הקדמה:

במקרים שבהם אדם מטריד, מאיים או פוגע בגופם של אנשים אחרים ניתן לבקש מבית המשפט להוציא צו למניעת ההטרדה
הצו יהיה בתוקף עד 6 חודשים, אך ניתן להאריך אותו לשנה ובנסיבות מיוחדות עד שנתיים
הפרת הצו היא עבירה פלילית שעלולה להביא להגשת כתב אישום ואף למעצר
למידע רשמי ראו אתר הרשות השופטת

במקרים שבהם אדם מטריד, מאיים או פוגע בגופם של אנשים אחרים ניתן לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה להוצאת צו למניעת ההטרדה.

הגדרת הטרדה מאיימת

  • הטרדה מאיימת מוגדרת בחוק כהטרדה בכל דרך שהיא או איומים כלפי הנפגעים, כאשר יש חשש שהמטריד/המאיים עלול לפגוע בהם שוב.
  • הטרדה מאיימת כוללת בין היתר את ביצוע המעשים הבאים כלפי הנפגעים:
    • בילוש, מארב או התחקות אחרי תנועותיהם/מעשיהם או פגיעה בפרטיותם בדרך אחרת.
    • איומים של האדם המטריד על כך שיפגע בהם או בעצמו.
    • יצירת קשר עם הנפגעים בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
    • פגיעה ברכושם, בשמם הטוב או בחופש התנועה שלהם.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • הבקשה לצו תוגש במקרים הבאים:
    • כאשר אדם ביצע הטרדה מאיימת כפי שהיא מוגדרת בחוק.
    • לפי התנהגותו של האדם המטריד נראה שנשקפת סכנה לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
    • סמוך לפני הגשת הבקשה האדם המטריד פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
  • יכולים להגיש את הבקשה:
שימו לב
ניתן להגיש את הבקשה גם אם לא הוגשה תלונה למשטרה

שלבי ההליך

הגשת הבקשה

  • יש להגיע לבית משפט השלום כדי להגיש את הבקשה.
    • אם הפוגע הוא בן משפחה של הנפגעים, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה.
      • מי שמוגדר כבן משפחה לעניין זה הוא אחד מאלה או שהיה בעבר אחד מאלה:
        • בן זוג.
        • הורה או בן זוג של הורה.
        • הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה.
        • סב או סבתא.
        • צאצא או צאצא של בן זוג.
        • אח או אחות.
        • גיס או גיסה.
        • דוד או דודה.
        • אחיין או אחיינית.
        • מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו.
        • קטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו.
    • אם הפוגע או הנפגעים הם קטינים ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.
  • יש למלא ולהגיש למזכירות בית המשפט טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.
  • מגישי הבקשה צריכים למסור את פרטי האדם המטריד - שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת מלאה וטלפון.
  • יש לצרף כל מסמך שעשוי לתמוך בבקשה, למשל טופס תלונה במשטרה (אם הוגשה), מסמכים רפואיים, תמונות וכו'.
  • הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.

דיון בבית המשפט והוצאת הצו

  • אחרי שהבקשה תוגש יתקיים דיון שבמסגרתו בית המשפט רשאי לתת צו זמני במעמד צד אחד (ללא נוכחות המטריד).
  • במסגרת הצו בית המשפט רשאי (בין היתר) לאסור על האדם המטריד:
    • ליצור עם הנפגעים כל קשר בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר (טלפון, הודעות טקסט, פנייה ברשתות החברתיות וכו').
    • להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריהם, מרכבם, ממקום עבודתם או ממקום לימודיהם של הנפגעים, או ממקום אחר שהנפגעים נמצאים בו בקביעות.
    • להטריד את הנפגעים בכל דרך אחרת.
    • לשאת או להחזיק נשק, כולל נשק שקיבל מגוף ביטחוני (כגון משטרת ישראל, צה"ל ושירות בתי הסוהר) או מרשות אחרת מטעם המדינה.
  • אם ניתן צו זמני בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים (המטריד והנפגעים) בתוך 7 ימים ממתן הצו הזמני.
  • בדיון במעמד שני הצדדים בית המשפט רשאי לבטל את הצו הזמני, להכניס בו שינויים או להאריך את התוקף שלו.
  • הצו יהיה בתוקף עד 6 חודשים.
  • בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה, ובנסיבות מיוחדות להאריך אותו עד שנתיים.

מרכז מידע טלפוני של בתי המשפט

  • ניתן להתקשר למרכז מידע ארצי *3852 או 077-2703333 כדי לקבל מידע כללי.
  • כמו כן ניתן לקבל מידע על תיקים שמתנהלים בבתי המשפט (יש לציין את מספר התיק).

ערעור

  • אם בית המשפט דחה את הבקשה להוצאת הצו ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
  • רצוי לפנות לסיוע משפטי לפני הגשת הערעור.

חשוב לדעת

  • הצו יכול להינתן בנוסף לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה והוא לא גורע ממנו או מסמכות בית המשפט בעניין זה.
  • הפרת הוראה מהוראות הצו היא עבירה פלילית שעלולה להביא למעצר של מפר ההוראה ואף להגשת כתב אישום נגדו.

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • דף זה נכתב במקור ע"י נגה - המרכז הישראלי לזכויות נפגעי פשיעה