בג"ץ פסל נהלים הקובעים גיל פרישה לעובדי שב"ס המוקדם מגיל הפרישה הקבוע בחוק
נהלי פרישה לסקטורים מסויימים חייבים לעמוד בעקרון השוויון בהשוואה לגיל הפרישה הקבוע בחוק גיל פרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים)
ניתן לקבוע גיל פרישה מוקדם יותר לסקטורים מסויימים, אולם לשם כך יש לקבוע קריטריונים ברורים וענייניים המצדיקים את הקדמת הפרישה (כגון: תפקידים מסויימים שלא ניתן לבצעם בגיל מסוים, שחיקה וכיו"ב)
על המעסיק הנטל להוכיח כי התקיימו התנאים להקדמת הפרישה, כאשר ברירת המחדל היא שגיל הפרישה הוא זה הקבוע בחוק גיל פרישה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:בג"ץ 1268/09
תאריך:27.08.2012
קישור:לקריאת פסק הדין (מאתר נבו)

העובדות

  • נהלים שנקבעו לגבי פרישת עובדי שב"ס קבעו גיל פרישה אחיד (57) לסוהרים המשרתים עשר שנים לפחות בשב"ס. הנהלים מאפשרים במקרים מסויימים את דחיית הפרישה בשנה נוספת בכל פעם ולא יתר משלוש שנים (כלומר עד גיל 60), וזאת אם העובד הגיש בקשה מיוחדת להארכת השירות. הנהלים מפרטים את אמות המידה, לפיהן תיבחן כל בקשה, כולל תפקידו של העובד, זכאותו לגמלאות, מצבו הבריאותי, צרכי המערכת וכו'.
  • בהסתמך על נהלים אלה הוצאה עובדת מסוימת בשב"ס לחופשת פרישה. העובדת עתרה לבג"ץ נגד הוצאתה לפרישה.

החלטת בית המשפט העליון

  • בג"ץ פסל את הנהלים, והורה להחזיר את העובדת לעבודה, וזאת על סמך הנימוקים הבאים:
    • הסדר הפרישה מפלה ללא הצדקה בין סוהרים, (לפחות אלה המשרתים בתפקידים מקצועיים, מנהליים ובתפקידי מטה, כגון: עורכי דין, עובדים סוציאליים, חשבים, מנהלי כוח-אדם, מנהלים ארגוניים וכו') ובין כלל עובדי המדינה בתפקידים מקבילים.
    • ההסדר המתיר הארכת השירות עד גיל 60 (ורק אם הגיש העובד בקשה) אף הוא מפלה בהשוואה לשאר עובדי המדינה, אשר רשאים להמשיך ולשרת עד לגיל פרישת החובה (67), אלא אם כן שוכנע נציב שירות המדינה כי קיימים טעמים המצדיקים את הוצאת העובד לגמלאות קודם לכן. (המדינה היא שצריכה ליזום את הליך הקדמת הפרישה בכל מקרה קונקרטי, ולא העובד הוא שצריך ליזום הליך של הארכת השירות).
  • לאור כל האמור הורה בג"ץ על בטלות ההסדרים אם הם נוגעים לסוהרים המשרתים בתפקידים מקצועיים, בתפקידים מינהליים ובתפקידי מטה. בג"ץ השעה את הכרזת הבטלות לפרק זמן של 12 חודשים כדי לאפשר לשב"ס להיערך ולגבש הסדרים חדשים העולים בקנה אחד עם עקרון השוויון. בנוסף, בוטלה ההחלטה בדבר הוצאת העובדת לגמלאות בפרישה מוקדמת לפי אותו הסדר, ונפסק כי יש לאפשר לה לשוב לעבודה בשירות בתי הסוהר בשכר ובדרגה שהיו לה במועד פרישתה, אך כי היא תשובץ לתפקיד לפי צרכי שב"ס.

משמעות

  • נהלי פרישה לסקטורים מסויימים חייבים לעמוד בעקרון השוויון בהשוואה לגיל הפרישה הקבוע בחוק גיל פרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים).
  • ניתן לקבוע גיל פרישה מוקדם יותר לסקטורים מסויימים, אולם לשם כך יש לקבוע קריטריונים ברורים וענייניים המצדיקים את הקדמת הפרישה (כגון: תפקידים מסויימים שלא ניתן לבצעם בגיל מסוים, שחיקה וכיו"ב).
  • על המדינה (המעביד) הנטל להוכיח כי התקיימו התנאים להקדמת הפרישה, כאשר ברירת המחדל היא שגיל הפרישה הוא זה הקבוע בחוק גיל פרישה.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים