בקצרה
במקרים שבהם אדם מטריד, מאיים או פוגע בגוף של אדם אחר אפשר לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה להוצאת צו למניעת ההטרדה.
הגדרת הטרדה מאיימת
- הטרדה מאיימת מוגדרת בחוק כהטרדה בכל דרך שהיא או איומים כלפי הנפגעים, כאשר יש חשש שהמטריד/המאיים עלול לפגוע בהם שוב.
- הטרדה מאיימת כוללת בין היתר את ביצוע המעשים הבאים כלפי הנפגעים:
- בילוש, מארב או התחקות אחרי תנועותיהם/מעשיהם או פגיעה בפרטיותם בדרך אחרת.
- איומים של האדם המטריד על כך שיפגע בהם או בעצמו.
- יצירת קשר עם הנפגעים בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
- פגיעה ברכושם, בשמם הטוב או בחופש התנועה שלהם.
למי זה רלוונטי?
- הבקשה לצו תוגש במקרים הבאים:
- כאשר אדם ביצע הטרדה מאיימת כפי שהיא מוגדרת בחוק.
- לפי התנהגותו של האדם המטריד נראה שנשקפת סכנה לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
- סמוך לפני הגשת הבקשה האדם המטריד פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
- יכולים להגיש את הבקשה:
- הנפגעים עצמם או אדם אחר מטעמם.
- תובע משטרתי, עובד סוציאלי על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או היועץ המשפטי לממשלה/נציג מטעמו.
שלבי ההליך
הגשת הבקשה
- יש להגיע לבית משפט השלום הקרוב למקום המגורים כדי להגיש את הבקשה.
- אם הפוגע הוא בן משפחה של הנפגעים, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה.
- מי שמוגדר כבן משפחה לעניין זה הוא אחד מאלה או שהיה בעבר אחד מאלה:
- בן זוג.
- הורה או בן זוג של הורה.
- הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה.
- סב או סבתא.
- צאצא או צאצא של בן זוג.
- אח או אחות.
- גיס או גיסה.
- דוד או דודה.
- אחיין או אחיינית.
- מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו.
- קטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו.
- מי שמוגדר כבן משפחה לעניין זה הוא אחד מאלה או שהיה בעבר אחד מאלה:
- אם הפוגע או הנפגעים הם קטינים ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.
- אם הפוגע הוא בן משפחה של הנפגעים, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה.
- יש למלא ולהגיש למזכירות בית המשפט טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת.
- מגישי הבקשה צריכים למסור את פרטי האדם המטריד - שם מלא, מספר תעודת זהות, כתובת מלאה וטלפון.
- יש לצרף כל מסמך שעשוי לתמוך בבקשה, למשל טופס תלונה במשטרה (אם הוגשה), מסמכים רפואיים, תמונות וכו'.
- הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.
דיון בבית המשפט והוצאת הצו
- אחרי שהבקשה תוגש יתקיים דיון שבמסגרתו בית המשפט רשאי לתת צו זמני במעמד צד אחד (ללא נוכחות המטריד).
- במסגרת הצו בית המשפט רשאי (בין היתר) לאסור על האדם המטריד:
- ליצור עם הנפגעים כל קשר בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר (טלפון, הודעות טקסט, פנייה ברשתות החברתיות וכו').
- להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריהם, מרכבם, ממקום עבודתם או ממקום לימודיהם של הנפגעים, או ממקום אחר שהנפגעים נמצאים בו בקביעות.
- להטריד את הנפגעים בכל דרך אחרת.
- לשאת או להחזיק נשק, כולל נשק שקיבל מגוף ביטחוני (כגון משטרת ישראל, צה"ל ושירות בתי הסוהר) או מרשות אחרת מטעם המדינה.
- אם ניתן צו זמני בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים (המטריד והנפגעים) בתוך 7 ימים ממתן הצו הזמני.
- בדיון במעמד שני הצדדים בית המשפט רשאי לבטל את הצו הזמני, להכניס בו שינויים או להאריך את התוקף שלו.
- הצו יהיה בתוקף עד 6 חודשים.
- אם בית המשפט נתן צו לתקופה קצרה מ-6 חודשים, רשאי המבקש להגיש לבית המשפט בקשה להארכת הצו, גם לפני סיומו.
- בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה, ובנסיבות מיוחדות להאריך אותו עד שנתיים.
- אם הסתיימה התקופה שקבע בית המשפט לצו, והמבקש עדיין נחשף להטרדה ואיומים והוא מעוניין להאריך אותו, יש להגיש בקשה חדשה בבית המשפט, לפי שלבי ההליך המתוארים לעיל (במקרה כזה, אפשר להסתמך על מסמכים וראיות שהוגשו בהליך הקודם, אך אם יש מסמכים וראיות חדשים, הסיכויים למתן צו חדש יגברו).
מרכז מידע טלפוני של בתי המשפט
- ניתן להתקשר למרכז מידע ארצי *3852 או 077-2703333 כדי לקבל מידע כללי.
- כמו כן ניתן לקבל מידע על תיקים שמתנהלים בבתי המשפט (יש לציין את מספר התיק).
ערעור
- אם בית המשפט דחה את הבקשה להוצאת הצו ניתן להגיש, תוך 30 ימים, ערעור לבית המשפט המחוזי.
- רצוי לפנות לסיוע משפטי לפני הגשת הערעור.
כדאי לדעת
- הצו יכול להינתן בנוסף לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה והוא לא גורע ממנו או מסמכות בית המשפט בעניין זה.
- הפרת הוראה מהוראות הצו היא עבירה פלילית שעלולה להביא למעצר של מפר ההוראה ואף להגשת כתב אישום נגדו.
שאלות ותשובות
מישהו שולח לי הודעות עם איומים. איך גורמים לו להפסיק?
אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש שיוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. הצו יכול לאסור על האדם שמאיים עליך ליצור איתך קשר, להתקרב אליך או להטריד אותך בדרכים נוספות, בהתאם להחלטת בית המשפט.
מותר לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת גם נגד שכן, מכר או אדם זר?
כן. אפשר להוציא את הצו נגד כל אדם שמטריד או מאיים על אדם אחר, גם אם הפוגע והנפגע אינם קרובי משפחה.
האם צריך להתלונן במשטרה לפני שמבקשים מבית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת?
לא. אפשר לפנות לבית המשפט גם אם לא הוגשה תלונה למשטרה.
לאיזה בית משפט צריך לפנות כדי לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת?
- ברוב המקרים מגישים את הבקשה לבית משפט השלום באזור המגורים.
- אם האדם הפוגע הוא בן משפחה של האדם שנפגע, אפשר גם להגיש את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה.
- אם האדם הפוגע או האדם שנפגע הם קטינים (מתחת לגיל 18) אפשר גם להגיש את הבקשה לבית משפט לנוער.
האם צריך עורך דין כדי להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?
לא. אפשר להגיש את הבקשה גם בלי עורך דין. מי שנפגעו מההטרדה יכולים להגיש את הבקשה בעצמם או לבקש מאדם אחר שיגיש אותה בשמם.
מה עושים אם אדם שהוציאו לו צו למניעת הטרדה מאיימת מפר את הצו?
הפרת הצו היא עבירה פלילית. המשטרה רשאית לפתוח בחקירה ולעצור את מפר הצו בהתאם למקרה, וייתכן שיוגש נגדו כתב אישום.
לכמה זמן מוציאים צו למניעת הטרדה מאיימת?
- הצו ניתן לתקופה של עד 6 חודשים. אפשר להגיש לבית המשפט בקשה להארכת הצו גם לפני תום התקופה.
- בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה, ובמקרים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים.
- אם התקופה שבית המשפט קבע לצו הסתיימה וההטרדה נמשכת, אפשר להגיש בבית המשפט בקשה להוצאת צו חדש.
מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת לבין צו הגנה?
- צו למניעת הטרדה מאיימת מיועד למקרים של הטרדה או איומים גם כאשר הפוגע והנפגע אינם בני משפחה. צו הגנה מיועד בעיקר למקרים של אלימות או איומים בתוך המשפחה. סוג הצו שרלוונטי תלוי בנסיבות המקרה.
- למידע נוסף על צו הגנה ראו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
הרחבות ופרסומים
- צו למניעת הטרדה מאיימת - האתר לזכויות נפגעות ונפגעי עבירה
תודות
- דף זה נכתב במקור ע"י נגה - המרכז הישראלי לזכויות נפגעי פשיעה