בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כשמעסיק מוותר על עבודתו של עובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית שצבר העובד
במקרה כזה על המעסיק לשלם לעובד את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף לשלם לו עבור ימי החופשה שצבר ולא ניצל
כשהעובד מבקש לנצל את ימי החופשה במהלך ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה
אם המעסיק יוכיח שהוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים ובתום לב, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:עע 1496/02
תאריך:03.08.2008
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • העובד עבד אצל המעסיקה כחמש שנים בתור מנהל תיקי השקעות, עד שנמסרה לו הודעת הפיטורים.
  • במועד מתן הודעת הפיטורים עמדו לזכות העובד 44 ימי חופשה צבורים.
  • המעסיקה ויתרה על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת והוציאה אותו לחופשה במהלך תקופה זו.
  • עם תום העסקתו, העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ותבע מהמעסיקה תשלום עבור פדיון 44 ימי החופשה שהיו צבורים לזכותו.
  • המעסיקה טענה שהעובד לא זכאי לפדיון חופשה בגלל שהימים האלה נוצלו על ידו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת שבה הוא לא עבד.
  • בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת המעסיקה וקבע שלא ניתן לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה הצבורים שעומדים לזכות העובד אם המעסיקה ויתרה על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת.
  • בית הדין האזורי לעבודה חייב את המעסיקה לשלם לעובד את התשלום עבור 44 ימי החופשה.
  • המעסיקה הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • כשמעסיק מוותר על עבודתו של עובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית שצבר העובד ועומדים לזכותו.
  • במקרה כזה על המעסיק לשלם לעובד גם את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף לשלם לו עבור ימי החופשה שלא ניצל.
  • אם המעסיק יוכיח שהוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים (שקשורים לצרכי עבודה) ובתום לב, ולא כדי להקטין את פדיון החופשה, ניתן יהיה לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
  • אם העובד מחליט לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
  • בית הדין הארצי לעבודה פסק שהוצאת העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת נעשתה שלא כדין, במטרה להקטין את תשלומי המעסיק בפדיון החופשה ולכן הערעור נדחה והמעסיקה חויבה לשלם לעובד עבור 44 ימי החופשה.

משמעות

  • מעסיק שוויתר על עבודתו של עובד בתקופת ההודעה המוקדמת, לא יכול לכפות עליו לצאת לחופשה (על חשבון ימי החופשה שצבר) בתקופת ההודעה המוקדמת ולחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה שצבר ולא ניצל.
  • אם העובד מחליט לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
  • אם המעסיק יוכיח שהוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים ובתום לב, ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו"