בית המשפט פסק פיצויים בסך 10,000 ₪ על נהג מונית אשר סירב להעלות למונית אישה עיוורת עם כלב הנחייה שלה
אין למנוע מאנשים עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי, ואנשים עם מוגבלות זכאים להשתמש בתחבורה ציבורית, ולהגיע ממקום למקום בכל תנאי מזג אוויר
סירובו של נהג המונית כאמור מהווה הפליה המנוגדת להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית משפט שלום ירושלים
שם התיק:תא"מ 16589-09-15
תאריך:11.06.2016
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • אישה עיוורת הנעזרת בכלב נחיה, הזמינה ביום גשום וסוער מונית מחברת מוניות.
  • נהג המונית, שנשלח לבצע את הנסיעה, סירב להכניס אותה ואת כלב הנחייה שלה למונית כי חשש שמוניתו החדשה תתלכלך.
  • נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה תביעה נגד הנהג בטענה שסירובו להעלות את האישה למונית, בשל העובדה שהיא נעזרת בכלב נחייה, מהווה הפרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר אוסר על אפליית אנשים עם מוגבלות.
  • הנציבות ביקשה לחייב את הנהג לשלם פיצוי בסך 62,000 ₪, בהתאם לסעיף 19נא בחוק.
  • הנהג טען שכשהגיע לכתובת המבוקשת, פנתה אליו נוסעת אחרת העוזרת לנוסעת העיוורת, כשבידיה אמבט פלסטיק גדול שלא יכול היה להיכנס למונית. לטענתו, הוא סרב לבצע את הנסיעה בשל ה"מטען החורג" של האמבטיה, ולא בשל כלב הנחיה.

פסיקת בית משפט השלום

  • בית המשפט דחה את טענות הנהג, וקבע כי הוא סרב לקחת את הנוסעת העיוורת רק בשל מוגבלותה ובשל כלב הנחיה שנלווה אליה.
  • בית המשפט הגיע למסקנה זו מהסיבות הבאות:
    • מהעדויות עלה שהנוסעת השנייה לא נשאה בידיה אמבטיה גדולה.
    • העובדה ששתי הנוסעות ידעו שמדובר במונית חדשה מעידה שהנהג אכן אמר להן שהוא מסרב לבצע את הנסיעה בשל החשש שהכלב ילכלך את המונית בהתחשב במזג האוויר הסוער ששרר באותו יום.
    • העובדה שהנהג ובני משפחתו התקשרו אל הנוסעת העיוורת מאוחר יותר וביקשו ממנה להסיר את התלונה וכן שלחו לה זר פרחים ומכתב ההתנצלות תומכת בגרסה של הנוסעת.
  • לאור הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, האוסר על אפלייתם של עיוורים המלווים בכלב נחיה ועל מניעת שירות ציבורי מבעלי מוגבלויות, חייב בית המשפט את הנהג לשלם לנוסעת העיוורת פיצויים בסך 10,000 ₪ מבלי להוכיח כי אכן נגרם לה נזק.
    • בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו ולא פסק את הסכום המירבי בסך 62,000 ₪ הקבוע בסעיף 19נא בחוק, לאור העובדה כי במקרים אחרים הסיע הנהג את אותה נוסעת ואת כלב הנחיה שלה ולאור התנצלותו הכנה, המעידה על כך שהבין את חומרת מעשיו.

משמעות פסק הדין

  • סירובו של נהג מונית להעלות למונית אדם עיוור עם כלב נחייה מהווה הפליה אסורה המנוגדת להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
  • ניתן לתבוע פיצוי כספי מנהג מונית, אשר מונע שירות ציבורי מאדם עם מוגבלות.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין האדיבות אתר נבו.