הקדמה:

יולדת שצברה את תקופת האכשרה הנדרשת כעובדת עצמאית או שכירה והפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהיריון זכאית לתשלום דמי לידה
למידע על הזכאות של עובדת שכירה לחופשת לידה ("תקופת לידה והורות") ממקום העבודה, ראו חופשת לידה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

דמי לידה משולמים ליולדת שצברה את תקופת האכשרה הנדרשת לכך, כעובדת עצמאית או שכירה, והפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהיריון. התשלום נועד לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שבו היא לא עובדת.

מי זכאי?

יולדות

  • יולדת (כולל עובדת זרה) שצברה כעובדת עצמאית או שכירה את אחת מתקופות האכשרה שמפורטות בטבלה בהמשך והפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהיריון.
  • יום הזכאות הראשון לדמי לידה נקבע לפי מועד הפסקת העבודה, אך תקופת הזכאות לפני תאריך הלידה מוגבלת בהתאם לתקופת האכשרה שצברה היולדת:
    • למי שזכאית לדמי לידה במשך 15 שבועות (105 ימים) ​הזכאות לדמי לידה עשויה להתחיל עד 53 יום לפני תאריך הלידה.
    • למי שזכאית לדמי לידה במשך 8 שבועות (56 ימים) הזכאות לדמי לידה עשויה להתחיל עד 28 יום לפני תאריך הלידה.
  • מי שנמצאת בהכשרה מקצועית (בהתאם למפורט בהמשך) תהיה זכאית אם צברה את תקופת האכשרה ועבדה 30 ימים רצופים לפחות בתקופת ההיריון.
  • החוק מגדיר "לידה" כלידת ולד חי או לידה אחרי 22 שבועות של היריון. לכן יולדת שילדה לאחר השבוע ה-22 להיריון ולד מת (לידה שקטה) או שהילד נפטר לאחר הלידה, תהיה זכאית לדמי לידה.
  • ניתן לבדוק את הזכאות באמצעות מחשבון באתר המוסד לביטוח לאומי.

בני זוג של יולדות

  • בן זוג של יולדת שיוצא לחופשת לידה עשוי להיות זכאי לתשלום דמי לידה במהלך חופשת הלידה, בהתאם לתנאים.
  • במקרים שבהם דמי הלידה משולמים באופן אוטומטי והיולדת מעוניינת שבן זוגה יחליף אותה בחופשת הלידה, יש להודיע על כך לסניף הביטוח הלאומי מייד לאחר הלידה.
  • למידע נוסף ראו דמי לידה לבן זוג של יולדת.

בני זוג מאותו מין

  • במקרה של זוג נשים:
    • היולדת זכאית לדמי הלידה בהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו ליולדות.
    • בת זוגה של היולדת יכולה לחלוק איתה את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים שנקבעו לגבי זכאותם של גברים.
  • במקרה של זוג גברים:
    • דמי הלידה ישולמו לאב הביולוגי שיצא לחופשת לידה, בהתאם לתקופות האכשרה שנקבעו לזכאות (ובהנחה שהיולדת אינה זכאית לדמי הלידה).
    • בן זוגו יוכל לחלוק איתו את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים שנקבעו לגבי זכאותם של גברים.
    • כאשר בני זוג מאותו מין מביאים לעולם זוג תאומים בפונדקאות בחו"ל, זכאי רק אחד מהם לדמי לידה, גם אם כל אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי של אחד מהילדים. בני הזוג יבחרו מי מהם יקבל את דמי הלידה ויוכלו לחלוק ביניהם את תקופת החופשה שבה מקבלים דמי הלידה ללא חפיפה בין שניהם.
  • למידע נוסף ראו דמי לידה לבני זוג מאותו מין.

הורים מיועדים בהליך פונדקאות

הורה יחידני שהביא לעולם ילד בהליך פונדקאות בחו"ל

  • הורה יחידני שהביא לעולם ילד בהליך פונדקאות בחו"ל יכול לצאת לחופשת לידה ולהתחיל לקבל דמי לידה עוד לפני תאריך הלידה המשוער, בתנאי שלפחות מחצית מתקופת זכאותו לדמי לידה תהיה לאחר מועד הלידה.
  • למידע נוסף ראו פסק דין בנושא זה.
דוגמה
אב יחידני שזכאי לדמי לידה במשך 15 שבועות (105 ימים) יכול לבחור לצאת לחופשת לידה עד 52 יום לפני תאריך הלידה המשוער ולקבל דמי לידה עבור תקופה זו. אם הוא זכאי לדמי לידה במשך 8 שבועות (56 ימים) הוא יוכל לבחור לצאת לחופשת לידה עד 4 שבועות (28 יום) לפני הלידה ולקבל עבורם דמי לידה. את היתרה הוא יקבל לאחר הלידה.

הורים מאמצים

הורים אומנים

תקופות האכשרה

תקופת תשלום דמי הלידה

  • תקופת תשלום דמי הלידה נקבעת בהתאם לתקופה שבמהלכה שולמו עבור העובדת דמי ביטוח לאומי כשכירה או כעצמאית ("תקופת האכשרה").
  • עובדת שהחליפה מקומות עבודה יספרו את מספר החודשים המצטבר שבמהלכם שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי על ידי כל אחד מהמעסיקים.
  • עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
  • לפרטים על התקופות שנכללות בחישוב תקופת האכשרה, ראו בהמשך.
תקופת תשלום דמי הלידה התקופה ששולמו דמי ביטוח לאומי
15 שבועות

(14 שבועות בלידות שאירעו לפני ה- 01.01.2017)

העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד.
8 שבועות

(7 שבועות בלידות שאירעו לפני ה- 01.01.2017)

העובדת שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד.
טיפ
מי שצברה תקופות ביטוח חלקיות לזכאות לדמי לידה בישראל ובמדינה שחתומה עם ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי, עשויה לקבל דמי לידה בהתאם לתקופות הביטוח שצברה בשתי המדינות. למידע נוסף ראו שמירת זכויות בביטוח הלאומי במעבר בין מדינות אמנה.

תקופות שנכללות בחישוב תקופת האכשרה

  • התקופות הבאות נלקחות בחשבון לצורך צבירת תקופת האכשרה של העובדת לדמי לידה:
    • חודשים שבהם העובדת עבדה בישראל כשכירה או כעצמאית (גם אם אינה תושבת ישראל).
    • חודשים שבהם העובדת עבדה כשכירה מחוץ לישראל, בתנאי שהעובדת והמעסיק הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נחתם בישראל.
    • חודשים שבהם העובדת עבדה כאזרחית ישראלית בנציגות של ישראל בחו"ל (שלוחה של משרד ממשלה), במעמד ארעי על-פי כללי הההעסקה של נציבות שירות המדינה (לא כולל מי שבן זוגה הוא אזרח חוץ, או מי שבן זוגה מועסק אצל מעסיק תושב חוץ).
    • חודשים שבהם העובדת קיבלה מהמעסיק תשלום דמי חופשה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
    • חודשים שבהם העובדת קיבלה מהמעסיק דמי מחלה.
    • לעובדת שלקחה חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה - שני החודשים הראשונים של החל"ת, שבהם המעסיק חייב בתשלום דמי הביטוח עבור העובדת.
    • חודשים שבהם העובדת קיבלה מהביטוח הלאומי דמי פגיעה, דמי אבטלה, דמי תאונה, דמי לידה (בלידה קודמת), גמלה לשמירת היריון (כולל בלידה קודמת), תשלום עבור שירות מילואים או קצבת נכות בשיעור 100% לנפגעי עבודה/מתנדבים/אנשי קבע וכוחות הביטחון.
    • חודשים שבהם העובדת הייתה בהכשרה מקצועית (בהתאם למפורט בהמשך) ובתנאי שעבדה 30 ימים רצופים לפחות בתקופת ההיריון.
    • חודשים שבהם העובדת שירתה בשירות חובה בצה"ל - למי שהחלה לעבוד לאחר שסיימה את השירות הצבאי (ראו מידע נוסף).
    • חודשים שבהם העובדת שירתה בשירות לאומי-אזרחי - למי שהחלה לעבוד לאחר שהתנדבה לפחות 12 חודשים בשירות הלאומי (ראו מידע נוסף).

שיעור דמי הלידה

  • שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה ההכנסה מעבודה שלפיה שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,602.17 ₪ ליום, נכון לשנת 2023. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

עובד/ת שכיר/ה

  • לעובד/ת שכיר/ה דמי הלידה ליום מחושבים על-פי שכר הברוטו של העובד/ת (שלפיו שולמו דמי ביטוח) ב-3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב-90, או על-פי שכר הברוטו ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).
  • תשלומים המשולמים לעובד/ת פעם בשנה, כגון: דמי הבראה, תוספת ביגוד, בונוסים וכו' יחולקו ל–12 חודשים (או למספר חודשי העסקה של העובד/ת) ויצורפו באופן יחסי לשכר החודשי שישמש בסיס לחישוב דמי הלידה.
  • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה חלה הפחתה זמנית בשכר העובד/ת מסיבות שלא תלויות בעובדת (למשל בגין שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה ללא תשלום), יחושבו דמי הלידה על בסיס השכר שהיה משולם לולא ההפחתה. על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי דמי הלידה יחושבו בתוספת השלמת ימי היעדרות גם בשל חופשה ללא תשלום של עד חודש ימים, כאשר החופשה היא מבחירתה של העובדת.
  • אם במהלך התקופה שעל-פיה מחושבים דמי הלידה העובד/ת קיבל/ה תשלום נוסף (תשלום שכר בנוסף לשכר הרגיל, כולל בונוס או מענק השתתפות ברווחי המעסיק ולא כולל הפרשים):
    • תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,325 ₪ (25% משכר המינימום) יחושב במלואו כחלק מהשכר החודשי בחודש שבו שולם.
    • תשלום נוסף בשיעור של 1,325 ₪ או יותר יתפרס לצורך החישוב על פני 12 החודשים שהעובד/ת עבד/ה בהם (חודש התשלום ו-11 החודשים שקדמו לו), או פחות מכך, אם היו חודשים מלאים שהעובד/ת לא עבד/ה בהם.
דוגמה
תשלום נוסף בשיעור הנמוך מ-1,325 ₪
  • עובדת שהתחילה לעבוד במקום עבודה חדש ב-15.01.2019 תמורת שכר של 10,000 ₪ (ברוטו) בחודש, יצאה לחופשת לידה ב-29.11.2019.
  • במשכורת של אוגוסט 2019 שולם לה בונוס בסך 1,000 ₪.
  • מאחר והבונוס נמוך מ- 25% שכר המינימום הוא מהווה חלק מהשכר החודשי ושכרה של העובדת בחודש אוגוסט הוא 11,000 ₪.
  • במקרה זה סכום דמי הלידה ליום נקבע על פי השכר הממוצע ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה לעבוד (אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר) . שכר זה גבוהה משכרה הממוצע ב-6 החודשים שקדמו ל- 1 בחודש בו הפסיקה לעבוד.
דוגמה
תשלום נוסף בשיעור של 1,325 ₪ או יותר
  • עובדת שהתחילה לעבוד במקום עבודה חדש ב-15.01.2019 תמורת שכר של 10,000 ₪ (ברוטו) בחודש, יצאה לחופשת לידה ב-29.11.2019.
  • במהלך כל חודש מרץ 2019 העובדת שהתה בחופשה ללא תשלום.
  • במשכורת של אוגוסט 2019 שולם לה בונוס בסך 3,500 ₪.
  • הבונוס עלה על 25% משכר המינימום, ולכן לצורך החישוב הוא נפרס על פני 7 החודשים שבהם העובדת עבדה לפני תשלום הבונוס (ינואר, פברואר, אפריל, מאי, יוני, יולי ואוגוסט).
  • התוספת לשכר שחושבה לגבי כל אחד מהחודשים הייתה 500 ₪ (3,500 חלקי 7).
  • במקרה זה סכום דמי הלידה ליום נקבע על-פי השכר הממוצע שחושב ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו העובדת הפסיקה לעבוד (מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר, כאשר בחודשים מאי עד אוגוסט חושב לעובדת שכר בסך 10,500 ₪). שכר זה היה גבוה משכרה הממוצע ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה לעבוד (אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר).


עובד/ת עצמאי/ת

  • לעובד/ת עצמאי/ת דמי הלידה מחושבים ב-2 שלבים:
    • בשלב הראשון יחושבו דמי הלידה על-פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח עבור 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד, או ב-3 החודשים שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי הגבוהה מביניהן, ושעל פיה שילם/ה העובד/ת את המקדמות למוסד לביטוח לאומי. סכום זה ישולם במהלך חופשת הלידה.
  • בשלב השני ולאחר קבלת השומה הסופית ממס הכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב לפי השומה של שנת הלידה או לפי השומה של השנה הקודמת (לפי הגבוהה מביניהן).
שימו לב
בעקבות משבר הקורונה, דמי הלידה לעובדת עצמאית שילדה במהלך התקופה שבין ל-01.01.2022 -31.03.2021, יחושבו על סמך הכנסתה לפי השומה של שנת 2019 או השומה של שנת 2020, או לפי המקדמות של שנת 2021, לפי הגבוהה מביניהן.

עובדים שהם גם שכירים וגם עצמאים

  • למי שהם גם שכירים וגם עצמאים דמי הלידה ישולמו על-פי שתי הכנסותיהם כפי שפורט לפני כן (עד לסכום המקסימלי ליום), בתנאי שצברו תקופות אכשרה בכל אחת מעבודותיהם (בעבודתם כשכירים וגם בעבודתם כעצמאים).
דוגמה
  • עובד/ת שעבד/ה כשכיר/ה בשנים שקדמו לחופשת הלידה וצבר/ה את תקופת הזכאות הנדרשת לדמי לידה ובנוסף החל/ה לעבוד כעצמאי/ת 3 חודשים לפני היציאה לחופשת לידה.
  • דמי הלידה יחושבו לפי משכורת העובד/ת כשכיר/ה בלבד - הכנסות העובד/ת כעצמאי/ת לא ייחשבו שכן לא שילמ/ה דמי ביטוח כעצמאי/ת למשך תקופת המינימום שנדרשת לזכאות.

ניכויים מדמי הלידה

אזהרה
תיאום מס לאחר החזרה לעבודה
עובד/ת שקיבל/ה דמי לידה, וחזר/ה לעבודה באותה שנה שבה שולמו דמי הלידה, צריך/ה לבצע תיאום מס הכנסה (בשל ההכנסות מדמי הלידה וההכנסה מהעבודה למרות שהן לא בתקופות חופפות) כדי שלא ינוכה מהשכר מס הכנסה בשיעור מירבי.

עובדת שהייתה בשמירת היריון

  • לעובדת שהייתה בשמירת היריון, דמי הלידה מחושבים על-פי שכרה/הכנסתה לפני שהפסיקה את העבודה בשל שמירת ההיריון.
  • גם במקרים שבהם לפני שמירת ההיריון העובדת צברה תקופת אכשרה המזכה בדמי לידה למשך 8 שבועות בלבד, אך בצירוף התקופה של שמירת ההיריון הגיעה לתקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי לידה למשך 15 שבועות, דמי הלידה יחושבו בהתאם להכנסתה לפני שהפסיקה לעבוד.

