הקדמה:

מעסיק שפיטר עובדת בת 61, ולאחר שהסכים להחזירה לעבודה הרע את תנאי עבודתה, חוייב לפצות את העובדת ב-30,000 ש"ח

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו
מס' תיק:
עב 911063/99
תאריך:
10.08.2004

התובעת עבדה למעלה מ-30 שנה כמזכירה וכמנהלת לשכת המנכ"ל בארגון הקבלנים, עד שפוטרה בשנת 1999 והיא בת 61.
אף שנאמר לה כי היא פוטרה בשל צמצומים, היא גילתה כי מיד לאחר פיטוריה, החברה פרסמה בעיתון מודעת דרושים, במטרה לגייס במקומה "מזכירה מעולה, צעירה ודינמית".
התובעת טענה כי פיטוריה טרם גיל פרישת חובה אצל נשים (65 באותה עת), מהווים עלבון ונחשבים אפליה פסולה על פי סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
המעסיק, מצדו, הכחיש את טענותיה של התובעת וטען כי פיטוריה נבעו מטעמים ענייניים של תפקוד לקוי בעבודתה. יחד עם זאת, הוא התקשה להסביר את תוכן המודעה המגלה העדפה פסולה מחמת גיל. לדבריו מדובר היה בטעות ניהולית שבוצעה בתום לב, והוא הביע נכונות לשאת באחריות לתוצאותיה ולהחזיר את התובעת לעבודתה. לפיכך, הסכימו הצדדים לבטל את הפיטורים מה-25.04.99 ולהמשיך את יחסי העבודה ביניהם למשך שנה תמימה עד ליום 31.5.00, מועד שבו תפרוש התובעת מעבודתה לפי הסכמתה ורצונה.
התובעת חזרה בפועל לעבודתה כאשר היא מרגישה שהפרשה מאחוריה, אולם תוך ימים ספורים חזרה אל בית הדין בטענה כי המשך יחסי העבודה בין הצדדים הוא בלתי אפשרי. לדברי התובעת, מנכ"ל הארגון הרע את תנאיה, הורה לה לשבת בחדר צדדי ונישל אותה מתפקידיה וסמכויותיה הקודמים כמזכירה בכירה, בעוד שהמזכירה החדשה שהתקבלה לעבודה, שהיא צעירה ממנה בעשרות שנים, ירשה במהירות את תפקידה וסמכויותיה של התובעת, באופן שהותיר אותה מושפלת. המעסיק הכחיש את טענות התובעת מכל וכל. הוא הודה אמנם כי המזכירה החדשה לא פוטרה בעקבות החזרת התובעת לתפקידה, אולם לדבריו הדבר לא פגע במעמדה של התובעת.
לאחר שהצדדים התייצבו לפני בית הדין, הם הסכימו לסיים את הסכסוך המשפטי הנוגע לטענת האפליה מחמת גיל באופן שיחסי העבודה יסתיימו לא יאוחר מה-31.07.99, והתובעת תזכה לפיצוי כללי שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 50,000 ש"ח.

בית המשפט חייב את החברה לשלם לתובעת 30,000 ש"ח פיצויים.

משמעות

  • פיטורי עובד מחמת גילו לפני גיל הפרישה הם בגדר אפליה פסולה.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים


תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".