התפטרות או פיטורים ב- "עידנא דריתחא" הם התפטרות או פיטורים שנעשו בשעת כעס, ולכן אינם מעידים על רצון אמיתי להתפטר או לפטר

התפטרות או פיטורים ב- "עידנא דריתחא" הם התפטרות או פיטורים שנעשו בשעת כעס ולכן אינם מעידים על רצון אמיתי להתפטר (מצדו של העובד), או לפטר (מצדו של המעסיק).

  • דוגמה אחת היא פיטורים/התפטרות במהלך ויכוח מילולי סוער אך זו דוגמה לא ממצה וייתכנו גם מקרים אחרים הנכנסים תחת הגדרה זו.
  • "עידנא דריתחא" - מושג בארמית שמשמעותו: שעת כעס/ שעת רוגז.
  • התפטרות או פיטורים ב"עידנא דריתחא" זהו מושג שרלוונטי (בנסיבות המתאימות) לכל עובד ומעסיק בשוק העבודה.
  • לפי הכלל שנקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה, היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שלא משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעסיק לידי סיום.
  • לכן, כשנאמרים דברים בשעת כעס, שלכאורה נשמעים כמו התפטרות או פיטורים, אין לקבלם כפשוטם, אלא יש לבדוק את הנסיבות כולן כדי לרדת לסוף דעתו של האומר ולראות האם באמת התכוון לדבריו. בהנחה שהדברים נאמרו ללא כוונה לתוצאה, תמיד נתונה האפשרות למי שאמר את אשר אמר, תוך זמן סביר, להעמיד את הצד השני על כוונו האמיתית, ולחזור בו מן הפיטורים או ההתפטרות.
  • לכן, מעסיק שהביע חרטה תוך זמן סביר על פיטוריו של עובד שנעשו בשעת כעס וללא כוונה אמיתית לפטרו, ואילו העובד סרב לשוב למקום העבודה, יראו בעובד כמי שהתפטר ולא כמי שפוטר.
  • באופן דומה, עובד שהביע חרטה תוך זמן סביר על התפטרות שנעשתה בשעת כעס וללא כוונה אמיתית להתפטר, ואילו המעסיק סרב לקבלו חזרה לעבודה- יראו במעסיק כמי שפיטר את העובד ולא ההיפך. במצב כזה העובד ייחשב למפוטר לכל דבר ויהיה זכאי בהתאם לכל הזכויות המגיעות לכל עובד בעת פיטורים.
טיפ
כאשר העובד מתפטר שלא מתוך כעס ומתחרט על כך לאחר זמן מה, אף שאין מדובר בעידנא דריתחא, ולכן אין חובה מוחלטת של המעסיק להחזירו לעבודה, שכן מדובר בהתפטרות לכל דבר. עם זאת חובה על המעסיק במקרה כזה להקשיב לעובד ולאפשר לו לשכנע להחזירו לעבודה. אם המעסיק מסרב להחזירו לעבודה, עליו לנמק זאת. לקריאת פסק דין בנושא זה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

  • דבע (ארצי) ל/1-3 זמל הרמן נ' דואיב גילה, באתר נבו: בפסק דין זה נקבעה לראשונה ההלכה שהיסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שלא משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעסיק, הקיימים בין השניים, לידי גמר. אולם, בפסק דין זה לא נקבע מה דינה של אמירה שנאמרה בשעת כעס.
  • דבע (ארצי) ל/3-10 כהן פנחס נ' ורמוס אברהם, באתר נבו: בפסק דין זה נקבע שכשם שלא ייתפס עובד בדיבור בעידנא דריתחא כי מתפטר הוא ועל ידי כך יפסיד פיצויים כך לא ייתפס מעסיק במצב נפשי דומה, כמי שמפטר את עובדו, והוא יחויב בפיצויים.
  • דבע (ארצי) לב/3-26 חיים נ' אהרון ושות', באתר נבו: נקבע שכשנאמרים דברים בעידנא דריתחא יש לבדוק את הנסיבות כולן כדי לרדת לסוף דעתו של האומר ולראות האם באמת ובתמים התכוון לדבריו וביקש להביא לסיום יחסי העבודה. לכן במקרה זה, משסירב העובד לשוב לעבודה לאחר שביום למחרת הביע המעסיק חרטה מהפיטורים, הרי שתפטר העובד בעצמו.
  • עע (ארצי) 184/03 עין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ נ' דוד יוסף, באתר נבו: פסק דין שניתן בשנת 2006 ע"י ביה"ד הארצי לעבודה. נקבע שסירובה של המעסיקה להחזיר לעבודה את העובד, שהתפטר בשעת כעס והביע חרטה תוך זמן סביר, מהווה פיטורים.

חקיקה ונהלים

תודות