תשלום הפרשים לדמי לידה

תהליך מימוש הזכות

תשלום אוטומטי

  • במקרים הבאים (מלבד במקרה של לידת בית) משולמים דמי הלידה אוטומטית, מבלי שהיולדת נדרשת להגיש את התביעה:
    • עובדת עצמאית. דמי הלידה ישולמו ליולדת בשלב ראשון לפי המקדמות, וכאשר תתקבל שומה סופית שלפיה חלו שינויים בהכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב בהתאם לגובה השומה.
    • עובדת שכירה שלמעסיקה יש הסדר עם הביטוח הלאומי, והוא מגיש את התביעה עבורה.
    • מי שקיבלה גמלה לשמירת היריון עד ללידה. דמי הלידה ישולמו באופן אוטומטי לחשבון הבנק של היולדת, בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון.
    • מי שקיבלה דמי אבטלה עד חודש לפני הלידה.

הגשת תביעה על-ידי היולדת

  • יולדות שלא עונות על המקרים שצוינו לגבי התשלום האוטומטי, צריכות להגיש טופס תביעה לדמי לידה (כולל יולדת שילדה בבית, גם אם היא עובדת עצמאית או עובדת שכירה שלמעסיקה יש הסדר עם הביטוח הלאומי, או אם קיבלה גמלה לשמירת היריון עד הלידה).
  • יש למלא טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת ולהגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב. אפשר להגיש את מסמכי התביעה גם בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף, או לסרוק ולשלוח באמצעות האתר.
  • ניתן להגיש את טופס התביעה סמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער. מי שמוסרת את הטופס לפני הלידה, תבקש מהרופא המטפל בה לאשר את תאריך הלידה המשוער בגוף הטופס. הטופס יוגש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.
  • כמו כן, אחרי הלידה בלבד, ניתן למלא את טופס התביעה ולשלוח את המסמכים באופן מקוון.
  • אישורים שיש לצרף לתביעה:
    • במקרים שבהם הלידה התרחשה בחו"ל, יש לצרף לטופס התביעה אישור מבית החולים (שבו התרחשה הלידה) על הלידה.
    • במקרים שבהם הלידה התרחשה בבית (ולא בבית חולים), יש לצרף לטופס התביעה העתק מרישום הילוד במשרד הפנים.
    • עובדת שכירה תבקש מהמעסיק לאשר בגוף הטופס את הפרטים על חודשי עבודתה ועל שכרה ב-10 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה.
      • מי שעבדה אצל כמה מעסיקים תצרף טופס מכל אחד מהם.
      • אם בשלושת החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודתה לא קיבלה העובדת שכר מלא (בגלל מחלה, תאונה, שביתה או מסיבות שאינן תלויות בה), תפרט במכתב מיוחד מתי ומדוע לא קיבלה שכר מלא ותצרף אישורים מתאימים מרופא או מהמעסיק.
    • מי שהייתה בהכשרה מקצועית בשנתיים האחרונות תצרף אישור מבית הספר לסיעוד או מזרוע העבודה על מקום ההכשרה ותקופת ההכשרה.
    • חיילת שסיימה את השירות הצבאי לפני שהחלה לעבוד תצרף צילום של תעודת השחרור או פנקס מילואים.
    • מתנדבת שסיימה שירות לאומי-אזרחי לפני שהחלה לעבוד תצרף אישור על תקופת השירות.
    • עובדות זרות ועובדות בעלות דרכון זר שאין להן תעודת זהות ישראלית יצרפו לתביעה אישור על ניהול חשבון בנק.

מועד התשלום

  • דמי הלידה ישולמו בתשלום חד-פעמי באמצע חופשת הלידה לחשבון הבנק שנמסר בבית החולים (בלידה ראשונה) או לחשבון הבנק שבו משולמת קצבת הילדים.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים.
  • ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסויימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.

דמי לידה במקרה של הארכת חופשת הלידה

  • ניתן להאריך את חופשת הלידה ולקבל דמי לידה נוספים בכל אחד מהמקרים הבאים:

הארכת תקופת הזכאות בלידה של יותר מתינוק אחד

  • מי שזכאית לדמי לידה עבור 15 שבועות זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות לכל תינוק נוסף שנולד בלידה זו. לדוגמה, מי שילדה תאומים זכאית לחופשת לידה ולדמי לידה עבור 18 שבועות, מי שילדה שלישייה זכאית לדמי לידה עבור 21 שבועות.
  • מי שזכאית לדמי לידה עבור 8 שבועות זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים לכל תינוק נוסף שנולד בלידה זו. לדוגמה, מי שילדה תאומים זכאית לחופשת לידה ולדמי לידה עבור 10 שבועות, מי שילדה שלישייה זכאית לדמי לידה עבור 12 שבועות.

