עמלות מהוות חלק מהשכר לצורך תשלום דמי לידה (פסק דין)

עמלות שאינן מותנות בתנאי (כגון עמידה ביעדים מסויימים), הן חלק מהשכר החודשי הרגיל לצורך חישוב דמי לידה

רואת חשבון שעבדה בחברה כסוחרת בשוק ההון השתכרה שכר שכלל שני רכיבים:

לאחר שהעובדת ילדה, חושבו דמי הלידה המגיעים לה מהמוסד לביטוח לאומי ללא התחשבות בעמלות שקיבלה ברבעון האחרון לפני הלידה.
העובדת הגישה תביעה להפרשי גמלה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קיבל את התביעה, וקבע כי העמלות ששולמו לה הן חלק משכרה הרגיל ולא "תשלום נוסף".
המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי.

קביעת בית הדין הארצי

בית הדין הארצי קבע כי העמלות ששולמו לעובדת לא היו מותנות בתנאי (כגון עמידה ביעדים מסויימים), גם אם חושבו כנגזרת של העסקאות שביצעה, אלא היוו חלק משכרה הרגיל.
העמלות, שהן חודשיות במהותן, שולמו לעובדת אחת לרבעון משיקולי נוחות של המעסיק ויש להתייחס אליהן כאל חלק מה"שכר החודשי הרגיל" כהגדרתו בתקנות לצורך חישוב דמי הלידה.
עוד נקבע בפסק הדין כי חישוב דמי הלידה אמור להתבצע על סמך אופיים של התשלומים מבחינה מהותית וללא קשר לשם שניתן להם, לדרך הטכנית שבה הם משולמים (אחת לחודש, אחת לרבעון או בכל תדירות אחרת), או לדרך ההתייחסות אליהם בהסכם העבודה (לרבות הקביעה במקרה זה, כי המענק הרבעוני לא יילקח בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים).

עמלות שאינן מותנות בתנאי (כגון עמידה ביעדים מסויימים), הן חלק מהשכר החודשי הרגיל לצורך חישוב דמי לידה, ללא קשר לתדירות התשלום.