בית משפט שהחליט שיש לעצור אדם, יכול לקבוע שיש לאשפז אותו אם מצבו הנפשי מצריך זאת
החלטת בית המשפט לאשפז את העצור תתקבל רק לאחר שיקבל חוות דעת פסיכיאטרית
תפקידו של בית החולים לדאוג שבזמן האשפוז יתקיימו התנאים הדרושים כדי לחקור את העצור
בקצרה
אם בית המשפט ציווה לעצור אדם והוא סבור, לאחר שקיבל חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו, שמצבו הנפשי מצריך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, הוא רשאי להורות על אשפוזו.
למי זה רלוונטי?
- בית המשפט יכול להורות לאשפז עצור במחלקה פסיכיאטרית אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
- בית המשפט החליט שיש לעצור את אותו האדם.
- לפי הראיות שהובאו בפניו, בית המשפט סבור שהאדם חולה במחלת נפש.
- בית המשפט השתכנע שמצבו הנפשי מצריך אשפוז פסיכיאטרי.
- אם העצור נמצא בחקירה, בית המשפט יורה על האשפוז רק אם בית החולים ידאג ויבטיח שיתקיימו התנאים שדרושים לביצוע חקירה בזמן האשפוז.
למי ואיך פונים
- בזמן הדיון בבית המשפט בעניין מעצרו של אדם, רשאים הצדדים (האדם עצמו, עורך דינו או עורך הדין מטעם התביעה) להציג לבית המשפט ראיות (כמו מסמכים רפואיים, חוות דעת פסיכיאטריות, סיכומי אשפוז) שמלמדות על מצבו הנפשי.
- בית המשפט רשאי לבקש מיוזמתו להציג בפניו ראיות שמעידות על מצבו הנפשי.
- הדיון הוא בבית משפט השלום (בית המשפט שמוסמך לדון במעצרים לפני הגשת כתב אישום).
שלבי ההליך
- בדיקה פסיכיאטרית
- בית המשפט יורה להביא את העצור לבדיקה פסיכיאטרית. אם מדובר בעצור קטין, הוא ייבדק בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער.
- אם הפסיכיאטר המחוזי הודיע לבית המשפט שניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית רק בתנאי אשפוז, בית המשפט יוכל להורות על אשפוז העצור לצורך ביצוע הבדיקה והסתכלות בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף הפסיכיאטרי של בית סוהר. במקרה כזה משך האשפוז לא יעלה על מספר הימים שנקבעו בצו המעצר.
- בסיום הבדיקה תוגש לבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית.
- החלטת בית המשפט
- על סמך חוות הדעת הפסיכיאטרית בית המשפט ייתן את אחת מההוראות הבאות:
- הוראה לאשפז את העצור.
- הוראה כי העצור ירצה את המעצר בבית מעצר.
- אשפוז העצור
- אם בית המשפט הורה לאשפז את העצור, האשפוז יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית סוהר.
- אם העצור נמצא בחקירה, על בית החולים להבטיח את התנאים הדרושים לביצוע החקירה.
- שחרור מהאשפוז
- לוועדה המחוזית שדנה בעניינו של מטופל עצור שמאושפז יש סמכות להחליט על שחרורו.
- אם הוועדה החליטה לשחררו, עליה להודיע על מועד השחרור לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל.
ערעור
- צד בהליך המשפטי (העצור, עורך דינו או נציג התביעה) שלא מרוצה מההחלטה בנוגע לאשפוז או מבקש לשנות אותה, יכול להגיש ערר לבית המשפט המחוזי.
- אין הגבלה על המועד שבו ניתן להגיש את הערר.
- בנוסף, אפשר גם לפנות לבית המשפט השלום שנתן את ההחלטה על האשפוז ולבקש שיעיין מחדש בהחלטה.
זכויות החולה באשפוז על-פי צו בית משפט
- ככלל זכויותיו וחובותיו של מאושפז בכפייה לפי צו של בית משפט זהות לאלה של מי שאושפז בכפייה לפי הוראת אשפוז של פסיכיאטר מחוזי.
- עם זאת ישנם שני הבדלים בין אשפוז כפוי במסגרת משפט פלילי או מעצר ואשפוז כפוי על-ידי הוראת אשפוז של פסיכיאטר מחוזי:
- באשפוז לפי צו בית משפט, יתקיים דיון תקופתי בעניינו של המאושפז לפני הועדה הפסיכיאטרית, אחת ל-6 חודשים לפחות.
- חופשות מחוץ לכתלי בית החולים יאושרו ע"י הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. הוועדה מוסמכת לאשר חופשות בתוך תקופת הצו, בתנאים שהיא תקבע.
כדאי לדעת
- צו לאשפוז יכול להינתן אך ורק בנוכחות הסנגור של העצור, ואם אין לו סנגור, ימנה לו בית המשפט סנגור מטעם המדינה.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק טיפול בחולי נפש - סעיפים 16, 18, 19