הקדמה:

לפני הוראה על אשפוז כפוי, חובתם של הפסיכיאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית לשקול אפשרויות טיפול חמורות פחות

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט המחוזי בירושלים
מס' תיק:
ע"ו 30400-04-11
תאריך:
05.02.2012
  • המערערת, בת 49, נפגשה עם פסיכיאטר מספר פעמים, ולאחר פגישה משותפת עמה ועם אימה, הפסיכיאטר פנה לפסיכיאטר המחוזי, בבקשה להורות על אשפוז כפוי לא דחוף של המערערת, ובקשתו התקבלה.
  • המערערת הגישה ערר על ההחלטה לוועדה פסיכאטרית מחוזית והוועדה החליטה על אישפוזה הכפוי.
  • המערערת הגישה ערעור דחוף על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי.
  • בית המשפט הורה על עיכוב הוראת האשפוז ועקב טעות משרדית ההחלטה לא נמסרה לצדדים והמערערת אושפזה נגד רצונה.
  • מיד עם היוודע הטעות נקבע דיון בבית המשפט והמערערת שוחררה בהסכמת הרופאה המטפלת בבית החולים.
  • למרות ששוחררה, המערערת ביקשה שיתקיים דיון בערעור.

פסק הדין

  • בית המשפט קבע:
    • אשפוז כפוי הוא אחת מן הצורות החמורות ביותר של שלילת חירותו של אדם. רק לאחר ביצוע בדיקה פסיכאטרית, בין אם מרצון, ובין אם בכפייה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז בכפייה.
    • גם אם מתקיימים כל התנאים לאשפוזו של אדם בכפייה, ניתן להורות במקרים המתאימים על חלופה טיפולית חמורה פחות.
    • במקרה זה, בהחלטת הפסיכאטר המחוזי ובהחלטת הוועדה לא מופיעה כל מסקנה בדבר הקשר הסיבתי הנדרש על פי החוק בין מחלת המערערת לאשפוז הכפוי (מסוכנות, יכולת לדאוג לצרכים פגומה באופן קשה, סבל נפשי חמור לזולת, פגיעה חמורה ברכוש).
    • עצם החומרה שבאשפוז כפוי מחייבת שבעל הסמכות לאשפוז בכפייה ישקול תמיד כל אפשרות חמורה פחות לפני שישקול את האופציה החמורה יותר.
    • הוועדה שגתה בכך שלא שקלה להפנות את המערערת לטיפול מרפאתי ובמקום זה בחרה באפשרות החמורה והקשה של אשפוז כפוי, למרות שמדובר באשפוזה הראשון של המערערת וכי לפני כן מעולם לא קיבלה טיפול תרופתי כלשהו.

משמעות

  • לפני החלטה על אשפוז כפוי מחויבים הפסיכאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית לשקול אפשרויות טיפול חמורות פחות.

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״