ראש השנה האזרחית חל ביום רביעי 01.01.2025
ערב ראש השנה (סילבסטר) חל ביום שלישי 31.12.2024 בלילה
הכנסייה האורתודוקסית מציינת את החג ב-14.01.2025 ואת ערב החג ב-13.01.2025
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


ראש השנה האזרחית הוא אחד מהחגים המצויינים על ידי מאמינים נוצרים ואחרים בעולם ובישראל.

  • עובדים נוצרים רשאים להיעדר מעבודתם במועד זה מבלי ששכרם ייפגע.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.

ערב החג (הסילבסטר)

  • חגיגות ראש השנה האזרחית מתחילות בערב החג (סילבסטר). ערב החג יחול ביום שלישי 31.12.2024 וזאת לפי הכנסייה הקתולית.
  • הכנסייה האורתודוקסית מציינת את ערב החג ביום שני 13.01.2025.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, עובדים שיום המנוחה השבועית שלהם הוא יום שישי, וכן עובדים שמועסקים במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת, במקומות עבודה שיום המנוחה השבועית שנקבע בהם הוא שבת, בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

עבודה בערב החג

  • ככלל, ערב החג עבור עובדים נוצרים הוא יום עבודה מקוצר הכולל בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • ראו הרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
  • להרחבה בנושא אורך יום עבודה ראו: יום עבודה ושבוע עבודה.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת המעסיק
    • מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה.
    • מעסיק רשאי להחליט כי בערב החג יצא העובד לחופשה (במקרה כזה החופשה היא על חשבון ימי החופשה השנתית שצבר העובד).
    • על המעסיק להודיע לעובד מבעוד מועד על כך.
  • חופשה ביוזמת העובד
    • ערב ראש השנה האזרחית נחשב כיום בחירה. המשמעות היא כי זהו אחד מהמועדים שעובד רשאי לבחור אותם כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית (כמו כן, ראש השנה האזרחית עצמו נחשב כיום בחירה, כפי שיפורט בהמשך).
    • לשם מימוש זכאותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
    • במקרה שהעובד כבר ניצל את ימי הבחירה שלו בשנה זו, הוא רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה באותו יום (אין צורך לבקש זאת 30 יום מראש), אולם בניגוד ליום בחירה, המעסיק אינו חייב להסכים לבקשת העובד, אם כי במקרה כזה עליו לנמק את התנגדותו בטעמים סבירים (כמו צרכי עבודה וכו'). למידע נוסף ראו חופשה שנתית.
  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לתשלום מלא עבור אותו יום. להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
    • עם זאת, במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

חופשה במהלך החג

עובדים נוצרים

  • כלל העובדים זכאים להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
דוגמה
מהנדסת תוכנה נוצרית שעובדת בחברת הייטק בחיפה זכאית להיעדר באופן אוטומטי מעבודתה בימי החג הנוצריים.
  • המשמעות היא שאם עובדים נוצרים בחרו את החגים הנוצריים כימי החג שלהם, הם רשאים להיעדר מעבודתם בחג עצמו (ב-1 בינואר או ב-14 בינואר עבור האורתודוקסים), גם אם במקום העבודה שלהם נהוג לעבוד בחגים שאינם חגים יהודיים.
  • עובד חודשי: עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי:
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג (דמי חגים) וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד שמועסק רק בחלק מימי השבוע וביום העסקתו חל החג שבו נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
  • למידע נוסף על דמי חגים ראו דמי חגים.
  • להרחבה על זכויות עובדים שעתיים ויומיים ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
  • זכאותם של העובדים להיעדר בימי החגים הנוצריים מהעבודה תקפה גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור, אולם הם לא יהיו זכאים לכפל תשלום (עבור החגים הנוצריים ועבור החגים היהודיים).
דוגמה
  • מורה נוצרית המלמדת בבית ספר יהודי בחרה כימי חג את חגי דתה.
  • המורה זכאית להיעדר מעבודתה ב-1 בינואר (ראש השנה האזרחית), גם אם נעדרה מהעבודה במהלך חג החנוכה, כאשר בית הספר היה סגור.
  • עבור ימי החג הנוצריים היא זכאית לתשלום דמי חגים (אם שכרה נקבע לפי מספר השעות או הימים שעבדה בפועל) או לשכר רגיל (אם היא מקבלת משכורת חודשית קבועה).
  • ימי החג היהודיים יוכלו להיחשב לה כימי חופשה שמשולמים עבורם דמי חופשה, או כימי חופשה ללא תשלום.

עובדים בני דתות שונות

  • עובד שאינו נוצרי (יהודי, מוסלמי או דרוזי) זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו הקבועים בחוק. לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.
  • אם עובד שאינו נוצרי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום עבודתו סגור בחגים נוצריים, ימי החג הנוצריים ייחשבו לו כימי חופשה (כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • ראש השנה האזרחית נחשב כאחד מימי הבחירה.
    • עובדים בני כל הדתות יכולים לבחור יום זה מראש כיום חופשה (על חשבון החופשה השנתית).
    • לשם כך על העובד להודיע למעסיקו לפחות 30 יום מראש על כוונתו לצאת לחופשה ביום זה, ועל המעסיק להיעתר לבקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
    • עובד שכבר ניצל את ימי הבחירה או לא הספיק להודיע למעסיק על כוונתו לצאת לחופשה 30 ימים מראש, יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה רגילה על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית שצבר. במקרה כזה המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו אבל אם הוא מתנגד לה, עליו לנמק זאת בטעמים סבירים והגיוניים.


עבודה במהלך החג

עובדים נוצרים

  • עובדים נוצרים במשכורת חודשית שעבדו במהלך החג (ב-1 בינואר) לזכאים לתוספת של 50% מערך שכרם היומי עבור שעות עבודתם בחגים וכן למנוחת פיצוי ללא ניכוי (תוספת של 50% לשכרם הרגיל).
  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום, ואם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניק גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.
  • להרחבה ראו גמול עבור העסקה ביום חג.

עובדים שאינם נוצרים

  • עובדים שאינם נוצרים יקבלו עבור עבודתם במהלך החג שכר רגיל ללא כל תוספת.

דמי מחלה בחג

  • חוק דמי מחלה אינו מתייחס לשאלת גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יום המחלה שחל ביום החג ישולם בשיעור של דמי מחלה הקבוע בחוק.
    2. יום החג ישולם לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם נוצרים זכאים להיעדר מהשירות במהלך החג.
  • מתנדבים שאינם נוצרים, אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג הנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים