כדי שאפשר יהיה להכיר בליקוי שמיעה שנגרם מחשיפה לרעש כפגיעה בעבודה, צריך לעמוד בכמה תנאים. אחד מהם הוא ירידה של לפחות 20 דציבל בכושר השמיעה בכל אחת מהאוזניים.
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין הארצי לעבודה |
|---|---|
| שם התיק: | עב"ל 188/08, עב"ל 210/08, עב"ל 238/08, עב"ל 287/08 |
| תאריך: | 12.11.2008 |
| קישור: | לקריאת נוסח פסק הדין |
- המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטות שהכירו בארבעה עובדים עם ליקוי שמיעה כנפגעי עבודה.
- בית הדין הסביר כי לאחר הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, ההכרה בליקוי שמיעה או בטנטון שנגרמו מחשיפה לרעש נעשית לפי התנאים שנקבעו בסעיף. תנאים אלה נועדו להראות שיש קשר בין הרעש במקום העבודה לבין ליקוי השמיעה, ושמדובר בפגיעה בשמיעה בתדירויות הדיבור.
- בית הדין פירש את סעיף 84א(א)(2) כך שנדרשת ירידה של לפחות 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.
- עוד נקבע כי במקרים של מיקרוטראומה אפשר להכיר בליקוי שמיעה גם אם לא ניתן להוכיח חשיפה לרעש ממוצע של לפחות 85 דציבל, ובלבד שניתן להוכיח שליקוי השמיעה נגרם מהעבודה.
- בית הדין קיבל את ערעורי המוסד לביטוח לאומי וקבע שהירידה בשמיעה תימדד לפי ממוצע תדירויות הדיבור: 500, 1000 ו-2000 הרץ.
משמעות
- כדי שליקוי שמיעה שנגרם מחשיפה לרעש יוכר כפגיעה בעבודה, נדרשת ירידה של לפחות 20 דציבל בכושר השמיעה בכל אחת מהאוזניים.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק הביטוח הלאומי - פרק ה׳ - ביטוח נפגעי עבודה
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר ״נבו״