתבע ייקבע מועד לדיון מקדמי/דיון ראשוני בפני שופט.
- במקרים מסוימים, עד למועד הדיון המקדמי, השופט יכול להורות כי הצדדים יופנו להליך גישור בניסיון להגיע להסכמה או פשרה לצורך סיום ההליך.
- בדיון המקדמי, בין היתר, נעשה לעתים ניסיון לצמצם או להגדיר את המחלוקות בין התובע והנתבע ולעתים נעשה ניסיון להגיע להסכמה או פשרה, כדי לסיים את ההליך.
- אם התובע והנתבע החליטו להמשיך בניהול ההליך, השופט יורה על הגשת תצהירים ויקבע מועד לדיון או דיונים נוספים לצורך הצגת הראיות (חקירת עדים, מסמכים, תמונות, סרטונים וכו').
- לאחר מכן התובע והנתבע יגישו (או יטענו בעל-פה, לפי החלטת השופט) את סיכום טענותיהם, בהתבסס על כל הראיות שהוצגו במהלך הדיונים.
- בסיום, בית-המשפט ייתן פסק-דין, במסגרתו ייקבע האם התביעה התקבלה (באופן מלא או חלקי) או נדחתה.
שלבים בהחלטת בית-המשפט בתביעה
- הכרעת בית-המשפט בתביעה בגין פרסום לשון הרע, הנעשית במסגרת פסק-הדין, כוללת ארבעה שלבים עיקריים:
1 האם מדובר ב"לשון הרע"?
- בשלב הראשון, בית-המשפט בוחן האם התוכן בגינו הוגשה התביעה, עונה על ההגדרה של "לשון הרע".
- החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול:
- להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
- לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.
- לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם.
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
- ההחלטה האם מדובר ב"לשון הרע" נעשית על-ידי בית-המשפט באמצעות מבחן ה"אדם הסביר" ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של "לשון הרע" עשויה להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.
- למידע נוסף ראו הגדרת לשון הרע.
2 האם מדובר ב"פרסום"?
- בשלב השני, בית-המשפט יבחן האם התוכן "פורסם", כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה.
- החוק מגדיר "פרסום" ככל סוג של תוכן או מסר שמועבר בכל אמצעי או דרך לאדם אחד לפחות, חוץ מהנפגע (בהליך פלילי בגין פרסום לשון הרע, הדרישה היא כי התוכן יגיע לשני אנשים לפחות חוץ מהנפגע).
- פרסום יכול להיות בעל-פה, בכתב, כציור, בווידאו או כקובץ שמע ולהיות מפורסם בכל אמצעי, כגון: אינטרנט, עיתון, טלוויזיה, מכתב, מודעה, שלט, שיחה וכו'.
- החוק מבחין בין פרסום בכתב לפרסום שאינו בכתב:
- בפרסום בכתב- מספיק להוכיח כי הפרסום עשוי היה להגיע לאדם אחד נוסף חוץ מהנפגע (התובע), גם אם לא הגיע בפועל.
- בפרסום שאינו בכתב- יש להוכיח כי הפרסום הגיע, בפועל, לאדם אחד נוסף חוץ מהנפגע (התובע).
- למידע נוסף ראו הגדרת פרסום (לשון הרע).
3 האם הנתבע זכאי לאחת מההגנות שבחוק?
- לשלב השלישי בית-המשפט יגיע אם קבע כי הנתבע פרסם לשון הרע נגד התובע (הנפגע).
- בשלב זה, בית המשפט בוחן האם הנתבע זכאי לאחת משתי ההגנות הקבועות בחוק בקשר לפרסום.
- למידע נוסף ראו:
4 פסיקת פיצוי כספי וסעדים נוספים
- לשלב הרביעי והאחרון, בית-המשפט יגיע לאחר שקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע וכי הנתבע לא זכאי לאחת מההגנות שבחוק.
- תובע שהתקבלה תביעתו, עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד כ-80,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום לשון הרע נגדו, מבלי להוכיח כי נגרם לו נזק.
- אם התובע יוכיח כי הנתבע פרסם את התוכן המהווה לשון הרע בכוונה לפגוע בו, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי כפול, כלומר עד כ-160,000 ₪ (נכון ל-2023).
- סכום הפיצוי צמוד למדד ומשתנה מעת לעת (הסכום מחושב לפי המדד הבסיסי בשנת 1998, השנה שבה נקבע הפיצוי בחוק ועמד אז על 50,000 ₪).
- גובה הפיצוי הכספי ייקבע על-ידי בית-המשפט בהתחשב במספר שיקולים כגון: היקף הפרסום, חומרתו ומעמד התובע לפני ואחרי הפרסום.
- בנוסף לפסיקת פיצוי כספי, בית-המשפט מוסמך גם להורות על:
- החרמה או איסור הפצה של עותקי הפרסום בגינם הוגשה התביעה.
- פרסום תיקון או הכחשה בנוגע לפרסום המהווה לשון הרע או להורות על פרסום פסק-הדין (כולו או חלקו).
- למידע נוסף ראו פיצוי כספי וסעדים נוספים בהליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.
ערעור
- אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-משפט לתביעות קטנות, ניתן להגיש ערעור רק אם ניתן לכך אישור מראש על-ידי בית-המשפט המחוזי.
- אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-משפט השלום, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
- אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
- אם פסק הדין ניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
- אם פסק הדין ניתן על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (ואין צורך בקבלת אישור מראש).
חשוב לדעת
- לא כל ביקורת, גם אם היא קשה ונוקבת, מהווה לשון הרע ויש הבדל בין "הבעת דעה" לבין "קביעת עובדה".
- לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית מהווה לשון הרע והקביעה, בכל מקרה, תלויה בנסיבות ותיעשה על-ידי בית-המשפט.
- תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין פרסום לשון הרע היא 7 שנים ממועד הפרסום (במקרים מסוימים תקופה זו עשויה להיות ארוכה יותר, למשל אם עקב נסיבות שלא תלויות בו, התובע לא יכול היה לדעת על הפרסום).
- ישנם פרסומים שהחוק קובע שהם מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע, כגון: פרסומים רשמיים ופרסומים של אנשי ציבור.
- נפגע מפרסום לשון הרע רשאי לנקוט גם הליך פלילי נגד המפרסם, הליך ייחודי שעלול להיות מורכב ועל-כן, מוגשות בעיקר תביעות אזרחיות (כספיות) בגין פרסום לשון הרע.
- למידע בנושא פרסום לשון הרע על אדם שנפטר ראו הליכים משפטיים במקרה של פרסום לשון הרע על אדם שנפטר.
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
חקיקה ונהלים
- חוק איסור לשון הרע - סעיף 7
- חוק ההתיישנות - סעיף 5