הקדמה:

כאשר המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית הצבורים העומדים לזכות העובד
במקרה זה על המעסיק לשלם לעובד את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל
כשהעובד מבקש לנצל את ימי החופשה במהלך ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה
אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים ובתום לב, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
מס' תיק:
עע 001496/02
תאריך:
03.08.2008

רקע עובדתי

  • העובד עבד אצל המעסיק במשך כחמש שנים בתור מנהל תיקי השקעות, עד למועד בו נמסרה לו הודעת הפיטורים.
  • במועד מתן הודעת הפיטורים עמדו לזכות התובע 44 ימי חופשה צבורים.
  • המעסיקה וויתרה על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, והוציאה את העובד לחופשה במהלך תקופה זו.
  • עם תום העסקתו תבע העובד מהמעסיקה תשלום עבור פדיון 44 ימי החופשה שהיו צבורים לזכותו. המעסיקות טענה שהעובד אינו זכאי לפדיון חופשה , כיוון שימים אלה נוצלו על ידו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת בה לא עבד.
  • בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת המעסיקה וקבע כי לא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה הצבורים העומדים לזכות העובד, אם המעביד ויתר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, וחייב את המעסיקות בתשלום פדיון 44 ימי חופשה.
  • על פסיקת זו ערערה המעסיקה לבית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • כאשר המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית הצבורים העומדים לזכות העובד.
  • במקרה זה על המעסיק לשלם לעובד גם את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל.
    • אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים (הקשורים לצרכי העבודה) ובתום לב, ולא על מנת להקטין את פדיון החופשה, ניתן יהיה לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
  • אם העובד מחליט לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי לשפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה, כאמור בסעיף 5 לחוק חופשה שנתית.
  • בית הדין פסק שהוצאת העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת נעשתה שלא כדין, במטרה להקטין את תשלומי המעסיק בפדיון החופשה. עקב כך דחה בית הדין את ערעור המעסיקה ופסק שהעובד זכאי לתשלום בגין פדיון 44 ימי חופשה .

משמעות

  • מעסיק אשר ויתר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אינו רשאי לכפות על העובד לצאת לחופשה (על חשבון ימי החופשה שצבר) בתקופת ההודעה המוקדמת ולחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה הצבורים העומדים לזכות העובד.
  • אם העובד מחליט לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת , ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
  • אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים ובתום לב, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.