ניתן לראות באזרחי ישראל המתגוררים בגדה המערבית כתושבי ישראל לעניין גמלאות מהביטוח הלאומי
הגעה של עובד לגיל פרישה ופרישה לגמלאות אינן מנתקות את זיקת העבודה לישראל לאחר עשרות שנות עבודה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית דין אזורי לעבודה בירושלים
שם התיק:בל (י-ם) 43409-02-13
תאריך:19.05.2016
קישור:לקריאת פסק הדין
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

הרקע לתביעה

  • אישה פלסטינית, אשר קיבלה אזרחות ישראלית בשנת 1996, הועסקה על ידי משרד החינוך במשך כ-29 שנים כמנהלת של בתי ספר לבנות בירושלים, ויצאה לגימלאות בשנת 2000.
  • לאישה שולמה קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) החל מתאריך הגיעה לגיל זקנה, וכן גמלת שארים בעקבות פטירת בן זוגה.
  • האישה ובן זוגה המנוח התגוררו בבית בבעלותם בשכונת הדואר במזרח ירושלים.
  • האישה התגוררה באותו בית בשכונת הדואר בעת פטירת בן זוגה בשנת 2000 והמשיכה לגור בו לפחות עד שנת 2003.
  • בשנת 2003 שמעה האישה כי היא עשויה לסכן את זכויותיה כתושבת ישראל אם תמשיך לגור בשכונת הדואר, וזאת בעקבות החלטה לפיה תושבי שכונת הדואר לא ייחשבו כתושבים לצורך מתן גימלאות.
  • שאלת מקום מגוריה בתקופה שבין שנת 2003 עד 2010 שנויה במחלוקת - האישה טענה שהיא העתיקה את מגוריה לשכונה במזרח ירושלים אשר לא מסכנת את זכויותיה, והמוסד לביטוח לאומי טען שהיא המשיכה לגור בשכונת הדואר.
  • ביום 21.04.2010 שלח המוסד לביטוח הלאומי לאישה מכתב, בו הודיע כי על פי המידע שבידיו, היא הפסיקה להיות תושבת ישראל החל מ-01.01.2003.
  • האישה הגישה למוסד לביטוח לאומי דו"ח רב שנתי ביום 20.04.2012, בו הצהירה על מגוריה במזרח ירושלים, בשכונה הנחשבת לשכונה שבתוך תחומי ישראל לצורך הביטוח הלאומי.
  • ביום 26.11.2012 נשלח מכתב מהמוסד לביטוח לאומי בו נטען שנוצר לאישה חוב בסך 257,690 ₪ עקב גמלאות ששולמו לה שלא כדין, בתקופה שבין 2003 עד 2010, שבמהלכה, טוען המוסד לביטוח לאומי, היא כבר לא נחשבה כתושבת ישראל.

החלטת בית הדין

מקום המגורים של האישה

  • באשר לטענה שהאישה עברה דירה לתוך מזרח ירושלים ולכן היא תושבת ישראל, הנטל להוכיח שהיא העתיקה את מרכז חייה משכונת הדואר למזרח ירושלים מוטל על האישה.
  • האישה העידה כי שמעה בשנת 2003 כי היא עשויה לסכן את זכויותיה כתושבת ישראל אם תמשיך לגור בשכונת הדואר בעקבות בניית גדר ההפרדה.
  • לכן, לטענתה, היא עברה לגור אצל ילדיה הבוגרים בשכונות בתוך העיר (אצל בתה עד שנת 2005, ואז אצל בנה עד לשנת 2010), ואז שכרה דירה בבית חנינא החדשה, שכונה שנחשבת בישראל לצורך הביטוח הלאומי. התובעת הביאה עדים נוספים לתמוך בטענותיה.
  • בית הדין קבע שהאישה לא הצליחה להוכיח שהעתיקה את מקום מגוריה לתוך תחום מזרח ירושלים בשנת 2003 ושהיא המשיכה להתגורר בשכונת הדואר.

האם האישה מוגדרת כתושבת ישראל?

  • על פי חוק הביטוח הלאומי, תושב ישראל שמתגורר בגדה המערבית או ברצועת עזה הוא מי שעומד בשני תנאים מצטברים:
    1. אזרחות ישראלית (או זכאות על פי חוק השבות).
    2. מגורים ביישובים או באתרים צבאיים או העסקה בישראל.
  • האישה היא אזרחית ישראל, ולכן היא עומדת בתנאי הראשון.
  • לגבי התנאי השני, בית הדין קבע שהאישה נחשבת כמי שמועסקת בישראל, ולכן עומדת גם בתנאי זה.
  • האישה מקיימת "זיקת עבודה" לישראל. היא עבדה כעשרים ותשע שנים במשרד החינוך ונשאה בתשלומי דמי ביטוח לאומי.
  • בגיל הפרישה, היא פרשה מעבודתה, אך לצורך פרשנות המילה "מועסקת בישראל" על פי תכלית מבחן "זיקת העבודה" לישראל, יש לראות בה כמי שמועסקת בישראל, גם בשעה שמעסיקה משלם לה גמלאות ולא שכר עבודה, שהרי הזכות לגמלה נצברת תוך כדי תקופת העבודה ומהווה חלק מן התמורה לה.
  • בהתאם לכך בית הדין קיבל את התביעה והורה על ביטול הודעת המוסד לביטוח לאומי לפיה לאישה יש חוב.

משמעות

  • תושבי הגדה המערבית בעלי אזרחות ישראלית שהגיעו לגיל פרישה יכולים להיחשב כתושבי ישראל לצורך הביטוח הלאומי, בתנאי שלפני גיל הפרישה הועסקו בה.

חשוב לדעת

  • בתיק אחר שנוהל בבית הדין (בל 12500-12-10) הגיש המוסד לביטוח לאומי הודעה לפיה בהתקיים תנאים מסוימים, יראו בתושבי שכונת הדואר ובאזור הכפר צו באהר כמי שחוק ביטוח לאומי חל עליהם.
  • לצורך כך עליהם לעמוד במספר תנאים:
    1. תושבות קבע בישראל,
    2. מגורים דרך קבע באזור הכפר צור באהר או באזור שכונת הדואר, בשטח שבין גדר ההפרדה הביטחונית ובין התחום המוניציפלי של ירושלים,
    3. תשלום דמי הביטוח הלאומי ללא פיגור של למעלה משנה.
  • התובעת משכונת הדואר ביקשה להשתמש בהודעת המוסד לביטוח לאומי בהליך זה גם במסגרת התביעה שלה, ותבעה הכרה בזכויותיה וביטול החוב שכן מתקיימים בה התנאים בהם על פי ההודעה המוסד יראה בה כמי שחוק הביטוח הלאומי חל עליה.
  • בית הדין ציין כי אכן מתמלאים באישה תנאי ההסדר שנקבע בהודעה, אשר מהווה קביעת נורמה כללית של מתן הטבות לציבור של אנשים שמקיימים את תנאי ההודעה, שיש ליישמה באופן שוויוני.
  • על פי ההודעה, האישה בעלת זכויות מהמועד שצוין בהודעה (שנת 2005).
טיפ
בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מיום 25.06.2018, פלסטינים המתגוררים בשכונת הדואר או בצור באהר ייחשבו כתושבים לצורך חוק הביטוח הלאומי, רק אם התגוררו באזורים אלה במועדים בהם נקבע תוואי הגדר, ולא אם עברו להתגורר בהם במועד מאוחר יותר. לקריאת פסק הדין.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.