הקדמה:

לפני אשפוז כפוי חובתו של הפסיכאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית לשקול אופציה חמורה פחות לטיפול

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט המחוזי בירושלים
מס' תיק:
ע"ו 30400-04-11
תאריך:
5/2/2012

המערערת, בת 49, נפגשה עם פסיכיאטר מספר פעמים, ולאחר פגישה משותפת עמה ועם אימה, הפסיכיאטר פנה לפסיכיאטר המחוזי, בבקשה להורות על אשפוז כפוי לא דחוף של המערערת, ובקשתו התקבלה. המעררת הגישה ערר על ההחלטה לוועדה פסיכאטרית מחוזית. הועדה החליטה על אישפוזה הכפוי. המעררת הגישה ערעור דחוף על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט הורה על עיכוב הוראת האשפוז. עקב טעות משרדית לא הומצאה ההחלטה לצדדים והמערערת אושפזה כנגד רצונה. מיד עם היוודע הטעות נקבע דיון בבית המשפט והמערערת שוחררה בהסכמת הרופאה המטפלת בבית החולים. המעררת ביקשה שבכל זאת הערעור ידון לגופו.

בית המשפט קבע:

אשפוז כפוי הוא אחת מן הצורות החמורות ביותר של שלילת חירותו של אדם. רק לאחר ביצוע בדיקה פסיכאטרית, בין אם מרצון, ובין אם בכפייה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפייה. גם אם מתקיימים כל התנאים האמורים לאשפוזו של אדם בכפייה, ניתן להורות על חלופה פחות דרסטית במקרים המתאימים. בהחלטת הפסיכאטר המחוזי במקרה זה ובהחלטת הוועדה לא מופיעה כל מסקנה בדבר הקשר הסיבתי הנדרש על פי החוק בין מחלת המערערת לאשפוז הכפוי (מסוכנות, יכולת לדאוג לצרכים פגומה באופן קשה, סבל נפשי חמור לזולת, פגיעה חמורה ברכוש). עצם החומרה שבאשפוז כפוי מחייבת שבעל הסמכות לאשפוז בכפייה ישקול תמיד כל אופציה חמורה פחות לפני שישקול את האופציה החמורה יותר.

בסיכומו של דבר, קובע בית המשפט, הוועדה שגתה בכך שלא שקלה את הפניית המערערת לטיפול מרפאתי, ובמקום זה בחרה באפשרות החמורה והקשה של אשפוז כפוי, למרות שמדובר באשפוז ראשון, כאשר לפני כן מעולם לא טופלה המערערת בטיפול תרופתי כלשהו.

משמעות

  • לפני אשפוז כפוי מחויבים הפסיכאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית לשקול אופציה חמורה פחות לטיפול.

חקיקה ונהלים

חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991

הרחבות ופרסומים

תודות