טיפולי הפריה חוץ גופית הכלולים בסל הבריאות, ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון ושני


הפריה חוץ גופית היא תהליך שבו ביצית מופרית בתאי זרע מחוץ לגוף האישה, ומוחזרת לאחר הפרייתה לרחם האישה.

מי זכאי?

זכאות לטיפולי הפריה חוץ גופית במסגרת סל הבריאות

  • על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הזכאות לטיפולי הפריה חוץ גופית במסגרת סל הבריאות ניתנת בתנאים הבאים:
    • בני זוג שאין להם ילדים בנישואיהם הנוכחיים. הזכאות היא לבני זוג הרוצים להוליד ילד משותף, גם אם יש להם ילדים מנישואים קודמים.
    • אישה ללא ילדים המעוניינת להקים משפחה שבראשה הורה עצמאי (משפחה חד הורית) או ללדת ילדים מזרעו של גבר שאינו בן זוגה.
    • מטופלים העוברים תהליך אבחון גנטי טרום השרשתי PGD.
    • הטיפולים ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון או שני. אישה זכאית לטיפולי פוריות במסגרת סל הבריאות עד הולדת 2 ילדים (ולא שני הריונות). במקרה שכתוצאה מהטיפול נולדו לאישה תאומים, תיחשב האישה כמי שמיצתה את זכותה.
    • גיל האישה שבביציותיה נעשה הטיפול הוא בין 18 ל-45 (עד יום הולדת 45). במקרה של תרומת ביצית, יינתן הטיפול לאישה עד גיל 54.
  • הזכאות לטיפולים ניתנת גם כאשר ההיריון נעשה במסגרת פונדקאות.

זכאות בביטוחים משלימים בקופות החולים

  • הסדרי הביטוח המשלים בקופות החולים מכסים חלק מעלות טיפולי הפוריות שאינם כלולים בסל הבריאות, כגון: טיפולים לצורך לידת ילד שלישי, הוצאות מסוימות הכרוכות בתרומת ביצית והשתתפות בטיפולים בבתי החולים או מחלקות פוריות פרטיות.
  • רוב קופות החולים מחלקות את תהליך ההפריה החוץ גופית ל-3 שלבים, ובהתאם מחושבת ההשתתפות העצמית ונדרשת התחייבות לתשלום:
    1. שלב א': טיפול הורמונלי להשראת ביוץ ובדיקות נדרשות.
    2. שלב ב': טיפול לשאיבת ביציות, הפרייתן והחזרת עוברים מופרים.
    3. שלב ג': טיפול להפשרת עובר קפוא והחזרתו לרחם.
  • קופות החולים דורשות תקופת אכשרה (פרק זמן מרגע הצטרפות המבוטח לביטוח המשלים ועד למועד שבו הוא מנצל את זכויותיו לפי הביטוח), שרק לאחריה ניתן ליהנות משירותי הביטוח המשלים. תקופה זו משתנה מקופה לקופה.
  • טיפולי הפוריות משולמים על ידי קופת החולים שבה מבוטחת האישה, גם כאשר הסיבה לאי הפוריות היא הגבר. הגבר יטופל בקופה בה הוא מבוטח רק כאשר יש צורך בטיפול בזרע הגבר. כל שאר הטיפולים יבוצעו בקופה בה האשה מבוטחת.
  • להרחבה על הזכויות בקופות השונות, ראו באתר כל הבריאות של משרד הבריאות.
  • למידע נוסף באתרי קופות החולים:

תהליך מימוש הזכות

  • יש לפנות לרופא מומחה פוריות מטעם קופת חולים כדי לקבל הפניה לטיפולי הפריה חוץ גופית.
  • יש לקבל אישור של ועדת הפוריות בקופה. הגשת הטפסים נעשית על פי רוב בסניף אליו שייכת המבוטחת. יש לברר פרטים נוספים מול קופת החולים.
  • לאחר קבלת האישור ניתן לפנות לאחת מיחידות ההפריה החוץ גופית (IVF) שבבתי החולים הציבוריים. יש להצטייד בהתחייבות (טופס 17) מהקופה.
  • על פי החוק, כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ גופית תיעשה רק לאחר שהרופא האחראי הסביר לכל אחד מהנוגעים בדבר את משמעותה ואת התוצאות העשויות לנבוע ממנה, וקיבל הסכמה מודעת של כל אחד מהם בנפרד.
  • כל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ גופית של אשה נשואה תיעשה רק לאחר קבלת הסכמתו של בעלה.
  • כאשר מדובר בהפריה חוץ גופית של אישה באמצעות זרע של מי שאינו בן זוגה, ושניהם מעוניינים בהורות משותפת, יש לערוך תחילה הסכם מפורט ביניהם, העונה על דרישות החוק. להרחבה ראו הזרעה מלאכותית וטיפולי פוריות כשהאישה והגבר אינם בני זוג (הורות משותפת).

