חוק חופשה שנתית וכן צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר קובעים כמה ימי חופשה עובד צובר בכל שנת עבודה
מספר ימי החופשה של כל עובד מושפע מהוותק שלו במקום העבודה, ממספר ימי העבודה שעבד באותה שנה ומהשאלה אם הועסק במשך כל השנה או רק בחלקה
בנוסף קיימים הבדלים במספר ימי החופשה שצובר עובד במקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע לבין עובד במקום עבודה שבו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים
בני נוער, עובדי קבלן ועובדים בענפים מסוימים זכאים למספר ימי חופשה גבוה יותר
למידע על חופשה שנתית באתר משרד העבודה
חוק חופשה שנתית וכן צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר קובעים כמה ימי חופשה עובד צובר בכל שנת עבודה.
- בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) צובר העובד מספר ימי חופשה בהתאם ל-4 קריטריונים:
- אורך שבוע העבודה במקום העבודה, שבו מועסק העובד - האם במקום עבודתו מונהג שבוע עבודה מקוצר בן 5 ימים או שבוע עבודה ארוך בן 6 ימים.
- משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעסיק) במהלך השנה - במסגרת קריטריון זה בודקים האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, או שמא יחסי העובד-מעסיק התקיימו רק בחלק מהשנה מפאת פיטורים, התפטרות, או תחילת עבודה במהלך השנה.
- מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה. (הצבירה נעשית באותו אופן למי שעובדים יום עבודה מלא ולמי שעובדים בהיקף של יום עבודה חלקי).
- הוותק של העובד במקום העבודה - סעיף 1 לחוק חופשה שנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית, הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה, אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.
.
- מספר ימי החופשה השנתית שנקבעו על-פי החוק כוללים את ימי המנוחה השבועית.
- מספר ימי העבודה בפועל שמהם רשאי העובד להיעדר על חשבון החופשה השנתית משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה המקובל במקום העבודה.
- עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים, זכאי ל-5 ימי היעדרות מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכללים גם ימים שישי ושבת, שהם ימי המנוחה השבועית במקומות עם שבוע עבודה הוא בן 5 ימים).
- עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים, זכאי ל-6 ימי היעדרות מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכלל יום שבת, שהוא יום המנוחה השבועית במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע).
חישוב ימי החופשה לפי אורך שבוע העבודה המונהג במקום העבודה
עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים
- מספר ימי החופשה במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים נקבע בחוק חופשה שנתית.
- למידע מפורט על מספר הימים ואופן החישוב ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית לעובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים.
עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים
- ברוב מקומות העבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים נקבע מספר גבוה יותר של ימי חופשה (בהשוואה למספר ימי החופשה שבחוק) וזאת בהתאם לצו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר.
- בכל מקרה שבו מספר ימי החופשה המופיעים בצו ההרחבה נמוך ממספר הימים הקבוע בחוק, יצבור העובד את מספר הימים הקבוע בחוק (כלומר את הגבוה מבין השנים).
- הצו חל על רוב מקומות העבודה שעברו לשבוע עבודה מקוצר. אולם במקומות עבודה, שעליהם לא חל הצו ושעברו בכל זאת לשבוע עבודה מקוצר (למשל משקי מקומות עבודה, בהם מועסקים פחות מ-4 עובדים, חברות עירוניות או ממשלתיות, משקי בית ועוד), ייקבע מספר ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית.
- למידע מפורט על מספר הימים ואופן החישוב ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית לעובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים.
עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה
- עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה, הוא עובד שמתחילת חודש ינואר עד חודש דצמבר התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעסיק.
- אם העובד עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה, הוא יצבור במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
- אם הוא עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.
- למידע נוסף על אופן חישוב מספר ימי החופשה של עובדים שהועסקו כל השנה, בהתאם לאורך שבוע העבודה, ראו:
עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה
- עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, הוא עובד שיחסי העובד-מעסיק בינו לבין מעסיקו לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר), היות שהעובד פוטר או התפטר במהלך השנה או שהעובד החל את עבודתו אצל המעסיק באמצע השנה.
- עובד כזה זכאי לחופשה שנתית שתחושב באופן הבא.
- אם העובד עבד לפחות 240 ימים באותה שנה, הוא יצבור באותה שנה את מלוא ימי החופשה הקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
- אם הוא עבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.
- למידע נוסף על אופן חישוב מספר ימי החופשה של עובדים שהועסקו רק בחלק מהשנה, בהתאם לאורך שבוע העבודה, ראו:
צבירת ימי חופשה בתקופת היעדרות מהעבודה
- צבירת ימי חופשה בתקופת מחלה - ימי היעדרות בשל מחלה אשר בגינם מקבל העובד דמי מחלה ייחשבו לצורך צבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. ראו פסק דין בסוגיה זו.
- יום מחלה חלקי בו עבד העובד חלק מהיום וקיבל דמי מחלה עבור יתרת היום, נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
- טרם נקבעה קביעה מפורשת בפסיקת בית המשפט לגבי צבירת ימי חופשה במהלך היעדרות מסיבות אחרות שבגינן משולם לעובד שכר.
- צבירת ימי חופשה בתקופה של היעדרות בתשלום, לרבות מילואים - ב פסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה סברו חלק מהשופטים שיש לספור את כל ימי היעדרות בתשלום מסיבה שאיננה תלויה בעובד (למשל מילואים), כימי עבודה בפועל לצורך חישוב הזכאות לימי חופשה. יחד עם זאת עמדה הובעה "כבדרך אגב", ולא הייתה חלק מעמדת הרוב כך שהיא אינה הלכה מחייבת.
חשוב לדעת
צבירת ימי חופשה לעובדים במשרה חלקית
- עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה.
- עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
צבירת ימי חופשה לעובדים המשתכרים לפי שעה (עובדים שעתיים או יומיים)
- עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לצבור ימי חופשה (ולנצל אותם בהמשך לצורך חופשה) רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים.
- אם הם לא עונים על תנאים אלה, הם לא יוכלו לצבור ימי חופשה, אך הם עשויים להיות זכאים לתשלום מהמעסיק עם סיום עבודתם, בסכום של 4% מהשכר הכולל שקיבלו במשך כל תקופת העסקתם. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.