ילדו הקטין של גמלאי או עובד המבוטח בפנסיה תקציבית, זכאי לקצבת שאירים פנסיונית גם אם ההיריון נוצר לאחר מות האב
בת הזוג של פנסיונר (גמלאי שהתחיל לקבל קצבת פנסיה תקציבית מדי חודש) זכאית לקצבת שאירים רק אם במועד מותו של הגמלאי היא השלימה 3 שנות זוגיות עם המנוח או אם במועד זה כבר היתה אם ילדיו או אם במועד זה היתה לפחות בהיריון מזרעו

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 40755-05-10
תאריך:08.05.2016
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • אדם שעבד כמורה בשירות המדינה ופרש לגמלאות (וזכאי לקצבת פנסיה תקציבית) התחתן עם בת זוגו, ונפטר פחות משנה לאחר שנישאו.
  • המנוח השאיר צוואה שבה ביטא את רצונו שהרופאים יוציאו זרע מגופו בחייו או לאחר מותו, בהתאם לשיקול הדעת הרפואי, כדי שהזרע ישמש את אשתו לצורך היריון, במטרה להוליד ילדים שיישאו את שמו אחרי מותו.
  • לאחר מותו עברה האם טיפול הפריה חוץ גופי (IVF) שבעקבותיו הרתה מזרעו של המנוח, ובעקבות היריון זה נולדה להם בת משותפת.
  • האם פנתה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת שאירים עבורה ועבור בתה. המוסד לביטוח לאומי קיבל את שתי התביעות, ואישר הן לקטינה והן לאמה גמלת שאירים בגין המנוח.
  • לאחר מכן פנתה האם לממונה על הגמלאות לקבלת קצבת פנסיה לשאירים עבורה ועבור בתה, אך בקשתה נדחתה.
    • תביעתה של האם נדחתה בנימוק שהזכות לקצבה לפי הוראות החוק או תקנון קרן הפנסיה מתגבשת ביום קרות האירוע המזכה בתשלום הפנסיה (פרישת זקנה, נכות או מוות), ובמקרה הנדון ביום פטירתו של המנוח לא היו למנוח ולאם ילד משותף, ועל כן האם אינה זכאית לקצבת שאירים על פי הוראות סעיף 28 לחוק הגמלאות.
    • תביעתה של הקטינה נדחתה מאותו נימוק, דהיינו כי הזכות לקצבה מתגבשת על פי המצב העובדתי והמשפטי ביום האירוע המזכה, כך שזכותו של שאיר לקצבה משתכללת ביום פטירתו של הפנסיונר או העובד, לפי העניין.
    • עוד נקבע בהחלטה כי הרציונל העומד בבסיס תשלום קצבת השאיר הוא לתמוך באותם שאירים אשר היו סמוכים על שולחנו של הגמלאי שנפטר, וזאת בשל המחסור הכלכלי העלול לבוא עקב הפסד ההכנסות כתוצאה מפטירתו. מטבע הדברים, ילד אשר נולד מהפריית זרעו של גמלאי לאחר פטירתו לא נהנה בחייו מהכנסותיו של אביו, ולפיכך לא מתקיים הרציונל בהקניית קצבת שאירים בגין הכנסה אשר ממנה מעולם לא נהנה.
  • האם הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת בתו הקטינה של הגמלאי לתשלום קצבת שאירים עקב פטירת אביה מכוח סעיפים 4 ו-28 לחוק הגמלאות, ודחה את תביעת אמה, בת זוגו של הגמלאי שנפטר, לתשלום קצבת שאירים, בין היתר מהטעם שבעת מותו של הגמלאי הם היו נשואים פחות מ-3 שנים ובמועד זה היא לא היתה אם ילדיו (הבת נולדה רק לאחר מותו ואף ההיריון נוצר רק לאחר מותו).

פסק הדין של בית הדין הארצי

  • בית הדין הארצי לעבודה אישר את פסק הדין של בית הדין האזורי וקבע כי הבת הקטינה זכאית לקצבת שאירים ואילו אמה אינה זכאית לקצבה.

קצבת שאירים לבתו הקטינה של הגמלאי

  • חוק שירות המדינה (גמלאות) אינו קובע תנאי כלשהו להיות ילדו של הגמלאי בגדר "שאיר" ולזכותו לקצבת שאירים.
  • פרשנות לפיה ילדו של עובד או גמלאי שנפטר שנהרה ונולד לאחר פטירתו זכאי לקצבת שאירים מגשימה את תכלית חוק הגמלאות. מהוראות החוק עולה כי לילדו של הגמלאי (או העובד) מעמד מיוחד לפי החוק, כך שזכאותו לקצבת שאירים אינה מותנית בתלות כלכלית בפועל בנפטר או בתנאים אחרים, והן תומכות בפרשנות כי חוק הגמלאות פורש חסותו על כל ילד של הגמלאי או העובד שנפטר, כולל על ילד שנהרה ונולד לאחר פטירתו.
  • הגשמת תכלית חוק הגמלאות – להבטיח את קיומם הכלכלי של שאיריו של העובד או הגמלאי התלויים בו לכלכלתם – היא בהחלת החוק על כל ילד של העובד או הגמלאי, ללא תלות במועד לידתו.
  • עצם העובדה ש"הקטינה לא הייתה קיימת" במועד פטירת המנוח, כך שתלותה הכלכלית בו לא מומשה בפועל, אין בה כדי לשלול את זכאותה לקצבת שאירים. פרשנות תכליתית זו מתחייבת גם מעקרון טובת הילד ועקרון השוויון, ומפרשנות חוק הגמלאות בהרמוניה חקיקתית עם הסדרים אחרים בדין.
  • לאור כל האמור, קמה לקטינה שנולדה מזרעו של המנוח זכאות לקצבת שאירים לפי חוק הגמלאות.

שלילת זכאותה של האם

  • סעיף 28 לחוק שירות המדינה (גימלאות) קובע כי בן זוגו של הגמלאי יהיה זכאי לקצבת שאירים אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד.
  • במועד פטירת הגמלאי אמה של הקטינה לא הייתה זכאית לקצבה לפי סעיף 28 לחוק הגמלאות, שכן במועד זה הם היו נשואים פחות מ-3 שנים ובמועד זה לא היה להם ילד משותף.
  • אין לומר כי פרשנות תכליתית של סעיף 28 לחוק הגמלאות מביאה למסקנה כי עם הולדת הקטינה קמה לבת הזוג (אמה של בתו) זכאות לקצבת שאירים, למרות שלא הייתה זכאית לקצבת שאירים במועד פטירת המנוח.
  • לפי סעיף 28 לחוק, שני התנאים החלופיים לזכאות לקצבת שאיר – זוגיות בת 3 שנים לפחות או הולדת ילד – צריכים להתקיים במועד הפטירה של הזכאי לקצבת פרישה.
  • אין לפרש את החוק באופן שזכותה של בת הזוג לקצבת שאירים יכולה להיבחן במועד מאוחר יותר למועד הפטירה, כך שתקום לה זכאות לקצבת שאירים אם נולד לה ולגמלאי ילד שנהרה ונולד לאחר פטירת הגמלאי;
  • אם הילד נהרה לפני פטירת הגמלאי ונולד לאחר פטירתו קמה לבת הזוג זכאות לקצבת שאירים.
  • גם פרשנות תכליתית של החוק מביאה למסקנה שלפיה בנסיבות בהן הקטינה נהרתה ונולדה לאחר פטירת המנוח, לא קמה לאמה זכאות לקצבת שאירים.
    • הולדת ילד שנהרה ונולד לאחר פטירת העובד או הגמלאי אינה מקימה תלות כלכלית אישית של בת הזוג בנפטר המזכה בגמלת שאירים. להבדיל מילדו של הנפטר, שאינו בוחר את עצם בואו לעולם ואת עיתוי בואו לעולם, החלטת בת הזוג להוליד את ילדו של הגמלאי שנפטר שנהרה לאחר מותו היא החלטה שלה משכך, לא ניתן לראות בהולדת ילד, שנהרה ונולד לאחר פטירת בן הזוג כמגבשת וכמשקפת תלות כלכלית אישית של בת הזוג בגמלאי שנפטר.
    • גם במקרים שבהם ההחלטה על הולדת הילד נתקבלה במהלך חייהם המשותפים של האם והגמלאי, הן העובדה שמדובר בהחלטה של בת הזוג לבדה והן התקופה שחלפה ממועד הפטירה יש בהן כדי ליצור נתק ששולל את גיבוש התלות האישית כלכלית, לא ניתן לגשר עליו בדיעבד, עם הולדת הילד שנהרה לאחר הפטירה.
    • לעומת זאת אם מדובר בילד שנהרה לפני פטירת הגמלאי אך נולד לאחריה, מאחר שהילד נהרה במהלך החיים המשותפים יש בכך כדי להצביע על "קיום תא משפחתי הדוק" שנוצר עובר לפטירת הגמלאי, ולכן קמה לבת הזוג זכאות לגמלת שאירים.

משמעות

  • ילדו הקטין של גמלאי או עובד המבוטח בפנסיה תקציבית, זכאי לקצבת שאירים פנסיונית גם אם ההיריון נוצר לאחר מות האב (העובד/הגמלאי).
  • בת הזוג של גמלאי בפנסיה תקציבית שנפטר לאחר פרישתו מעבודה זכאית לקצבת שאירים רק אם במועד מותו של הגמלאי השלימה 3 שנות זוגיות עם המנוח או אם במועד מותו של הגמלאי היתה אם ילדיו או אם במועד זה היתה בהיריון מזרעו.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.