ב-16.05.2011 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, שעל פיו שר הפנים רשאי לקבוע את מספר המעסיקים שעובדים זרים בתחום הסיעוד יהיו רשאים לעבור ביניהם וכן את האזור הגיאוגרפי שבו יורשו עובדים אלה לעבוד. עוד קובע החוק שבאשרה וברישיון הישיבה של העובד הזר יצוין תחום העיסוק של מקבל הרישיון. בהתאם לחוק החדש, משרד הפנים רשאי לבטל את אשרת השהיה של עובד שלא יועסק מעל 90 יום בתחום העיסוק, אחרי שניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.

פרטים

שם החוק:חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 21), התשע"א–2011
קישור:החוק באתר נבו

הממשלה הסבירה שהיא יזמה את הצעת החוק כדי להתמודד עם תופעה של נטישת מטופלים סיעודיים בפריפריה על ידי מטפליהם לטובת הזדמנויות העסקה במרכז המדינה. תיקון החוק זכה לכינוי "חוק הכבילה" ע"י ארגוני זכויות אדם בשל חשש שהחלתו יכולה "לכבול" את העובד הזר בתחום הסיעוד למעסיקו, גם אם העובד הזר מבקש לעבור למעסיק אחר מכל סיבה שהיא, וכך הוא עלול ליפול קרבן לניצול ולהתעללות.

בשנת 2006, פסל בג”צ (בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הסדר כבילה קודם (החלטות ממשלה אשר קבעו כי עובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו), וקבע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את העובד הזר למעסיק מסוים הוא בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של העובדים הזרים בישראל. החוק החדש שונה מההסדר הקודם.

בהתאם לתיקון, ההסדר לגבי הגבלת מספר המעסיקים שהעובד יכול לעבור ביניהם ולגבי ההגבלה הגיאגרפית יופעל אחרי התקנת תקנות בנושא, שיותקנו על ידי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת. התקנות יביאו בחשבון את הנסיבות שבהן סיים העובד הזר את העסקתו אצל כל אחד ממעסיקיו וכן את חירותו של העובד, כך שלא ייכפה עליו לעבוד אצל מעסיק מסוים.

נושאים וזכויות

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים