הקדמה:

הוצאת צו הגנה נועדה להבטיח את שלומו של אדם הסובל מאלימות מצד בן משפחה
הפרת הצו משמעה עבירה פלילית העלולה להביא להגשת כתב אישום ואף למעצר
הוצאת הצו אינה מוסיפה ואינה גורעת מהזכות לבקש הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת
הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום אגרה
למידע נוסף ראו בקשה לצו הגנה באתר הרשות השופטת
שימו לב
הערת עריכה
הדף בשלבי עדכון בעקבות הערות שהתקבלו בהצעת שינוי וגם במסגרת הדרכה לעו"ס אלמ"ב. שלחתי לתמר (מי ששלחה לנו הרבה מאוד הערות דרך קרני וגם את הצעת השינוי) מייל שהמידע התקבל ושאנחנו בשלבי יישום ההערות וההארות ושנעדכן בסיום
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:22, 27 ביולי 2021 (IDT)

על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, בית משפט או בית דין דתי רשאים להוציא צו הגנה נגד אדם במקרה של אלימות או חשש לאלימות במשפחה.

  • הצו, שניתן נגד אדם במטרה להגן על בן המשפחה, יכול לכלול איסורים, תנאים והוראות שונות, כגון:
    • איסור להיכנס לדירה בה מתגורר בן המשפחה או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה הדירה (גם אם הדירה בבעלותו או שהוא משכיר אותה).
    • איסור להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום.
    • איסור עשיית פעולות או דברים שימנעו מבן המשפחה מלהשתמש בנכס ששייך לו (גם אם לאדם שנגדו הוצא הצו יש בעלות מסוימת על הנכס).
    • איסור על החזקת או נשיאת נשק (לרבות נשק שניתן מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה) ואם לאדם נגדו ניתן הצו יש נשק, בית המשפט יורה להחרים אותו מיד.
    • הפקדת ערובה (סכום כסף במזומן או חתימה על התחייבות כספית) כדי להבטיח את קיומם של תנאי והוראות הצו. במקרה של הפרה של תנאי והוראות הצו, באופן מלא או חלקי, יהיה ניתן לממש את הערובה ולחלט את הכספים.
    • מתן התחייבות לקבלת טיפול מגורם שייקבע על-ידי בית המשפט או בית הדין.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • את הבקשה לקבלת צו ההגנה יכול להגיש כל אחד מאלו:
  • בית המשפט או בית הדין רשאים להוציא צו הגנה, בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • בסמוך (שעות עד ימים) להגשת הבקשה, האדם נגדו מבוקש הצו נהג באלימות כלפי בן המשפחה, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו.
    • קיים בסיס סביר להניח שהתנהגותו של האדם נגדו מבוקש הצו מהווה סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.
    • האדם נגדו מבוקש הצו התעלל בבן המשפחה התעללות נפשית מתמשכת או התנהג בצורה שלא מאפשרת לבן המשפחה לנהל באופן סביר ותקין את חייו.


למי ואיך פונים

שימו לב
כאשר הנפגע הוא קטין מתחת לגיל 18, ניתן להגיש את הבקשה לצו הגנה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
הערת עריכה
לברר האם גם במקרה של פוגע קטין וגם במקרה של נפגע קטין יש לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה, וגם האם ניתן לפנות גם לבית דין דתי (ולא רק רבניים), או שזה כפוף לתנאים מסוימים כמו בסעיף 3א לחוק
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:02, 27 ביולי 2021 (IDT)

שלבי ההליך

  • לאחר הגשת הבקשה במזכירות בית המשפט או בית הדין, היא תועבר לשופט או לדיין אשר יקיימו דיון בהקדם האפשרי ובאותו היום.
  • בית המשפט או בית הדין רשאים לקיים את הדיון במעמד צד אחד, כלומר, רק עם הצד שהגיש את הבקשה.
  • בסיום הדיון במעמד צד אחד, יוחלט האם לקבל את הבקשה ולהוציא צו הגנה, אשר יישלח לצד השני על-ידי בית המשפט או בית הדין.
  • יחד עם צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, ייקבע מועד לדיון נוסף (בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים) עם שני הצדדים- הצד שהגיש את הבקשה והצד שהצו מופנה נגדו.
  • לאחר הדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט או בית הדין רשאים להאריך את תוקף הצו, לשנות את תנאיו וכן לתת כל הוראה שתבטיח את שלומו ובטחונו של מגיש הבקשה.
  • תוקף הצו לא יעלה על 3 חודשים, אך בסיום תקופה זו, בית המשפט או בית הדין רשאי להאריך את תוקף הצו, לפי שיקול דעתו.
  • ככלל, לא יוארך הצו לתקופה של יותר מ-6 חודשים נוספים, למרות שבמקרים חריגים ניתן להאריכו לתקופה של שנה, ואף לתקופה נוספת של עד שנה.

ערעור

  • אם בית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום דחה את הבקשה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
  • אם בית הדין הרבני דחה את הבקשה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
  • מומלץ לפנות לייעוץ או ייצוג משפטי טרם הגשת הערעור.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום אגרה.
  • אם בית המשפט או בית הדין דחו את הבקשה למתן הצו ונקבע כי היא קנטרנית (לא רלוונטית, לא כנה, טורדנית), הם רשאים להטיל על מבקש הצו את אחד או שני אלה:
    • תשלום הוצאות משפט לטובת המדינה ולצד שנפגע.
    • תשלום פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
  • הפרת הוראה מהוראות הצו מהווה עבירה פלילית, העלולה להביא למעצרו של מפר ההוראות ואף להגשת כתב אישום נגדו.
  • צו הגנה אינו מוסיף ואינו גורע מהזכות להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת.


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בדף זה נכתב ע"י נגה - המרכז הישראלי לזכויות נפגעי פשיעה