הארכת תקופת הזכאות בגלל אשפוז של היולדת או של התינוק

  • במקרה שהיולדת או התינוק צריכים להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז ל-15 יום לפחות (גם לא רצופים) במהלך חופשת הלידה, היולדת תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופת האשפוז (עד לתקופה המירבית שנקבעה) ולקבל דמי לידה בתקופה הנוספת.
  • תקופת ההארכה המירבית באשפוז של היולדת:
    • עד 4 שבועות נוספים אם היולדת זכאית לדמי לידה במשך 15 שבועות.
    • עד שבועיים נוספים אם היולדת זכאית לדמי לידה במשך 8 שבועות.
  • תקופת ההארכה המירבית באשפוז של התינוק:
    • עד 20 שבועות נוספים אם היולדת זכאית לתשלום דמי לידה במשך 15 שבועות.
    • עד 12 שבועות נוספים אם היולדת זכאית לדמי לידה עבור במשך שבועות.
  • אם היולדת וגם התינוק היו מאושפזים במהלך חופשת הלידה תקופות שקצרות מ-15 יום, ניתן לצרף את תקופות האשפוז של שניהם כך שתיתכן השלמה לתקופת זכאות אחת, בתנאי שתקופות האשפוז שלהם לא חופפות.
  • כדי להאריך את חופשת הלידה עובדת שכירה צריכה למסור הודעה בכתב למעסיק 4 ימים לפחות לפני המועד שבו הייתה אמורה לחזור לעבודה (או במועד המוקדם ביותר שאפשרי עבורה). יש לצרף להודעה אישור מבית החולים על תקופת האשפוז שלה או של התינוק.
  • כדי להאריך את תקופת התשלום של דמי הלידה יש למלא טופס תביעה להארכה או פיצול דמי לידה.
  • את הטופס יש להגיש רק אחרי שמגישים תביעה לדמי לידה.
  • יש לצרף לטופס אישור מבית החולים עם פרטי היולדת והתינוק וזמן האשפוז.
  • מגישים את הטופס והאישור לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב. אפשר להגיש באמצעות הדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף, או לסרוק ולשלוח באמצעות האתר.

פיצול תשלום דמי לידה כאשר התינוק מאושפז

  • במקרים שבהם התינוק צריך להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז ל-15 ימים לפחות בתוך חופשת הלידה, מותר ליולדת לפצל את חופשת הלידה באופן הבא:
    • 3 שבועות לפחות אחרי הלידה היולדת תוכל לחזור לעבודה (עליה לשהות בחופשת לידה לפחות 3 שבועות מיום הלידה).
    • עם שובה של היולדת לעבודה (בתום 3 שבועות לפחות מיום הלידה) יופסק תשלום דמי הלידה.
    • אחרי שהתינוק ישוחרר מבית החולים היא תוכל להמשיך את חופשת הלידה ולקבל את יתרת דמי הלידה.
  • למידע נוסף על תהליך מימוש הזכות מול המעסיק ראו פיצול חופשת לידה.
  • כדי לפצל את תשלום דמי הלידה על היולדת להגיש תביעה לביטוח הלאומי.
  • לשם כך עליה למלא טופס תביעה להארכה או פיצול דמי לידה ולצרף:
    • אישור מבית החולים עם פרטי היולדת והתינוק וזמן האשפוז.
    • לעובדת שכירה - אישור מהמעסיק על הפיצול של חופשת הלידה.
    • עובדת עצמאית תצרף הצהרה בכתב.
  • מגישים את המסמכים (רק אחרי שהוגשה תביעה לדמי לידה) לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב. אפשר להגיש באמצעות הדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף, או לסרוק ולשלוח באמצעות האתר.

עובדת שנמצאת בהכשרה מקצועית

  • לבנות 18 ומעלה שנמצאות בהכשרה מקצועית תקופת הלימודים תיחשב כתקופת אכשרה לדמי לידה אם הן עונות על כל התנאים הבאים:
    • הן עבדו כשכירות או כעצמאיות 30 ימים רצופים לפחות בתקופת ההיריון.
    • ההכשרה המקצועית מתקיימת באחד מאלה:
      • מוסדות הכשרה והסמכה של אחיות מוסמכות ואחיות מעשיות שהוכרו על-ידי משרד הבריאות.
      • מקומות להכשרה מקצועית שעובדים בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית בזרוע העבודה, כאשר תוכנית הלימודים היא בהיקף של 35 שעות בשבוע ו-6 חודשים רצופים לפחות.

שיעור דמי הלידה לעובדת שהייתה בהכשרה מקצועית

  • דמי הלידה יחושבו לפי ההכנסה של היולדת כשכירה או כעצמאית ב-3 או ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, כפי שמפורט למעלה ("שיעור דמי הלידה").
  • למי שלמדו בהכשרה מקצועית ב-3 או ב-6 החודשים האלה, בחישוב דמי הלידה יילקח בחשבון גם הסכום שלפיו שולמו דמי ביטוח בתקופת הלימודים - 5,935 ₪ בחודש (נכון ל-2023).

מידע נוסף לעובדת עצמאית

  • אם יש לעובדת חוב לביטוח הלאומי חשוב שתסדיר אותו לקראת הלידה (או מוקדם יותר אם הפסיקה לעבוד לפני הלידה) כדי שלא תישלל זכאותה לדמי לידה.
  • עובדת עצמאית יכולה לבקש אישור לבצע פעולות לתחזוקת העסק במהלך חופשת הלידה בהיקף של עד 25% מעבודתה הרגילה.
  • עובדת עצמאית שתביעתה לדמי לידה נדחתה בגלל פיגור בתשלום דמי ביטוח לאומי עשויה להיות זכאית להענקה מטעמי צדק במקום דמי הלידה.

זכאות בלידה עוקבת

  • עובדת שנכנסה להיריון נוסף בתקופה שמשולמים לה דמי לידה (8 שבועות או 15 שבועות) עשויה להיות זכאית לדמי לידה עבור הלידה הבאה, גם אם לא חזרה לעבודה.
  • הזכאות נקבעת בהתאם לתקופת האכשרה שהיולדת צברה.
  • שימו לב: התקופה שמקבלים בה דמי לידה נכללת בחישוב תקופת האכשרה (מדמי הלידה מנוכים דמי ביטוח לאומי).

נסיעה לחו"ל במהלך חופשת הלידה

  • נסיעה לחו"ל של יולדת שנמצאת בחופשת לידה לא פוגעת בזכאותה לדמי לידה.
  • אם בן הזוג של היולדת נוסע לחו"ל תיפסק חופשת הלידה (תקופת הורות ולידה) שמזכה אותו בדמי לידה לבן זוג של יולדת וזאת בשני המקרים:
    • בחופשת לידה שלקח במקביל לחופשת הלידה של היולדת.
    • בחופשה שבה הוא מחליף את היולדת והיא חוזרת לעבודה מוקדם יותר.
  • אם בן הזוג יצא לחו"ל לפני שהשלים 7 ימים רצופים של חופשת לידה תישלל ממנו הזכאות לדמי לידה גם עבור הימים שקדמו ליציאתו מהארץ.

חשוב לדעת

  • מי שעונים על תנאי הזכאות של קצבה נוספת מהביטוח הלאומי יכולים לבדוק במחשבון המוסד לביטוח לאומי אם אפשר לקבל את דמי הלידה במקביל לאותה קצבה.

תשלומים שמשולמים בנוסף לדמי לידה

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים