עובד שפוטר צריך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם המעסיק ויתר על עבודתו בתקופה זו
עובד שפוטר והפסיק מרצונו את עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, ללא הסכמת המעסיק, ייחשב כמי שהפר את חוזה העבודה בין הצדדים
במקרה זה רשאי המעסיק לתבוע את העובד בגין הפרת חוזה העבודה ולהוכיח את נזקיו
אסור למעסיק לקזז על דעת עצמו סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב עזיבתו המוקדמת של העובד

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 142-08‏ ‏
תאריך:08.07.2010
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • העובדת עבדה אצל החברה כחשבת במשך שנתיים ו-8 חודשים, עד שפוטרה.
  • החברה נתנה לעובדת הודעה מוקדמת 30 יום לפני סיום ההתקשרות ביניהם, ודרשה מהעובדת להגיע לעבודה בתקופה זו כדי לבצע חפיפה עם מחליפה.
  • העובדת לא התייצבה לעבודה במהלך ימי ההודעה המוקדמת והחלה לעבוד במהלך תקופה זו אצל מעסיק אחר.
  • לחברה נגרמו נזקים היות שרואה החשבון שהחליף את העובדת לא הכיר את התוכנות, הסיסמאות הנדרשות, הקודים, הקלסרים והקבצים ששימשו את העובדת.
  • כפיצוי על הנזקים שנגרמו לחברה בגלל שהעובדת לא התייצבה לעבודה בתקופה ההודעה המוקדמת ולא ביצעה חפיפה, קיזזה החברה על דעת עצמה ובאופן חד צדדי את התשלום שהגיע לעובדת עבור פדיון חופשה.
  • העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ותבעה, בין היתר, את סכום פדיון החופשה שקוזז.
  • בית הדין האזורי דחה את התביעה של העובדת וקבע כי היא לא הייתה זכאית לנטוש את מקום העבודה בטרם מיצוי תקופת ההודעה המוקדמת. במעשה הנטישה הפרה העובדת את הסכם העבודה וגרמה לחברה נזקים.
  • בית הדין האזורי סבר, כי הנזק שנגרם לחברה הוא בשיעור של 30 ימי ההודעה המוקדמת שבה היה על העובדת לבצע חפיפה עם מחליפה, ועל כן החברה היתה זכאית לקזז מפדיון החופשה סכום השווה לשכר העובדת בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • על פסיקה זו של בית הדין האזורי לעבודה, העובדת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע כי העובדת זכאית לפדיון חופשה ללא הקיזוז.

  • סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת קובע שעובד שהתפטר והפסיק את עבודתו לאלתר מבלי לתת למעסיקו הודעה מוקדמת, ישלם למעסיקו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בתקופה זו.
  • במקרה זה לא מדובר בהתפטרות של העובדת אלא בהפרת חוזה העבודה, שכן העובדת פוטרה ולא כיבדה את דרישתה של החברה לעבוד אצלה בתקופת ההודעה המוקדמת. לאור זאת, אין לראות בסעיף 7(ב) לחוק כמקור סמכות לחייב את העובדת בפיצוי החברה בגובה שכרה בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • הפרת הסכם כשלעצמה, לא מזכה בפיצוי את הצד הנפגע כתוצאה מההפרה, כל עוד לא הוכיח הצד הנפגע את נזקיו בפני בית המשפט.
    • יש להוכיח במדויק את גובה הנזק, ובית המשפט אינו רשאי לקבוע את גובה הנזק על ידי אומדן כללי.
    • לא ניתן לקבוע שתשלום בגובה חודש הודעה מוקדמת הוא פיצוי מוסכם שאין צורך להוכיחו.
  • לחברה הייתה הזכות המלאה לתבוע את העובדת בבית המשפט ולהוכיח את נזקיה, אך היא לא עשתה זאת, אלא הפחיתה על דעת עצמה את הסכומים שהיה עליה לשלם לעובדת.
  • בנסיבות אלה, העובדת זכאית לפדיון חופשה ללא הקיזוז שפסק בית הדין האזורי.

משמעות

  • עובד שפוטר והפסיק מרצונו את עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, ללא הסכמת המעסיק, ייחשב כמי שהפר את חוזה העבודה בין הצדדים.
  • אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים שלהם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב הפרת חובתו של העובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • אם עובד שפוטר הפסיק על דעת עצמו את עבודתו ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, המעסיק רשאי להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.