הקדמה:

חסויה ערירית שסירבה לעבור למחלקה לתשושי נפש בבית אבות, תוכל להישאר בביתה (פרט לסופי שבוע)

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מס' תיק:
בג"ץ 1192/12
תאריך:
04.02.2013

חסויה ערירית בת 68, בעלת מוגבלות נפשית וקוגנטיבית, שהתקיימה רק מקצבת זיקנה והשלמת הכנסה, לא יכלה להמשיך לשלם עבור המטפלת האישית שלה.
רשויות הרווחה ביקשו להעבירה, בניגוד לרצונה, מביתה למחלקה לתשושי נפש בבית אבות, בצו על פי חוק הגנה על חוסים. עמותות המשפט בשירות הזיקנה ויד ריבה - סיוע משפטי לקשיש עתרו לבג"צ בשמה.
בית המשפט העליון קבע תחילה בצו זמני, שמשרד הרווחה ועיריית חיפה יממנו באופן מלא את שהותה של האישה במרכז יום לקשישים תשושי נפש המתגוררים בביתם.
בעקבות הליך מיצוי זכויות מחודש שנעשה בעניינה, הועלה משמעותית סך הכנסותיה של האישה באלפי שקלים לחודש, באמצעות מעבר מגמלת סיעוד לקצבת שירותים מיוחדים בשיעורה המקסימלי.
בהמשך, המדינה הציעה פתרון אשר מחד ישאיר את החסויה לגור בביתה ומצד שני יצמצם את עלויות העסקת המטפלת בסופי שבוע: סוכם, כי היא תמשיך להתגורר בביתה 6 ימים בשבוע ואחת לשבוע תשהה בנופשון במסגרת מוסדית, במימון משרד הבריאות או משרד הרווחה.
כמו כן נקבע, כי החסויה תמשיך לבקר במרכז היום פעמיים בשבוע במימון מלא של משרד הרווחה ועיריית חיפה, ללא השתתפות עצמית.
בשל ההגעה לפתרון העתירה מיצתה עצמה ולפיכך נדחתה.

משמעות

  • למרות דחייתה בפועל של העתירה, מדובר בהישג תקדימי, שכן לפני כן חסויים שלא היו בידם אמצעים כספיים למימון טיפול או השגחה צמודים, נאלצו לעבור למסגרת מוסדית בניגוד לרצונם.
  • מקרה זה נותן ביטוי לאפשרות הקיימת בפועל להשארת קשישים עריריים ועניים בקהילה, במקום העברתם למוסדות.


מקורות