כדי לרשום ילד שנולד בפונדקאות בחו"ל במרשם האוכלוסין בישראל יש להוכיח קשר ביולוגי בינו לבין אחד ההורים
ניתן להוכיח את הקשר הביולוגי באמצעות ראיות אובייקיטביות שונות, ולא בהכרח באמצעות בדיקה גנטית
פסק הדין תקף גם להורים הטרוסקוסאלים וגם לזוגות הורים בני אותו מין

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:בג"ץ 566/11
תאריך:28.01.2014
קישור:לקריאת פסק הדין
  • זוג גברים הביא לעולם ילד באמצעות פונדקאות שנעשתה בארה"ב.
  • השניים דרשו ממשרד הפנים להירשם כהורי הילד במרשם האוכלוסין, על יסוד תעודת לידה ופסק דין הצהרתי מארצות הברית, המעידים על כך שהם הוריהם של הילדים (מבלי שהם קובעים מי מהם הוא ההורה הביולוגי).
  • פקיד המרשם סירב לבקשותיהם להירשם. סירובו התבסס על כך שבני הזוג לא ביצעו בדיקה גנטית, שתעיד על קשר ביולוגי-גנטי בין הילד שנולד בפונדקאות לבין אחד מבני הזוג.

טענות בני הזוג

  • בני הזוג ביקשו לרשום את בנם במרשם האוכלוסין וזאת ללא צורך בבדיקה גנטית. הם ציינו כי אינם מעוניינים לערוך בדיקה גנטית. לטענתם, הם ביצעו את הליך הפונדקאות במרפאת פוריות מוכרת ומתקדמת בארצות הברית, ולפיכך אין יסוד לחשש שהילד אינו קשור למי מהם בקשר ביולוגי, כפי שהוצהר במסמכים שבעקבותיהם ניתן פסק הדין הזר. את רצונם להימנע מעריכת בדיקה גנטית נימקו בכך כי מדובר בבדיקה שעלותה אלפי שקלים, אשר מעצם טיבה חושפת בפני הילד ובפני סביבתו מיהו הורהו הביולוגי, בניגוד לרצונם. העותרים מדגישים כי הם יצאו לדרך הארוכה שהביאה לבסוף ללידתו של בנם בצוותא, וכי הם מגדלים אותו במשותף.

פסיקת בית המשפט

  • בית המשט העליון דחה פה אחד את העתירה, וקבע כי לצורך רישומו הראשון של הילד במרשם האוכלוסין - רישום שמעניק לו מעמד של אזרח (בשל היותו בן להורה שהוא אזרחי ישראלי) - יש הכרח להוכיח כי קיים קשר ביולוגי בין הילד לבין אחד מהוריו.

נימוקי בית המשפט

  • מכיוון שמדובר ברישום ראשון של הילד במרשם האוכלוסין, יש לרישום השלכה על מעמדו של הילד כאזרח.
  • סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות תשי"ב - 1952, מעניק אזרחות ישראלית מכוח לידה ל"מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים".
  • הזכאות לאזרחות היא מכוח הורות ביולוגית של אזרח ישראלי להבדיל מהורות משפטית (כלומר, לא ביולוגית), ולכן יש להוכיח קשר ביולוגי של הילד שנולד מחוץ לישראל, לאחד ההורים (שהוא אזרח ישראלי).
  • אמנם, הוראות חוק האזרחות (סעיף 4ב) מכירות בהורות משפטית לצורך הקנית אזרחות לילד אך אך זאת רק בנסיבות של אימוץ (ובמקרה הזה ההורה הלא ביולוגי לא אימץ את הילד).
  • לפיכך כדי לרשום את הילד רישום ראשון במרשם האוכלוסין כילדם של בני הזוג יש להוכיח קשר ביולוגי לאחד מבני הזוג.
  • בדיקה גנטית אינה בהכרח הראייה היחידה האפשרית להוכחת הורות ביולוגית, ואין מקום לחסום את הדרך בפני המעוניינים להוכיח באמצעות ראיות אחרות את העובדה כי הם הורים ביולוגיים של הילד. מי שמבקשים לעשות זאת בדרך שונה מבדיקה גנטית, רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולהציג בפניו ראיות אובייקטיביות שיוכיחו כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית. במקרה כזה רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית.
  • פקיד מרשם שיונח בפניו פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה הקובע הורות ביולוגית, חייב להסתפק בו ולרשום את הילד במרשם האוכלוסין, אף אם זה רישום ראשון המקנה לילד מעמד בישראל. באופן דומה, הסכימה המדינה במהלך הדיון בבית המשפט, כי אם יוצג לפקיד המרשם פסק דין זר המעיד על פי תוכנו על הורות ביולוגית, יסכים משרד הפנים לבצע רישום ראשון במרשם על בסיסו.
  • במקרה הנדון, בני הזוג סרבו לבצע בדיקה גנטית, והצו השיפוטי מבית המשפט בפנסילבניה בעניינם וכן תעודת הלידה של הילד אינם מעידים על הורות ביולוגית, והם לא עורכים הבחנה בין בני הזוג לעניין ההורות על בסיס זה, ואינם מבהירים מי מהם הוא האב הביולוגי.
  • לפיכך קבע בית המשפט העליון כי על בני הזוג להשלים את הוכחת הזיקה הביולוגית בפני בית המשפט לענייני משפחה (באמצעות בדיקה גנטית או באמצעים אחרים), שנדרשת לצורך מתן האזרחות לבנם. אם יוכח קשר ביולוגי בינם לבין ילדם – פתוחה בפניהם הדרך לשוב ולפנות למשרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד לבנם בישראל (כאזרח ישראלי) ולרישומם כהורי הילד במרשם האוכלוסין.

משמעות

  • הורים, שהם אזרחים ישראליים, שהביאו לעולם ילד באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל, ומעוניינים להירשם במרשם האוכלוסין כהוריו, רישום שיעניק לילד אזרחות ישראלית, חייבים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולהוכיח כי קיים קשר ביולוגי בין הילד לבין אחד ההורים.
  • לצורך הוכחת הקשר הביולוגי, אין הכרח לבצע דווקא בדיקה גנטית, וניתן להסתפק בראיות אובייקטיביות אחרות, שישכנעו את בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין אחד ההורים לבין הילד.
  • פסק דין זר (שניתן במדינה אחרת) שקובע כי אחד ההורים הוא הורה ביולוגי, יכול להיחשב כראייה מספיקה (ובמקרה כזה ניתן להציג אותו ישירות לפקיד המרשם במשרד הפנים ואין צורך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בישראל קודם לכן). לעומת זאת, פסק דין כללי הקובע כי שני בני הזוג הם הוריו של הילד (ללא הבחנה בין ההורה הביולוגי להורה האחר) אינו מספק.

חשוב לדעת

  • פסק הדין הנ"ל תקף גם להורים הטרוסקסואלים וגם להורים שהם בני אותו מין.
  • בפסק הדין הנ"ל נידונה עתירה נוספת של בני זוג אחרים שהביאו לעולם ילדה באמצעות פונדקאות בארה"ב, ולאחר שערכו בדיקה גנטית שהוכיחה מי מהם הוא האב הביולוגי, ביקשו ממשרד הפנים לרשום את ההורה הלא ביולוגי כאביה של התינוקת במרשם האוכלוסין מבלי שהוא יצטרך לאמץ אותה. בית המשפט קיבל את העתירה. למידע על ההחלטה בעניין זה ראו כאן.
  • בפסק דין מאוחר יותר, נקבע כי בנסיבות חריגות ניתן להכיר באבהות לתינוק שבא לעולם בהליך פונדקאות בחו"ל, ללא בדיקה גנטית, נסיבות כגון אלה יכולות להיות מניעה רפואית של אחד מבני הזוג לעבור את הבדיקה, מניעה טכנית לעריכת הבדיקה וכו.'
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".