הקדמה:

מעסיק חייב לפרט בתלוש השכר את מספר ימי החופשה שניתנו לעובד ויתרת ימי החופשה
יתרת ימי החופשה המצוינת בתלוש השכר היא יתרת הימים אותם העובד זכאי לנצל או לפדות בסיום יחסי העבודה, אלא אם הוכח אחרת
כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה של העובד, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם יתרת ימי החופשה נובעת מהתקופה שקדמה ל- 3 שנות התיישנות
כשתלושי השכר אינם כוללים פירוט נכון של מאזן החופשה, עובד זכאי בסיום עבודתו לפדות בכסף את ימי החופשה שלא ניצל בשנת העבודה האחרונה וב-3 השנים שקדמו לה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע 11647-12-18
תאריך:
11.11.2019

רקע עובדתי

  • לאחר סיום יחסי העבודה, העובד הגיש תביעה לחייב את החברה לפדות בכסף את יתרת ימי החופשה השנתית אשר צוינה בתלוש שכרו האחרון, אשר עמדה על יתרה של 21.22 ימים.
  • החברה טענה שאין לפסוק פדיון חופשה בהתאם ליתרת ימי החופשה המצוינת בתלוש השכר האחרון מאחר ומיתרת ימי חופשה זו לא נמחקו ימי החופשה שהעובד לא ניצל והמעסיק רשאי למחקם בהתאם לסעיף 7 לחוק חופשה שנתית.
  • לטענת החברה יש לחשב את מכסת הזכאות לחופשה שנתית בגין 3 השנים האחרונות לעבודה וממנה יש להפחית את ימי החופשה שנוצלו באותן שנים, ולפי תחשיב זה לא נותרו לזכות העובד ימי חופשה לפדיון.
  • בית הדין האזורי דחה את טענת החברה ומכאן הערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין בית הדין הארצי

  • מעסיק מחויב על פי דין לפרט בתלוש השכר את מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה.
  • ההנחה היא כי יתרת ימי החופשה המצוינת בתלוש השכר היא יתרת הימים אותם העובד זכאי לנצל במהלך תקופת העבודה או לפדות בכסף בסיום יחסי העבודה, אלא אם הוכח אחרת.
  • כשבתלוש השכר יש פירוט נכון של מאזן ימי החופשה, עובד זכאי בסיום עבודתו לפדות בכסף את יתרת ימי החופשה המצוינת בתלוש השכר, גם אם ימי חופשה אלה נובעים מהתקופה שקדמה ל- 3 שנות התיישנות.
  • כשתלושי השכר אינם כוללים פירוט נכון של מאזן החופשה, עובד זכאי בסיום עבודתו לפדות בכסף את ימי החופשה שלא ניצל בשנת העבודה האחרונה וב-3 השנים שקדמו לה.
  • מאחר ובמקרה זה בתלוש השכר היה פרוט נכון של ימי החופשה שניתנו ויתרתם, דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעור החברה ופסק שעל החברה לשלם לעובד פדיון חופשה עבור 21.22 ימים, בהתאם ליתרת ימי החופשה המצוינת בתלוש השכר,

משמעות

  • כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה של העובד, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם יתרת ימי החופשה נובעת מהתקופה שקדמה ל- 3 שנות התיישנות.
  • כשתלושי השכר אינם כוללים פירוט נכון של מאזן החופשה, עובד זכאי בסיום עבודתו לפדות בכסף את ימי החופשה שלא ניצל בשנת העבודה האחרונה וב-3 השנים שקדמו לה.

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.