בני משפחה של חללי צה"ל וכוחות הביטחון זכאים לתגמולים ולהטבות נוספות אחרי שיוכרו על-ידי משרד הביטחון
למידע רשמי ראו אתר אגף משפחות הנצחה ומורשת
טפסים

בקצרה

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) קובע את זכאותם של בני המשפחה לקבל תגמולים והטבות נוספות אחרי שיוכרו על-ידי משרד הביטחון.

חיילים שנספו במערכה

  • אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון אחראי על מתן הזכויות למשפחות של מי שהוכרו כנספים במערכה בעקבות שירות בכל אחד מאלה:
    • צה"ל (כולל שירות חובה, קבע או מילואים).
    • משטרת ישראל כולל משמר הגבול (מג"ב) ומשמר אזרחי.
    • שירות בתי הסוהר (שב"ס).
    • שירות הביטחון הכללי (שב"כ).
    • משרד ראש הממשלה (המוסד).
    • משמר הכנסת.
    • גיבוש ליחידות מובחרות או קורס קדם צבאי (לא כולל קורס נהיגה) למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון).
    • רכזי ביטחון שוטף צבאי (רבש"צים) וכיתות כוננות.
    • צבא דרום לבנון (צד"ל).
  • "חייל שנספה במערכה" ו"נספה" הוא חייל, או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה או ממחלה בתקופת השירות הצבאי או עקב השירות.

חבלה שאירעה בתקופת השירות או עקב השירות

  • חבלה היא נזק אנטומי לגוף שנגרם באופן ישיר מגורם חיצוני באירוע (כולל מכת חום, מכת קור או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע) וכן פוסט טראומה.
  • פטירה כתוצאה מחבלה שקרתה בתקופת השירות תיחשב כפטירה עקב השירות.
  • אם מדובר בחיילי קבע, החבלה צריכה להיות "חבלת שירות" - חבלה שקרתה בפעילות מבצעית/באימון לפעילות מבצעית, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
    • למי ששירתו בקבע ברציפות אחרי שירות החובה, 6 החודשים הראשונים של השירות בקבע לא ייחשבו כשירות קבע.
  • חבלה שגרמה למותו של חייל/חייל משוחרר תיחשב גם אם נגרמה בדרכו אל המחנה (מקום השירות, או מקום ההתייצבות למילואים) או מהמחנה, בתנאי ששהותו מחוץ למחנה הייתה כדין ולא היו בדרך הפסקות או סטיות מהותיות שלא קשורות לשירות או לדרך אל המחנה.
    • אם החייל היה בחופשה, החבלה שגרמה למותו תיחשב כחבלה עקב השירות רק אם נגרמה בדרכו מהמחנה אל יעד החופשה או בדרכו חזרה למחנה (חופשה - שהייה כדין מחוץ למחנה שלא במסגרת מילוי תפקיד בשירות, כולל חופשת שחרור).

מחלה או החמרת מחלה שאירעה בתקופת השירות או עקב השירות

  • מחלה היא כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה גופנית, נפשית או שכלית, כולל קוגניטיבית.
  • אם מדובר בחיילי קבע, המחלה צריכה להיות "מחלת שירות" - מחלה שנגרמה עקב אירוע או תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי, והיא אחת מאלה:
    • מחלה שחלו בה כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת, לקרינה אינפרא־אדומה או לחומר מסוכן שמופיע בצו זה.
    • מחלה שנדבקו בה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ולנוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה.
      • למי ששירתו בקבע ברציפות אחרי שירות החובה, 6 החודשים הראשונים של השירות בקבע לא ייחשבו כשירות קבע.
  • פטירה כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שקרו בתקופת השירות תיחשב כפטירה עקב השירות.
  • חיילים וחיילים משוחררים שחלו במחלה בתקופת השירות ונפטרו כתוצאה מהמחלה לפני שהסתיימו 7 שנים מהיום שחלו בה, ייחשבו כמי שנפטרו עקב שירותם אם יתקיימו כל התנאים הבאים:
    • יש יסוד להניח כי הם חלו במחלה עקב השירות ולא הוכח אחרת. גם במקרים אלה אם מדובר בחיילי קבע, המחלה צריכה להיות "מחלת שירות".
    • בני המשפחה השכולים הגישו את הבקשה להכרה ולתגמולים בתוך 6 חודשים מיום הפטירה.

נעדרים

  • חיילים שעל סמך תעודה צבאית נעלמו ביום מסוים עקב שירותם ומאז לא נודעו עקבותיהם, ייחשבו כאילו נפטרו באותו יום עקב שירותם.

למי זה רלוונטי?

שלבי ההליך

הגשת הבקשה

שימו לב
למידע על הזכאות של בני משפחה שכולים במקרה של פטירת נכה צה"ל ראו תגמול לבני משפחה של נכי צה"ל וכוחות הביטחון שנפטרו.

הטיפול בבקשה

  • אחרי שקצין התגמולים יחליט לגבי הבקשה, ההחלטה תישלח בדואר רשום לפונה.
  • אם הזכאות לא אושרה, הנימוקים לכך יפורטו בהחלטה.
  • בני משפחה שבקשתם אושרה יתחילו לקבל את התגמול החודשי בהתאם לתנאי הזכאות.
    • מי שהגישו את הבקשה להכרה בתוך שנה מיום הפטירה יקבלו את התגמול רטרואקטיבית מיום הפטירה.
    • מי שהגישו את הבקשה להכרה אחרי שעברה שנה מיום הפטירה יקבלו את התגמול רטרואקטיבית מיום הגשת הבקשה.
שימו לב
אם לא ניתנה החלטה בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, קצין התגמולים רשאי לאשר תשלום חודשי שיינתן כהלוואה עד לסכום התגמול החודשי שנתבע בבקשה, וזאת עד שתינתן החלטתו.

ערעור

  • אם קצין התגמולים דחה את הבקשה, ניתן לערער על ההחלטה בפני ועדת הערעורים שליד בית משפט השלום באזור המגורים.
    • יש להגיש את הערעור בכתב ב-4 עותקים, תוך 30 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה.
    • הוועדה רשאית להאריך את מועד הערעור בתקופה של עד 30 ימים נוספים.
    • מגישי הערעור, או בא-כוחם, יכולים להגיע לדיון בוועדה ולטעון את טענותיהם.
    • ועדת הערעורים תנמק את החלטתה ותשלח בדואר רשום העתק מההחלטה למערערים ולקצין התגמולים.
  • מי שמעוניינים לערער על החלטת ועדת הערעורים יוכלו לערער בפני בית המשפט המחוזי, בנושאים משפטיים בלבד.
    • יש להגיש את הערעור בכתב ב-3 עותקים, תוך 60 ימים מקבלת ההודעה על החלטת הוועדה.
    • בית המשפט המחוזי רשאי לאשר את החלטת הוועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לוועדת הערעורים.
  • על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לערער בפני בית המשפט העליון, אם שופט של בית המשפט העליון יאשר זאת. ​
    • יש להגיש את בקשת הרשות לערער למזכירות של בית המשפט העליון בתוך 60 ימים מהיום שבו ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
    • אם הבקשה לערער לבית המשפט העליון תאושר, הנימוקים שנכתבו בבקשת הרשות לערער ייחשבו כנימוקי הערעור עצמו.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שםאתרדוא"לטל'
אגף משפחות, הנצחה ומורשת - משרד הביטחוןאתרדוא"ל
03-7776700
שי"ל אתרפניה מקוונת
118
מענה ממשלתי מרכזי אתרדוא"ל
1299

ארגוני סיוע

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים