הקדמה:

המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת, ואסור לו לקיים חדירה לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה, למעט בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת.
המעסיק רשאי להיכנס לתוכן תכתובת אישית רק לאחר שביקש מראש וקיבל הסכמת העובד לכך, במפורש, מדעת ומרצון חופשי.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 08/90 ע"ע 312/08
תאריך:
8/2/2011

המערערת טענה כי פוטרה שלא כדין בעת שהייתה בהריון. בין הצדדים הייתה מחלוקת בדבר המועד בו נכנסו לתוקף פיטוריה מעבודתה. לטענת החברה המעסיקה, בעת שהודיעו למערערת על הפסקת העסקתה לא הייתה בהריון, ובחודשיים שחלפו למן ההודעה ועד סיום העבודה בפועל, עסקה בחיפוש מקום עבודה חלופי. לביסוס גרסתה צירפה החברה לתצהיר שהוגש מטעמה, קובץ תדפיסים של 48 תכתובות אי-מייל ששלחה המערערת מתיבת הדואר וירטואלית שסופקה לה במקום העבודה, תכתובות ששלחה המערערת מתיבת הדואר לחברות השמה בצירוף קורות חיים. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את בקשתה של המערערת שלא להתיר למעסיקה הגשת תכתובות האי-מייל כראיה, תוך שקבע, כי ניתנה הסכמתה מכללא לחדירה לתיבת הדואר האישית שלה במקום העבודה. לדיון בערעור צורף תיק נוסף: ערעור מעסיק על החלטה לפסול ראיות שהושגו אגב חדירה לתיבת דוא"ל חיצונית (דוגמת ג'ימייל והוטמייל).

בית הדין הארצי קבע:

  • זכותו של העובד לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת, ויש לאזן אותה עם זכות הקניין של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית שלו במקום העבודה.
  • המעביד רשאי להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי (blocking) שעושים העובדים במחשב ולקבוע סוגי הטכנולוגיות שישמשו במקום העבודה למעקב אחר העובדים.
  • על המעסיק להנהיג מדיניות ברורה במקום העבודה, בכל הנוגע להקצאת מרחב וירטואלי בשימושי המחשב במקום העבודה. על המעסיק לקבוע בבירור את ההבחנה בין המרחב הווירטואלי והטכנולוגיות הווירטואליות המיועדות לצרכי עבודה, לבין אילו העומדות לרשות העובד גם לצרכיו האישיים. על המעסיק ליידע את העובדים לגבי טכנולוגיות שביכולתו של המעסיק ובדעתו לנקוט בנוגע למעקב.
  • ככל שבמועד קבלת העובד לעבודה לא הובאה לידיעתו ולהסכמתו מדעת ומרצון המדיניות הנוהגת במקום העבודה בנוגע לשימוש בטכנולוגיות המידע במחשב, או לא נהגה מדיניות ברורה, או לא הייתה בתוקף מדיניות האוסרת שימוש בטכנולוגיות מידע לצרכים פרטיים - קמה לעובד ציפייה סבירה לפרטיות בשימוש בטכנולוגיות המידע במקום העבודה, לרבות לצרכיו הפרטיים.
  • קיימת הבחנה מהותית בין שני סוגים עיקריים של תיבות דואר וירטואליות המועמדות לשימושו של העובד: תיבה בבעלותו של המעסיק ותיבה בבעלותו של העובד.
  • ככל שמדובר בתיבת דואר בבעלותו של המעסיק במקום העבודה, נחלק סוג זה של תיבות לשניים: תיבה מקצועית המיועדת לצרכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו האישי של העובד, ותיבות אותן מקצה המעסיק לצרכיו האישיים של העובד במקום העבודה ממין תיבה מעורבת ותיבה אישית.
  • בכפוף לעקרון השקיפות ולמסירת הודעת מדיניות כנדרש, רשאי המעסיק לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר נתוני התקשורת וחדירה לנתוני תוכן בתיבה המקצועית, לרבות תכתובת האי-מייל המקצועית שבה. עם זאת, וגם אם העובד קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית בניגוד למדיניות מקום העבודה, המעסיק אינו רשאי להיכנס לנתוני תוכן של אותה תכתובת אישית. אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים שיש בהן כדי לגרום פגיעה חמורה באינטרסים של המעסיק או של במקום העבודה (כגון התנהלות פלילית של העובד או התנהלות פוגענית אחרת של העובד), המצדיקים חדירה לנתוני התוכן כאמור וככל שהמעסיק ביקש מראש וקיבל הסכמת העובד לכך, במפורש, מדעת ומרצון חופשי.
  • בשונה מן התיבה המקצועית, המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת, ואסור לו לקיים חדירה לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה, למעט בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת; ורק לאחר שהמעביד נקט באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה. בהתקיים התנאים המצטברים הללו על המעסיק לבקש ולקבל הסכמתו המפורשת של העובד מדעת ומרצון חופשי. נדרשת הסכמת העובד למדיניות הכללית והסכמה ספציפית למעקב וחדירה.
  • אין לראות בהסכמת העובד לניטור אוטומטי מחשש לוירוסים, בתיבה האישית או המעורבת, הסכמה למעקב ספציפי תוך איסוף נתוני תקשורת ותוכן והסכמה לקריאת תוכן תכתובת האי-מייל האישית שלו באותן תיבות.
  • אין לבצע מעקב אחר העובד ממניעים פסולים, ובלתי מוגדרים; קביעת מטרה כוללנית, חסרת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה, לא תוכר כ"תכלית ראויה" המצדיקה מעקב אחר תכתובת אי-מייל של העובד, איסוף מידע ושימוש במידע שהפיק המעסיק מאותה תכתובת.
  • ככל שהמעסיק מבקש לחדור לתיבה הפרטית של העובד ללא הסכמת העובד, לא יוכל לעשות כן אלא אם בית הדין האזורי לעבודה יוציא צו שיפוטי לחיפוש ותפיסה של ראיות פוטנציאליות, מסוג צו אנטון פילר אשר יינתן בנסיבות חריגות ביותר.

הערעור נתקבל, נפסלה קבילותן של תכתובות האי-מייל מתיבת הדואר של המערערת - נקבע כי חדירתה של החברה לתכתובת האישית של המערערת במחשב ובתיבת הדואר שהוקצו לשימושה במקום העבודה, מבלי שהתבקשה ומבלי שניתנה הסכמתה מרצון ומדעת, מכללא או במפורש, מהווה פגיעה בפרטיותה

בערעור הנוסף שצורף לתיק נקבע שתכתובות האי-מייל הפרטיות מתיבת הדואר הפרטית של העובד אשר נמצאו על השָרָת של המעסיק אינן קבילות כראיה.

משמעות

  • המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת, ואסור לו לקיים חדירה לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה, למעט בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת.
  • המעסיק רשאי להיכנס לתוכן תכתובת אישית רק לאחר שביקש מראש וקיבל הסכמת העובד לכך, במפורש, מדעת ומרצון חופשי.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.