הקדמה:

חיילת משוחררת שהחלה לעבוד (כשכירה או כעצמאית) ויצאה לחופשת לידה, זכאית לתשלום דמי לידה גם אם לא השלימה את תקופת האכשרה הנדרשת לכך (של תשלום דמי ביטוח לאומי)

חיילת משוחררת שהחלה לעבוד (כשכירה או כעצמאית) ויצאה לחופשת לידה, זכאית לתשלום דמי לידה גם אם לא השלימה את תקופת האכשרה הנדרשת לכך (שבה שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי).

  • חישוב דמי הלידה ייעשה על בסיס הכנסתה של היולדת מהעבודה, ולא לפי התשלום שקיבלה בעת שירותה הצבאי.
  • למידע נוסף על שיעור דמי הלידה ותקופת התשלום, ראו דמי לידה.

מי זכאי?

  • עובדת שכירה או עצמאית לקראת לידה ולאחריה, שהשתחררה משירות חובה בצה"ל והחלה לעבוד, ועקב השירות לא השלימה את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי לידה במהלך חופשת הלידה.

תהליך מימוש הזכות

הגשת התביעה

  • העובדת צריכה למלא טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת.
  • יש לסמן על גבי הטופס את תקופת השירות בצה"ל ולצרף צילום של תעודת השחרור או פנקס מילואים.
  • את הטופס מגישים לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. אפשר להגיש את התביעה גם בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
  • כמו כן, לאחר הלידה בלבד, ניתן למלא את טופס התביעה ולשלוח את המסמכים באופן מקוון.
  • ניתן להגיש את טופס התביעה סמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער. מי שמוסרת את הטופס לפני הלידה, תבקש מהרופא המטפל בה לאשר את תאריך הלידה המשוער בגוף הטופס.
  • הטופס יוגש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.
  • עובדת שכירה תבקש מהמעסיק לאשר בגוף הטופס את הפרטים על חודשי עבודתה ועל שכרה בחודשים שקדמו להפסקת עבודתה (אם עבדה אצל כמה מעסיקים, תצרף טופס מכל אחד ואחד מהם). אם בשלושת החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודתה לא קיבלה העובדת שכר מלא (בגלל מחלה, תאונה, שביתה או מסיבות שאינן תלויות בה), תפרט במכתב מיוחד מתי ומדוע לא קיבלה שכר מלא ותצרף אישורים מתאימים מרופא או מהמעסיק.

העברת התשלום

  • המוסד לביטוח לאומי ישלם ליולדת את דמי הלידה למשך התקופה שהיו משולמים לה אילו צברה תקופת אכשרה במהלך שירותה הצבאי.
  • משרד הביטחון יעביר למוסד לביטוח לאומי את הסכומים ששילם ליולדת.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים