נושים של מעסיק אינם יכולים להטיל עיקול על כספים שהפקיד המעסיק לקופת גמל עבור עובדיו
נושים של עובד יכולים להטיל עיקול על כספים שהופקדו עבורו לקופת גמל, רק לאחר שהגיע המועד שבו העובד יכול למשוך את הכספים
אם העובד בחר להשאיר את הכספים בקופה ולא למשוך אותם, נושיו רשאים לבקש לעקל אותם
לא ניתן להטיל עיקול על כספים שהופקדו לקופת גמל לפני שהגיע המועד למשיכתם

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט המחוזי בתל אביב
שם התיק:בר"ע 2662/04
תאריך:23.12.2008
קישור:לקריאת פסק הדין

מעסיקה פתחה תיק הוצאה לפועל נגד אחד מעובדיה בעקבות פסק דין לטובתה.

  • המעסיקה ביקשה לממש עיקולים שהוטלו במסגרת פסק הדין על כספים של העובד שהופקדו בקרן מקפת (כספי פנסיה ופיצויי פיטורים).
  • רשם ההוצאה לפועל הורה לקרן מקפת "לשבור", טרם מועד הפרעון, את חשבונו של העובד, ולהעביר את הכספים המעוקלים ללשכת ההוצאה לפועל.
  • קרן מקפת התנגדה, בין היתר, מהטעם שזכויותיו של העובד הן זכויות פנסיה מוקפאות שלא הבשילו עדיין, וכן מהטעם כי בהתאם לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, כספים של העובד שנצברו בקופת הגמל לקצבה, אינם ניתנים לעיקול, גם לאחר שהבשילו התנאים למשיכתם, וזאת גם אם הוטלו העיקולים ע"י נושים של העובד ולא רק במקרים שמבקשי העיקול הם נושי המעסיק.
  • המעסיקה ערערה בפני ראש ההוצאה לפועל, אך הוא קבע שהכספים אינם ניתנים לעיקול במועד זה ולא ניתן לממשם על חשבון חובו של העובד, בין היתר לאור כוונת המחוקק לחזק את יציבותו של הביטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו ע"י הבטחת כספי הפנסיה מפני עיקולים.
  • עקב כך הגישה המעסיקה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

טענות המערערת (המעסיקה)

  • לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, הכספים מוגנים מעיקול של נושי המעסיק בלבד, אך החוק לא בא להגן על כספי העובד מפני נושיו שלו.
  • נוסח החוק המקורי שהיה תקף בעת הטלת העיקולים הגן רק על כספי פיצויי פיטורים שהופקדו לקופת גמל, ולכן ניתן לעקל כספים שהופקדו לקופת גמל ושאינם כספי פיצויים (כגון: פנסיה).

טענות קרן מקפת

  • מעמדו של העובד (שהוא "החייב" בתיק ההוצאה לפועל) בקרן הוא של "מבוטח לא פעיל" לאחר שבשנת 1997 הופסק תשלום דמי גמולים בגינו לקרן, וזכויותיו בקרן מוקפאות עד שהוא יגיש בקשה לקבלת תשלום קצבה מהקרן (לאור העובדה כי בינתים הגיע לגיל הזכאות למשיכת הכספים).
  • סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים בנוסח העדכני שלו מקנה הגנה מלאה ומוחלטת מפני עיקול כספים שהופקדו לקופת גמל לקצבה, ללא אבחנה בין רכיב הפיצויים לרכיב הגמול.
  • אמנם ההגנה על כספי קצבה (כספים שאינם פיצויי פיטורים, למשל: פנסיה) התווספה לחוק רק לאחר הטלת העיקולים במקרה הנוכחי, אולם מניסוחו של החוק (לשון עבר "שולמו" "הופרשו") כמו גם מתכליתו ניתן ללמוד, כי הוא מקנה הגנה מפני עיקול של כל הכספים שהופקדו בקופת הגמל, כולל כספים שהופקדו לפני שהנוסח הנוכחי של החוק נכנס לתוקף.

החלטת בית המשפט

  • סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי "... סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -... אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול...".
  • לכאורה, עפ"י לשון סעיף 26 לחוק, לא ניתן להטיל עיקול על כספים אלו, אולם בפסיקה נחלקו הדעות בשאלה, האם תכלית החקיקה היא הגנה על כספים מפני המעסיק ונושיו בלבד או האם נועד סעיף זה להגן על הכספים גם מנושי העובד.
  • הפרשנות הראויה היא שראוי שתינתן הגנה מוחלטת מפני עיקול הכספים ע"י נושי המעסיק, שיפגע בזכות העובד לקבל את פיצויי הפיטורים וקצבת הפנסיה המגיעה לו. אולם כאשר מדובר בעיקול כספים ע"י נושי העובד עצמו, יש להעניק הגנה יחסית.
    • במקום שבו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, כלומר בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו.
    • כשזכותו של החייב בתיק (העובד) לקבל את הכספים כבר התגבשה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב (העובד) יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם "כספי החייב", וניתן להטיל עליהם עיקול. עם קבלת הכספים לידיו, זכאים יהיו נושי העובד לעקל את הכספים ולהיפרע מהם. העובדה שהכספים נותרו בקרן, רק משום שטרם נעשתה הפעולה הטכנית של משיכתם ע"י העובד (החייב בתיק), לא יכולה לאפשר לו להשתחרר מתשלום חובותיו לנושיו, ולכן ניתן להטיל עיקול על הכספים בנקודת זמן זו.
  • בניגוד לקופת גמל רגילה, בה הכספים עומדים לרשות העמית בכל עת והוצאתם בטרם עת אפשרית (גם אם ההטבות להן זכאי יפגעו), הרי שבקופת גמל לקצבה (למשל: פנסיה) הזכות לקבלת הכספים טרם התגבשה, והיא מתקיימת רק בהתקיים מקרים המוגדרים בתקנון של הקרן. יתרה מכך, הכספים שמקבל העמית בקרן אינם פועל יוצא של הכספים שהופרשו, אלא נקבעים לפי נוסחה מוכתבת לקרן.

משמעות

  • כאשר מדובר בנושים של המעסיק (אנשים שהמעסיק חייב להם כספים ושפתחו נגדו תיק הוצאה לפועל), הם אינם יכולים אף פעם לבקש לעקל את הכספים שהפקיד המעסיק עבור עובדיו בקופת גמל לפנסיה או לפיצויי פיטורים.
  • כאשר מדובר בנושים של העובד עצמו (אנשים שהעובד עצמו חייב להם כסף, ושפתחו נגדו תיק הוצאה לפועל), ניתן להטיל עיקול על הכספים בקופת הגמל רק כאשר מגיע מועד פרעונם או מועד הזכאות למשיכתם מקופת הגמל (מועד הפיטורים, הגעה לגיל פרישה וכו').
    • אם הגיע המועד שבו רשאי העובד למשוך את הכספים, ניתן להטיל את העיקול גם אם בפועל לא משך העובד את הכספים, אלא העדיף להשאירם בקופת הגמל.
    • בכל מקרה לא ניתן להטיל עיקול על כספים אלה בטרם הגיע המועד למשיכתם.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.