הקדמה:

למעסיק או ממונה מטעמו אסור לפטר עובד או לפגוע בתנאי עבודתו בשל כך שהעובד הגיש תלונה כנגד המעסיק או עובד אחר על אי סדרים, או סייע בהגשת תלונה כזו
עובד שפוטר או שתנאי עבודתו נפגעו בשל כך שחשף אי סדרים רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה, ואם מדובר בגוף ציבורי ניתן גם להגיש תלונה למבקר המדינה
לבית הדין יש סמכות לחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויים גם אם לא נגרם לו שום נזק
בנוסף רשאי בית הדין לתת צווי מניעה שימנעו את הפגיעה בעובד או צווי עשה שיחייבו את המעסיק פעול בדרכים מסוימות, כולל ביטול הפיטורים
אם העובד הגיש תלונת שווא שלא בתום לב, רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לטובת המעסיק


למעסיק או ממונה מטעמו אסור לפטר עובד או לפגוע בתנאי עבודתו בשל כך שהעובד הגיש תלונה כנגד המעסיק או עובד אחר על אי סדרים, או סייע בהגשת תלונה שכזו.

  • החוק מגן על עובדים אשר חשפו אי סדרים או מנהל לא תקין אצל מעסיקיהם וכן על עובדים אשר היו שותפים בחשיפות אי סדרים ומנהל לא תקין.
  • עובד שפוטר או שתנאי עבודתו נפגעו בשל כך שחשףאי סדרים, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה ואם מדובר בגוף ציבורי, רשאי בנוסף להגיש תלונה ל מבקר המדינה.
  • לבית הדין לעבודה יש סמכות לחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויים גם אם לא נגרם לעובד שום נזק.
  • בנוסף רשאי בית הדין לתת צווים שימנעו את הפגיעה בעובד או יחייבו את המעסיק לפעול בדרכים מסוימות, ואף לבטל את פיטורי העובד.
  • אם העובד הגיש תלונת שווא שלא בתום לב, רשאי בית הדין לחייב את העובד לשלם פיצויים למעסיק.
שימו לב
פגיעה בתנאי העבודה או פיטורי עובד בשל חשיפת שחיתויות מהווה גם עבירה פלילית שעונש מאסר או קנס.

מי זכאי?

  • עובדים אשר הגישו תלונה נגד המעסיק או עובד אחר בשל אי סדרים, ובגלל חשיפת אי הסדרים המעסיק פגע בתנאי עבודתם או פיטר אותם, והתקיימו כל התנאים הבאים:
    1. התלונה הוגשה בידי העובד בתום לב או שהעובד סייע בהגשת התלונה בתום לב.
    2. התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה, או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או לפעילותו של המעסיק, ובגוף ציבורי – גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין.
    3. התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או המוסמכת לבדוק או לחקור בענין.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק.
  • עובד שפוטר או שתנאי עבודתו נפגעו בשל כך שחשף אי סדרים, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה ואם מדובר בגוף ציבורי, רשאי בנוסף להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה.

הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור

  • מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור מוסמך להוציא צווים שנועדו להגן על עובד המועסק בגוף ציבורי שזכויותיו נפגעו לאחר שחשף מעשי שחיתות, הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל התקין בגוף שבו הוא עובד.
  • הנציב רשאי לתת כל צו שימצא לנכון ולצודק כדי להגן על המתלונן, לרבות אלה:
    • צו בדבר ביטול פיטורים.
    • צו בדבר מתן פיצוי כספי.
    • צו בדבר העברת העובד למשרה אחרת בשירות מעסיקו.
  • למידע על הגשת תלונה למבקר המדינה ראו הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור (מבקר המדינה).

הגשת תביעה לבית הדין לעבודה

  • ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה תוך 3 שנים מהיום שבו פוטר העובד או נפגעו תנאיו. (עד ליום 17.05.2022 תקופת ההתישנות היתה 12 חודשים בלבד).
  • אם העובד הגיש קודם תלונה לנציב תלונות הציבור, תקופת הטיפול בתלונה לא תיספר במסגרת 3 השנים.
    • אם תקופת הבדיקה של התלונה אצל נציב תלונות הציבור עורכת יותר משנתיים, רק תקופה של שנתיים לא תיספר במסגרת תקופת ההתיישנות של 3 שנים להגשת התביעה לבית הדין.
דוגמה
  • העובד פוטר ב-15.01.2021 בשל חשיפת שחיתויות.
  • כעבור חצי שנה ב15.07.2021 הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור.
  • הטיפול בתלונה הסתיים לאחר חצי שנה מיום הגשתה (שנה מהיום בו העובד פוטר) כלומר ב 15.01.2022
  • מכיוון שתקופת הטיפול אצל נציב תלונות הציבור לא נספרת, העובד יכול להגיש תביעה עד 15.07.2024 (שכן במסגרת 3 השנים סופרים את חצי השנה ממועד הפיטורים ועד הגשת התלונה לנציב, ועוד שנתיים וחצי ממועד סיום הטיפול בתלונה).
  • אם העובד לא היה מגיש תלונה לנציב תלונות הציבור, הוא היה יכול להגיש את התביעה תוך 3 שנים ממועד הפיטורים כלומר עד 15.01.2024.
  • בעיקרון העובד הוא שצריך להוכיח בבית הדין שהמעסיק פיטר או פגע בתנאי עבודתו כתוצאה מהתלונה שהגיש או שסייע בהגשתה.
  • למרות זאת, אם כל התנאים הבאים מתקיימים, נטל ההוכחה מתהפך, והמעסיק הוא זה שיצטרך להוכיח בבית הדין כי לא פגע בתנאי עבודתו של העובד בשל חשיפת שחיתויות:
    1. העובד הוכיח שהמעסיק פגע בתנאי עבודתו או פיטר אותו.
    2. העובד הוכיח שלא היתה בהתנהגותו סיבה לפגוע בתנאי עבודתו או לפטרו.
    3. הפיטורים או הפגיעה בתנאי העבודה נעשו תוך פחות משנתיים מהיום שבו הגיש את התלונה.
  • לבית הדין יש סמכות לחייב את מהעסיק לשל לעובד פיצויים בסכום ש עד 50,000 ש"ח, גם אם לא נגרם לעובד נזק.
  • במקרים של הפרה חמורה יכול גובה הפיצוי להגיע ל-500,000 ש"ח.
  • בית הדין רשאי לתת צווי מניעה שימנעו את הפגיעה בעובד, או צווי עשה, שיחייבו את המעסיק לפעול בדרכים מסוימות, כולל צווים המבטלים את הפיטורים.
  • אם העובד הגיש תלונת שווא על אי סדרים והוא ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך, בית הדין ידחה את תביעתו. אם העובד הגיש את תלונת השווא בחוסר בתום לב, רשאי בית הדין לחייב את העובד לשלם פיצויים למעסיק.
טיפ
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך-דין לפני הגשת התביעה.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים