הקדמה:
חוק מבקר המדינה מגדיר את תפקידו של מבקר המדינה, את הקריטריונים שבהם עליו לעמוד ואת אופן היבחרו והחלפתו. בנוסף מפרט החוק את הגופים הנתונים לביקורת המדינה:
- כל משרד ממשלתי
- כל מפעל או מוסד השייך למדינה
- כל אדם או גוף המחזיק ברכוש השייך למדינה , או המפקח עליו מטעם המדינה
- כל חברה ממשלתית
- כל חברת בת ממשלתית
- כל מפעל או מוסד או גוף אחר, הנתמכים באופן ישיר או באופן עקיף על ידי הממשלה כגון: חברת עמידר, חברת החשמל, קופות חולים, אוניברסיטאות וכו'
גוף מבוקר חייב לספק למבקר דוח על הכנסותיו והוצאותיו באותה שנה, לרבות שר האוצר, שעליו להגיש דוח כולל ומאזן של המדינה.
במקרה שהביקורת העלתה ליקויים שלא הוסברו או פגיעות בחוק, בעקרונות החסכון והיעילות או בטוהר המידות, ימסור המבקר לגוף המבוקר את ממצאי הביקורת ואת דרישותיו לתיקון הליקויים, ואם ראה צורך בכך יביא את העניין לידיעת השר הנוגע בדבר ולידיעת ראש הממשלה.
אם לדעת המבקר יש לקיים דיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בליקויים שנמצאו, עליו לספק לועדה דוח נפרד אשר יונח על שולחן הכנסת ויפורסם (אלא אם כן קבעה ועדת משנה של הועדה לענייני ביקורת כי הפרסום עלול לפגוע בבטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה). במקרה זה, רשאית הוועדה להחליט על מינוי ועדת חקירה.
במקרה שהביקורת העלתה חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, שיודיע בתוך שישה חודשים על דרך טיפולו בנושא.
על המבקר עצמו להגיש לראש הממשלה וליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, עד ל-15 בפברואר מדי שנה, דו"ח על תוצאות הביקורת של הגופים המבוקרים שנערכה במהלך שנת הכספים שחלפה.
פרטי החוק
נושאים וזכויות
חקיקה ונהלים
- חוק יסוד:מבקר המדינה
- חוק מימון מפלגות
- חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)
פסקי דין