מספר מחזורי הטיפול

  • ביום 20.01.2014 פורסם חוזר מינהל רפואה מס' 6/2014 העוסק בעניין מחזורי טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) בסל השירותים.
  • בחוזר מפורטות המלצות לגבי מחזורי הטיפול בהפריה חוץ גופית:
    • נשים שמלאו להן 39 (או יותר) יוכלו לבצע, משיקולים רפואיים וכאפשרות ראשונה, טיפולי הפריה חוץ גופית.
    • נשים שמלאו להן 42 לא יבצעו יותר מ-3 מחזורי IVF עוקבים, בהם לא הגיעו בטיפול לשלב של החזרת עוברים. במקרה שמתבצעת החזרת עוברים (אפילו במחזור השלישי) הספירה תתחיל מחדש.
    • דיון לגבי הטיפול -
      • לאחר 4 מחזורי טיפול עוקבים, בהם לא הגיעו לשלב החזרת עוברים, או לאחר 8 מחזורי IVF ללא היריון קליני, ייערך דיון של הצוות המטפל בהשתתפות עובדת סוציאלית, בנוגע לסיבות לחוסר ההצלחה והצעות להמשך הטיפול.
      • קביעת הדיון היא באחריות היחידה בה בוצע מחזור הטיפול האחרון.
      • הדיון יתייחס לכלל טיפולי הפוריות שעברה האשה, הסיבות לכשלון, עתודה שחלתית והצעות לגבי המשך הטיפול.
      • הדיון, תוצאותיו וההמלצות שיינתנו בעקבותיו יתועד בגליון האשה ויועבר לקופת החולים המטפלת באשה.
      • התוכנית להמשך טיפול לרבות טיפולי IVF נוספים, תקבע בהתאם למסקנות הדיון.
  • שאלות ותשובות לגבי ההנחיות באתר משרד הבריאות.

אבחון גנטי טרום-השרשה

  • אבחון גנטי טרום-השרשה (PGD) הנעשה בתהליך של הפריה חוץ גופית נחשב כיום כאחת מהאפשרויות המעשיות המוצעות לזוגות הנמצאים בסיכון יתר להולדת תינוק עם ליקוי כרומוזולי או מחלה גנטית.
  • בתהליך זה שבו נעשה אבחון גנטי של טרום-עובר, ניתן להשיג הריונות של עוברים בריאים ולמנוע את הצורך לבחור בין הפסקת היריון לבין לידת תינוק חולה.
  • בבירורים לגבי מימון התהליך, יש לפנות לקופה המבטחת.
  • למידע נוסף על תהליך האבחון והיחידות המאושרות לבצעו, ראו באתר משרד הבריאות.

חשוב לדעת

  • מספר העוברים המומלץ להחזרה בטיפולי הפריה חוץ גופית על-פי הנחיות משרד הבריאות:
    • ב-3 טיפולים ראשונים - עד 2 עוברים בכל טיפול.
    • בנסיבות הבאות, ניתן לשקול החזרה של מספר עוברים גדול מ-2:
      1. לאחר 3 טיפולי הפריה חוץ גופית בהם הוחזרו 2 עוברים ללא היריון;
      2. כאשר גיל האישה מעל 35 שנים, אחרי 2 החזרות של עוברים ללא היריון;
      3. כאשר גיל האישה מעל 41 כבר מהחזרת העוברים הראשונה.
  • בכל מקרה לא יעלה מספר העוברים המוחזרים לרחם, מעל 4 עוברים.
  • אסור ללשכת התעסוקה להפלות אדם העובר טיפולי הפריה חוץ גופית בשליחה לעבודה מטעם לשכת התעסוקה. למידע נוסף ראו איסור אפליה בשליחה לעבודה מטעם לשכת התעסוקה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות