לא ניתן לדחות בקשת אסיר לשחרור מוקדם רק מהנימוק כי העבירה שביצע ושבגללה הוא נשלח למאסר היא עבירה חמורה
ועדת השחרורים רשאית להתחשב בחומרת העבירה כאינדיקציה לכך שהאסיר מסוכן, אולם לא ניתן להסתמך על כך כנימוק בלעדי

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט המחוזי בחיפה
שם התיק:עת"א 27418-06-13
תאריך:07.07.2013
קישור:לקריאת פסק הדין

עובדות המקרה

  • אסיר שמרצה מאסר בגין עבירות אלימות קשות הגיש בקשה לשחרור מוקדם (שחרור על תנאי).
  • ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם מהטעם, כי מדובר בעבירות חמורות שבוצעו בנסיבות אכזריות.
  • האסיר הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד החלטת הוועדה.

פסיקת בית המשפט

  • בית המשפט קיבל את העתירה וקבע:
  • לא ניתן לקבוע באופן אוטומטי כי כל מי שעבר עבירה חמורה פעם אחת, סביר להניח שישוב ויעבור עבירות גם בעתיד, ולכן נשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור.
  • החשש מפני הישנות מעשי עבירה בעתיד חייב להיות מבוסס על דברים נוספים בנוסף לעצם מעשי העבירה שביצע האסיר.
  • המעשה, שבגינו הורשע האסיר, הוא רק אחד ממכלול הנתונים שיש להביא בחשבון.
  • חומרת העבירה יכולה לעתים לשמש כאינדיקציה מסוימת לסיכון הגלום באסיר, אולם אין זו הנחה חד משמעית ובוודאי לא הנחה מכריעה שלא ניתן לסתור אותה.

משמעות

  • העובדה שהעבירה שביצע האסיר ושבגללה הוא נשלח למאסר, היא עבירה חמורה, לא יכולה להוות נימוק יחידי ומכריע כדי לשלול את שחרורו המוקדם (שחרור על תנאי).
  • חומרת העבירה שביצע האסיר יכולה להוות אינדיקציה לכך שהאסיר מסוכן אולם לא ניתן להסתמך אך ורק עליה כדי לקבוע את רמת מסוכנותו של האסיר אלא יש להתבסס על דברי נוספים מלבד סוג העבירה שביצע.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.