היטל השבחה הוא מס המוטל על בעל נכס, כאשר הרשות המקומית אישרה תוכנית המביאה לעליית ערך הנכס
ההיטל משולם לרשות המקומית ולא לרשות המסים
במקרים מסוימים יינתן פטור מהיטל השבחה
לרוב, סכום ההיטל לתשלום יהיה מחצית משווי ההשבחה
לפרטים ראו מדריך להיטל השבחה באתר המידע והשירותים הממשלתי

היטל השבחה הוא תשלום אותו גובה הרשות המקומית מבעל נכס (או חוכר לדורות), במקרים בהם הוועדה המקומית אישרה תוכנית המביאה לעליית ערך הנכס שלו.

  • ההיטל ישולם, ברוב המקרים, במועד מכירת הנכס, אך הוא מחושב במועד אישור התוכנית ולא במועד המכירה (בניגוד, למשל, למס שבח).
  • את שומת היטל ההשבחה עורכת הרשות המקומית, וניתן להגיש השגה על גובה השומה או על עצם החוב.
  • לרוב, סכום ההיטל לתשלום יהיה בסכום השווה למחצית משווי ההשבחה.
  • קיימים מקרים בהם מוכר יהיה פטור מתשלום היטל השבחה.

באילו מקרים ישולם היטל השבחה

  • ההיטל משולם כאשר ערך הנכס עולה בעקבות מתן אחד מהאישורים הבאים:
    • אישור תב"ע חדשה - אישור תוכנית בניין עיר שמעניקה זכויות בנייה המאפשרות בנייה נוספת בנכס או משנה את ייעוד הקרקע (כמו הפיכת קרקע חקלאית לקרקע למגורים). אפשר לחייב בהיטל השבחה גם בעלי נכסים שאינם נמצאים בתחומי התב"ע, אם ניתן להוכיח שערך הנכס שלהם עלה בעקבות התוכנית, למשל הקמת מרכז תרבות ומסחר בסמוך לאיזור המגורים.
    • הקלה - מקרים בהם הרשות המקומית מאפשרת בניה שלא בהתאם לתנאים המאושרים בתוכנית המקורית, למשל כדי להוסיף מעלית או מרפסות לבניין מגורים.
    • שימוש חורג - היתר לשימוש בנכס שאינו לפי הייעוד המקורי שלו, כגון הקמת מרכז תרבות במבנה המיועד לתעשייה.
  • היטל ההשבחה לא יחול על תוכניות שאושרו לפני 01.07.1975.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים