חיילים בקבע, שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות הביטחון שחלו בעקבות תנאי השירות במחלה שאינה מחלת שירות צריכים להגיש תביעה לביטוח הלאומי
מי שנפגעו בפעילות לא מבצעית במהלך השירות צריכים להגיש לביטוח הלאומי תביעה לפגיעה בעבודה

אנשי קבע שמשרתים בכוחות הביטחון (בצה"ל ובגופים נוספים) וחלו בעקבות תנאי השירות במחלה שלא מוגדרת כמחלת שירות צריכים להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה במחלת מקצוע או בליקוי רפואי.

שימו לב
  • במקרים הבאים יש להגיש תביעה לאגף שיקום נכים במשרד הביטחון:
    • מחלה שהיא מחלת שירות.
    • תביעות על מחלה שהתגלתה לפני 2014 (גם אם היא לא מחלת שירות).
    • חיילי צה"ל שהמשיכו לקבע מייד בתום שירות החובה וחלו בחצי השנה הראשונה שלהם בקבע - גם אם לא מדובר במחלת שירות (רק אם חלו מאוחר יותר עליהם לפנות לביטוח הלאומי).
  • אם מגישים תביעה על החמרת מחלה יש להגיש אותה לגוף שהכיר לראשונה במחלה (משרד הביטחון או הביטוח הלאומי).

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • אנשי קבע שמשרתים בגופים הבאים והתגלתה אצלם מחלה שאינה מחלת שירות:
    • צה"ל
    • משטרת ישראל
    • שירות בתי הסוהר (שב"ס)
    • משרד ראש הממשלה
    • משמר הכנסת
    • המשמר האזרחי

מחלת שירות

  • "מחלת שירות" מוגדרת כמחלה שנגרמה בעקבות אירוע או תנאי שירות שאופיים, מהותם ונסיבותיהם ייחודיים לשירות בכוחות הביטחון, והיא אחת מאלה:
    • מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא אדומה.
    • מחלה מדבקת כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול בתנאי שדה.
    • פגיעה בשמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, כאשר מקור הרעש היה באמצעי לחימה.
    • מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה בצו.

שלבי ההליך

שימו לב
מי שסובלים מכמה מחלות/ליקויים רפואיים צריכים להגיש טופס בנפרד לכל מחלה/ליקוי.

חשוב לדעת

  • אנשי קבע וכוחות הביטחון שנפגעו בפעילות לא מבצעית במהלך השירות צריכים להגיש לביטוח הלאומי תביעה לפגיעה בעבודה (חיילי צה"ל שהמשיכו לקבע מייד בתום שירות החובה ונפגעו בחצי השנה הראשונה שלהם בקבע יגישו תביעה למשרד הביטחון גם אם נפגעו בפעילות לא מבצעית).
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים