מי שנפגעו בשירות מילואים והוכרו כנכי צה"ל עשויים לקבל קצבת אובדן כושר עבודה מצה"ל אם הם לא זכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מקופת גמל
מי שזכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מקופת גמל בסכום נמוך מהקצבה של צה"ל עשויים לקבל השלמה של הסכום
כדי לקבל את הקצבה מצה"ל צריך שתיקבע נכות תפקודית בדרגה גבוהה מ-19%
למידע רשמי ראו אתר המילואים של צה"ל

בקצרה

  • מי שנפגעו בשירות מילואים והוכרו כנכי צה"ל עם דרגת נכות מעל 19% עשויים לקבל קצבת אובדן כושר עבודה מצה"ל.
  • הזכאות מותנית בכך שיכולת ההשתכרות שלהם נפגעה ושהם לא זכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מקופת גמל.
  • מי שזכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מקופת גמל בסכום נמוך מהקצבה של צה"ל עשויים לקבל השלמה עד לסכום הקצבה מצה"ל.

מי זכאי?

  • משרתי מילואים שעונים על כל התנאים:
    • הם נפגעו בשירות המילואים אחרי 1998 והוכרו כנכי צה"ל.
    • הוועדה הרפואית של משרד הביטחון (אגף השיקום) קבעה להם נכות רפואית בדרגה גבוהה מ-19%.
    • הם לא זכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מקופת גמל (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או ביטוח אחר) או שהם זכאים לקצבה מקופת הגמל בסכום נמוך מקצבת אובדן כושר עבודה שיקבלו מצה"ל.
  • הזכאות מותנית בכך שתיקבע להם נכות תפקודית בדרגה גבוהה מ-19% על-ידי ועדה רפואית של צה"ל (ועדה תפקודית).
טיפ
מי שנקבעה להם נכות רפואית שלא עולה על 19% ולא זכאים לקצבה מקופת גמל, גם עשויים לקבל הפניה לוועדה שתקבע את נכותם התפקודית אם איבדו את כושר ההשתכרות.

תהליך מימוש הזכות

  • להתחלת התהליך יש להתקשר למוקד 1111 שלוחה 6 (מוקד קשר-עד).
  • כדי להגיש את הבקשה לבחינת הנכות התפקודית ולתשלום הקצבה יהיה צורך במסמכים הבאים:
    1. למי שהגישו תביעה לקופת הגמל - מכתב ההחלטה של קופת הגמל
    2. מסמכים רפואיים רלוונטיים (אשפוזים, סיכומי ביקור, מרשמים, טיפולים וכו')
    3. פרוטוקול מהוועדה הרפואית האחרונה במשרד הביטחון
    4. תלושי תגמולים ממשרד הביטחון מ-3 החודשים האחרונים
    5. תלושי שכר מ-3 החודשים האחרונים
    6. תלושי שכר מ-3 החודשים שלפני הפגיעה
    7. תדפיסי חשבון עו"ש מ-3 החודשים האחרונים
    8. אישור מהמוסד לביטוח לאומי על תקופות עיסוק (אפשר לבקש באתר השירות האישי)
  • מי שעונים על התנאים הראשוניים יוזמנו לוועדה התפקודית בצה"ל.
שימו לב
  • קצבת אובדן כושר עבודה מצה"ל משולמת רטרואקטיבית עד שנתיים מהמועד שבו תבעו אותה (אם עונים באותה תקופה על תנאי הזכאות) לכן חשוב להגיש את התביעה בתוך שנתיים מהפגיעה.
  • לפני שמגישים את התביעה לקצבה חייבים לברר על הזכאות לקצבת אובדן כושר עבודה מקופת הגמל.


גובה הקצבה

  • סכום הקצבה מחושב כך: "המשכורת הקובעת" X (X 0.3 אחוזי הנכות התפקודית שקבעה הוועדה + 20) חלקי 100.
  • "המשכורת הקובעת" היא הסכום הגבוה מבין אלה (כשהוא צמוד למדד ממועד הפגיעה עד מועד תשלום הקצבה):
    • ההכנסה מעבודה של משרת המילואים שלפיה חושב עבורו תגמול המילואים בתקופה שבה נפגע (ולא יותר מ-50,695 ₪ לחודש, נכון ל-2025).
    • השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי בתקופת הפגיעה.

הפחתות מסכום הקצבה

  • קצבת אובדן כושר עבודה מקופת גמל - למי שמקבלים את הקצבה מקופת הגמל, סכום זה יופחת מהקצבה שהם מקבלים מצה"ל.
  • דמי ביטוח בריאות -
    • מי שמשלמים דמי ביטוח בריאות מתוך הכנסה אחרת שלהם (משכורת, תגמול נכות של אגף השיקום, קצבת נכות מקופת גמל וכו') וכן נשים נשואות, פטורים מתשלום דמי ביטוח מהקצבה שהם מקבלים מצה"ל.
    • למי שאין הכנסות אחרות יופחתו מהקצבה דמי ביטוח מינימליים (120 ₪ ב-2025) עד שיגיעו לגיל פרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים).
  • דמי ביטוח לאומי - אם משלמים דמי ביטוח מהכנסה אחרת חשוב לדווח על כך לביטוח הלאומי כדי לא לשלם פעמיים.
  • מס הכנסה - מהקצבה לא מופחת מס הכנסה.
לדוגמה
  • שכרו של משרת מילואים שלפיו חושב לו תגמול המילואים היה 15,000 ₪ בחודש. סכום זה היה גבוה מהשכר הממוצע ולכן הוא "המשכורת הקובעת".
  • אחרי שנפצע בתאונה מבצעית והוכר כנכה צה"ל עם נכות רפואית בדרגה 50%, נקבעה לו נכות תפקודית בדרגה 40%.
  • קצבת אובדן כושר עבודה של צה"ל תחושב כך: 4,800 ₪ = 100 / (0.3×40 + 20) × 15,000
  • קרן הפנסיה משלמת לו קצבת אובדן כושר עבודה בסך 1,000 ₪, לכן סכום זה יופחת מהקצבה שמשלם צה"ל.
  • דמי ביטוח בריאות כבר מופחתים לו מהכנסה אחרת (והוא דיווח על כך לביטוח הלאומי).
  • סכום קצבת אובדן כושר עבודה שיקבל מצה"ל: 3,800 ₪ בחודש.

בחירה בין קצבאות

  • זכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מצה"ל שנקבעה להם נכות רפואית בדרגה נמוכה מ-35% צריכים לבחור באחת מהאפשרויות:
    • לקבל רק את התגמול החודשי מאגף השיקום (ללא קצבת אובדן כושר עבודה מצה"ל).
    • לקבל את קצבת אובדן כושר עבודה מצה"ל ובנוסף 25% מהתגמול החודשי של אגף השיקום.
ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים