פרסום לשון הרע אסור לפי החוק ומאפשר לנפגע מהפרסום לנקוט הליכים משפטיים נגד המפרסם, אלא אם החוק התיר את הפרסום
בחוק איסור לשון הרע ישנה רשימה של פרסומים שמותר לפרסמם ולא ניתן לנקוט בגינם הליכים משפטיים, גם אם הם כוללים לשון הרע
בפרסומים אלו נכללים, בין היתר, פרסומים של הכנסת וחבריה, הממשלה ושריה, מבקר המדינה, צדדים בהליך משפטי וכו'
פרסום המופיע ברשימה מותר גם אם אין כל עניין ציבורי בפרסומו וגם אם הוא שקרי ופורסם בחוסר תום לב
אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא לשון הרע הינו כללי ומבוסס על חוק איסור לשון הרע והפסיקה
  • פסיקת בתי-המשפט בנושא אינה אחידה, מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים משפטיים או אחרים.

ככלל, פרסום דבר שעלול לפגוע בשמו הטוב של אדם או תאגיד, עלול להיחשב כפרסום לשון הרע וזכותו של הנפגע מהפרסום לנקוט הליכים משפטיים נגד המפרסם. עם זאת, בחוק ישנה רשימה של פרסומים, אשר גם אם יש בהם לשון הרע, הם מותרים לפרסום ולא ניתן לנקוט הליכים משפטיים בגינם.

  • הרשימה כוללת פרסומים של בעלי תפקידים רשמיים ורשויות ציבוריות, כגון: חברי כנסת, שרים, צדדים בהליך משפטי, מבקר המדינה וכו'.
  • הפרסום הוא מותר ולא ניתן לנקוט הליכים משפטיים בגינו גם אם מדובר בפרסום שקרי, פרסום בחוסר תום לב ופרסום שאין בו כל עניין לציבור.
  • לכן, אם בכל זאת ננקט הליך משפטי בגין אחד מפרסומים אלו, ההליך ידחה על הסף (התיק יסגר מבלי לברר את העובדות והראיות).

הפרסומים המותרים

  • להלן מידע על חלק מהפרסומים המותרים (אמירות, חילופי דברים, תכתובות וכו'), החסינים בפני נקיטת הליכים משפטיים.
  • לרשימת כל הפרסומים המותרים ראו סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע.

פרסום על-ידי חבר כנסת

  • לא ניתן לנקוט הליכים משפטיים לפי חוק איסור לשון הרע נגד חבר כנסת בשל הצבעתו, מעשיו או הבעת דעתו (בעל פה או בכתב) בכנסת או מחוץ לכנסת, בתנאי שמדובר במעשה או הבעת דעה במסגרת תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת.
שימו לב
  • חוק חסינות חברי הכנסת קובע כי המעשים הבאים, אם נעשו שלא באקראי, לא נחשבים כמעשים הנעשים במסגרת התפקיד או למען מילוי התפקיד:
    • שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
    • שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה.
    • הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.
    • תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.

פרסום במהלך ישיבת הממשלה

  • אמירות, החלפת תכתובות וכל דרך פרסום אחרת שנעשו על-ידי משתתפים בישיבת ממשלה.
  • החסינות מוענקת לא רק לשר המשתתף בישיבה, אלא לכל משתתף, בתנאי שהדברים נאמרו במהלך הישיבה.

פרסום של הממשלה או חבר ממשלה

  • חסינות זו מוענקת לפרסומים שנעשים על-ידי:
    • הממשלה או על-פי הוראות הממשלה.
    • חבר הממשלה או על-פי הוראות חבר הממשלה, בתנאי שהפרסום נעשה מתוקף תפקידו.

פרסום של מבקר המדינה

  • פרסומים שנעשים על-ידי כל אחד מאלו, הם מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע:
    • מבקר המדינה, בתנאי שהפרסום נעשה מתוקף תפקידו.
    • גורם מטעמו של מבקר המדינה.

פרסום במסגרת הליכים משפטיים

  • פרסום שנעשה על-ידי שופט, רשם, חבר של בית-דין דתי, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על-פי חוק הוא מותר, גם אם יש בפרסום לשון הרע.
  • בנוסף, פרסום שנעשה על-ידי בעל-דין (תובע, נתבע, נאשם, מבקש, משיב, מערער, צד ג' וכו'), בא כוחו (עורך-דין או מייצג) או עד הוא מותר, גם אם יש בפרסום לשון הרע.
  • התנאי לקבלת החסינות הוא כי הפרסום נעשה תוך כדי הדיון או בקשר להליך המשפטי.
  • לכן, מעבר לדברים שנאמרים בדיון עצמו, גם מכתבי התראה לפני נקיטת הליכים, מסמכים משפטיים (כתב תביעה, כתב הגנה, בקשות, תגובות, תצהירים וסיכומים) הליכי גישור והליכי משא ומתן עשויים להיות מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע.

פרסום של חבר או משתתף בוועדת חקירה

  • פרסומים אלו מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע:
    • פרסום על-ידי חבר ועדת חקירה, בתנאי שנעשה תוך כדי הדיון בפני הוועדה או בסיכומיה ומסקנותיה.
    • פרסום על-ידי אדם שעניינו נדון במסגרת ועדת חקירה, בתנאי שנעשה תוך כדי דיון.
    • פרסום על-ידי בא כוחו (עורך דין או מייצג) של אדם שעניינו נדון במסגרת ועדת חקירה או על-ידי עד, בתנאי שנעשה תוך כדי דיון.
שימו לב

פרסום שחובה או שיש היתר לפרסמו

  • ככלל, החסינות המוענקת לפרסומים (אמירות, תכתובות וכו') של רשויות המדינה ועובדיהן, במסגרת תפקידן ומתוקף סמכותן שבדין.
  • החסינות מוענקת לסוגי הפרסומים הבאים, גם אם יש בהם לשון הרע:
    • פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין.
    • פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין.
    • פרסום שהמפרסם רשאי לעשות על פי היתר של רשות המוסמכת לכך כדין.
דוגמה
  • מנהלת בית-ספר העבירה דיווח למועצה האזורית אודות התנהלותו של אב הבית של בית-הספר.
  • הוצאה לפועל הטילו עיקולים אצל צדדים שלישיים בגין חובותיו של החייב.
  • בפרוטוקול של ישיבת ועד מקומי של ישוב, נכתבו דברים אודות אחד התושבים, אשר יוחסו לו מעשים פליליים.

חזרה על לשון הרע

  • חזרה על דברים שנאמרו, נכתבו, צולמו, הוקלטו וכו' במסגרת אחד מהפרסומים המותרים היא מותרת, בתנאי שהפרסום החוזר של הדברים נעשה בצורה נכונה והוגנת, עם זאת:
    • במקרה של פרסום דברים מתוך ישיבת ממשלה- על הממשלה להתיר את הפרסום.
    • פרסום דברים מתוך הליך משפטי או ועדת חקירה הוא מותר בתנאי שמדובר בהליך פומבי והפרסום לא נאסר על-ידי בית-המשפט.
דוגמה
  • כתבה בעיתון שבה ישנה חזרה על דברים שנאמרו על-ידי חבר כנסת במליאה ובדברים שאמר יש משום לשון הרע.
  • כתבת טלוויזיה על דוח מבקר המדינה האחרון, במסגרתה פורסמו חלקים מהדוח שיש בהם לשון הרע על אדם כלשהו.
  • פרסום בפייסבוק של פסק-דין שניתן על-ידי בית-המשפט, בתנאי שבית-המשפט לא אסר את הפרסום.

חשוב לדעת

  • כאשר הפרסום מוגדר כמותר, לא ניתן לנקוט הליכים משפטיים בגינו גם אם מדובר בפרסום שקרי, פרסום בחוסר תום לב ופרסום שאין בו כל עניין לציבור.
  • לעיון ברשימת כל הפרסומים המותרים, ראו סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע.
  • נתבע או נאשם בגין פרסום לשון הרע (שאינו מוגדר כפרסום מותר) עשוי שלא להיות חייב בפיצוי כספי או שלא להיות מורשע, אם יוכיח את אחד או יותר מאלו:
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים