עובד שהתפטר אך התחרט על כך רשאי לנסות לשכנע את המעסיק להשאירו בעבודה למרות הודעת ההתפטרות
מעסיק חייב לאפשר לעובד שחוזר בו מהתפטרותו, לשכנע אותו להשאירו בעבודה למרות הודעת ההתפטרות
המעסיק אינו חייב לקבל את חזרתו של העובד מההתפטרות אך חייב לנמק זאת ולהסביר לעובד מדוע הוא מסרב לעשות כן
ככל שתקופת העבודה של העובד ארוכה יותר, כן גוברת חובת תום הלב של המעסיק לאפשר לעובד להשמיע מדוע הוא חוזר בו מהודעת ההתפטרות
בית הדין עשוי לחייב מעסיק שלא מאפשר לעובד לנסות לשכנעו ולא מנמק את סירובו להשאיר את העובד בעבודה, בתשלום פיצוי לעובד

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
שם התיק:סע"ש 63170-03-16
תאריך:03.10.2018
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • העובדת עבדה אצל המעסיק במשך 6.5 שנים.
  • במהלך חודש ינואר 2015, הודיעה העובדת למעסיק על התפטרותה מכיוון שסברה, בטעות, כי אינה זכאית להיעדר ממקום עבודתה לצורך טיפולי פוריות.
  • כשבועיים לאחר מכן התברר לעובדת שהיא זכאית להיעדר ממקום העבודה עקב טיפולי פוריות, והודיעה למעסיק כי היא חוזרת בה מכוונת ההתפטרות, אך המעסיק לא קיבל את בקשתה להמשיך ולעבוד, וכעבור 3 ימים נתן לה מכתב פיטורים, והעובדת סיימה את עבודתה לאלתר.
  • העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיק לתשלום פיצויים בשל הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והפרת חוזה עבודה וכן פיצויים בגין פרסום לשון הרע ואי עריכת שימוע כדין.
  • הצדדים חלוקים בשאלה האם העובדת פוטרה או התפטרה והאם היא זכאית לפיצויים בגין פיטוריה עקב כוונתה להתחיל בטיפולי פוריות.

פסק הדין

האם העובדת פוטרה או התפטרה?

  • בית הדין פסק כי העובדת התפטרה מעבודתה (ולא פוטרה) וביקשה לאחר שבועיים לחזור לעבודתה.
  • לאור חלוף הזמן בין מועד ההתפטרות ומועד ביטול ההתפטרות, אין המדובר בהתפטרות בעידנא דריחתא (בשעת כעס) (שלגביה נקבע שהעובד יכול להתחרט ועל המעסיק להמשיך להעסיקו אחרת הדבר נחשב לפיטורים), ולכן במקרה זה המעסיק היה רשאי לדחות את בקשתה של העובדת לחזור לעבודה, מבלי שהדבר ייחשב שהוא פיטר אותה.
  • לאור האמור לעיל, אין לראות בסירובו של המעסיק להחזיר את העובדת לעבודה כפיטורים.
  • בית הדין פסק שלא הוכח קשר כלשהו בין סירובו של המעסיק להחזיר את העובדת לעבודה לאחר התפטרותה לבין רצונה של העובדת להתחיל בטיפולי פוריות, שכן העובדת טרם החלה בטיפולי הפוריות במועד סיום יחסי העבודה, ולא הוכח שהמעסיק ידע על כוונותיה להתחיל בטיפולים אלה.

חובת ההנמקה

  • העובדה שהעובדת הודיעה שבועיים קודם לכן על התפטרותה, לא חוסמת אוטומטית את זכותה להסביר למעסיק מדוע היא חוזרת בה מהודעת ההתפטרות, ולבקשו לשקול את המשך העסקתה.
  • למעסיק קיימת חובה, מכח דיני תום הלב, להסביר לעובדת מדוע החליט לדחות את הודעת ביטול ההתפטרות שלה, ולאפשר לה לשכנעו להשיבה חזרה לעבודה.
  • ככל שתקופת העבודה של העובד ארוכה יותר, כן גוברת חובת תום הלב של המעסיק לאפשר לעובד להשמיע את דבריו ולהסביר, מדוע הוא חוזר בו מהודעת ההתפטרות, ולאחר מכן לקבל החלטה מנומקת.
  • החובה לאפשר לעובד להשמיע את עמדתו אינה "שימוע לפני פיטורים" כי לא מדובר בפיטורים. מדובר בחובה מרוככת יותר, מעין חובת הנמקה, שעניינה לתת לעובד את יומו בטרם מתקבלת החלטה סופית בעניינו.
  • מאחר שהמעסיק לא אפשר לעובדת להסביר מדוע היא חוזרת בה מהתפטרותה ולא נימק את החלטתו, הרי שפעל בחוסר תום לב, ועל כן פסק בית הדין לעובדת פיצוי כספי בגובה שכר של 1/2 חודש עבודה בסך 3,500 ₪.

משמעות

  • מעסיק חייב לאפשר לעובד שחוזר בו מהתפטרותו, לשכנע אותו להשאירו בעבודה למרות הודעת ההתפטרות.
  • מעסיק שמסרב לקבל את חזרתו של העובד מהודעת ההתפטרות חייב להסביר לעובד מדוע הוא מסרב לעשות כן.
  • בית הדין עשוי לחייב מעסיק שלא מאפשר לעובד לנסות לשכנעו ולא מנמק את סירובו להשאיר את העובד בעבודה, בתשלום פיצוי לעובד.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".