אם להשוות לרגע לעולם העיתונות, סגנון העריכה המועדף עלינו הוא זה של 'ישראל היום' ולא של 'הארץ'.

למה?

כי האינטרנט הוא לצורך העניין הרכבת, שבה הקורא יכול לבחור אם לקרוא את המידע שלנו, או להתבונן בנוף דרך החלון. הנחת היסוד היא שיש לנו בערך שניה וחצי לתפוס את תשומת ליבו של הקורא, ועוד שלוש שניות לגרום לו להחליט שהמידע בדף שלנו רלוונטי עבורו.

קצר וקולע

נכון, רוב המידע הקשור בזכויות הוא מידע יבש, עם הרבה מאוד סעיפים והסתייגויות. בכתיבת הערכים בכל-זכות אנחנו משתדלים כל הזמן לשמור על האיזון העדין שבין פירוט כל המידע הרלוונטי לזכאים, לבין הצורך לשמור על שפה קולחת ופשוטה, שלא תבהיל או תתיש את הקוראים ותמנע מהם לסיים לקרוא את כל החומר שקשור בעניין בו הם מחפשים מידע.

אז איך עושים את זה?

כמה כללי זהב, שיסייעו לכולנו להנגיש את המידע בצורה קלה ופשוטה:

  • חלוקה נכונה של המידע:
  • הדגשה והבלטת מידע רלוונטי באמצעות תיבת הדגשים וסעיף 'חשוב לדעת':
  • כתיבה מוכוונת גולש/משתמש
  • שימוש בשפה תמציתית ובשפה פשוטה
  • קישורים לזכויות וערכים נוספים שעשויים לעניין את הגולש