הקדמה:

נפגעי סחר בבני אדם שמועסקים בכפייה או מוחזקים בתנאי כפייה זכאים לאשרת שהייה זמנית בישראל למשך 3 חודשים
ניתן להאריך את האשרה לצורך עדות בהליכים משפטיים או למשך שנת שיקום בארץ
הזכות לאשרת שהייה זמנית ניתנת גם למי ששוהה בארץ שלא כחוק והוצא כנגדו צו הרחקה
הגשת בקשה לאשרת שהייה זמנית אינה כרוכה בתשלום אגרה


נפגעי סחר בבני אדם מוברחים לארץ היעד (באמצעות אשרות תיירות, חטיפת תיירות, נישואים פיקטיביים, מסמכים בלתי חוקיים, חציית הגבול באופן בלתי חוקי וכיו"ב), ומוחזקים בה בתנאים קשים, שכוללים כליאה, איומים, אלימות והחרמת דרכונים על ידי המעסיקים שלהם.

  • אדם שנפל קרבן לסחר בבני אדם למטרות עבדות, עבודת כפייה או החזקה בתנאי עבדות, זכאי לאשרת שהייה זמנית בארץ.
  • האשרה תינתן באופן מיידי לתקופה של 3 חודשים.
    • ניתן להאריך את התקופה כאשר האדם נדרש לתת עדות בהליכים משפטיים כנגד הגורמים העברייניים.
    • כמו כן, ניתן לבקש להאריך את התקופה למשך שנה נוספת לצורך שיקום (ראו "בקשה לשנת שיקום" בהמשך).

מי זכאי?

  • כל אדם שהוא נפגע של סחר בבני אדם למטרות עבדות, עבודת כפייה או החזקה בתנאי עבדות.
  • ההחלטה אם אדם הוא נפגע סחר תיעשה על-פי אחד מאלה:
    • קיים לגביו אישור מהמשטרה.
    • יש לגביו מידע ממשרד הכלכלה או מגורם מוסמך אחר.
    • קיימות ראיות מהימנות אחרות המצביעות על מצבו.

תהליך מימוש הזכות

הכרה באדם כנפגע סחר

  • ההכרה הראשונית באדם כנפגע סחר בבני אדם נעשית על ידי משטרת ישראל, ולכן לצורך ההכרה הראשונית יש לפנות לתחנת המשטרה.
  • אין צורך בפתיחת הליך פלילי לצורך ההכרה באדם כנפגע סחר.
  • אם המשטרה תמצא כי יש ראיות התומכות בכך שהאדם הוא אכן נפגע סחר בבני אדם, היא תפנה אותו למקלט לנפגעי סחר בבני אדם.
  • אין צורך בהוכחה ברורה כי מדובר בנפגע סחר, ומספיק כי הנסיבות מעלות אפשרות סבירה שזה המצב.

קבלת אשרת שהייה ראשונית

  • לאחר קבלת המלצת המשטרה כי האדם הוא נפגע סחר, עליו להתייצב אצל פקיד קבלה בלשכת האוכלוסין.
  • יש להדגיש כי ברוב המקרים, הליך הסדרת המעמד נעשה בסיוע הצוות העובד במקלט לנפגעי סחר בבני אדם.
  • קיימת אפשרות לפנות ללשכת האוכלוסין שלא בסיוע צוות המקלט, אך במקרה זה רצוי להיות מלווה בעורך-דין מייצג, וניתן לפנות לקבלת סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים.
הערת עריכה
שני הבולטים לעיל מתוך שיחה עם דפנה גלילי, יועמ"ש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
הערה מאת כרמל סחף (שיחה) 12:00, 25 ביוני 2019 (IDT)
  • אם יתברר כי האדם הוא אכן נפגע סחר, תוענק לו באופן מיידי אשרת שהייה מסוג ב/1 למשך 3 חודשים.
  • אם הפונה הוא עד בהליכים פליליים, תוארך אשרת השהייה עד לסיום ההליכים, בהתאם לאישורים מתאימים מהמשטרה והפרקליטות.

מסמכים נדרשים

  • הפונה יציג בפני הפקיד ברשות האוכלוסין מסמך נסיעה תקף לשנתיים.
    • אם אין מסמך נסיעה תקף ואין אפשרות להשיג מסמך כזה מהמדינה שבה הוא אזרח, על הפונה להביא מכתב מהנציגות שלו בארץ.
    • אם אין נציגות בארץ, תונפק עבורו תעודת מעבר לזרים (תמי"ל) לתקופה של שנה.

בקשה לשנת שיקום

  • אדם שהוכר כנפגע סחר זכאי להגיש בקשה לקבלת רישיון שהייה מסוג ב/1 לשנה לצורך שיקום.
  • את הבקשה יש להגיש עד חודש ימים לפני שיפוג תוקפו של הרישיון הזמני.
  • חשוב: שנת שיקום משמעותית בעיקר עבור נפגעי סחר הבוחרים לשהות במקלט לנפגעי סחר, שם ניתן להם ליווי מסודר הכולל תמיכה סוציאלית, סיוע משפטי בתחומים שונים, שיקום תעסוקתי והשמה ולעתים דמי-כיס שבועיים.
    • ניתן להגיש בקשה לשנת שיקום גם עבור מי שבוחר שלא לשהות במקלט, אך ברוב המקרים הוא לא יזכה לליווי מסודר ולשירותים הניתנים במקלט, וייתכן שיהיה לו קשה יותר לקבל רישיון שהייה לצורך שנת השיקום.
  • הבקשה תוגש בדואר רשום ללשכת האוכלוסין וההגירה, מחלקת ביקורת גבולות ומעברים, ברח' מסילת ישרים 6, ירושלים.
  • הבקשה תכלול את הפרטים הבאים:
    1. מכתב אישי של המבקש בשפתו בצירוף תרגום מדויק לעברית, שיכלול פירוט קורותיו בישראל, הרקע האישי שלו, הסיבה בגינה הוא מבקש לשהות בישראל לתקופה נוספת ומה תכניותיו למגורים ותעסוקה בשנה זו.
    2. מסמכים המעידים על מקום עבודה ומקום מגורים, בהווה ובעתיד, במידת האפשר.
    3. חוות דעת של עו"ס, אם ניתן, או כל גורם טיפולי מורשה אחר, אודות סיכויי השיקום של הקרבן. חוות הדעת תכלול התייחסות לתיאור אופיו כפי שבא לידי ביטוי בתקופה הזמנית, וכן יכלל בה מידע באשר למוקדי תמיכה וכל מידע רלוונטי אחר.
    4. מסמכי תיק בית המשפט, ובכלל זה כתב האישום, הכרעת הדין, גזר הדין, ואם ניתן גם פרוטוקול.
    5. מסמך נסיעה תקף לשנתיים (אם קיים).
    6. כל מסמך שיש בו כדי להעיד על סיכויי השיקום, כגון: המלצה ממעסיק אצלו עבד בתקופת הרישיון הזמני שלו, וכדומה.
    7. אם המבקש ציין בבקשתו כי הוא נמצא בקשר עם ארגון כלשהו ומקבל ממנו תמיכה, יש לצרף מכתב מהארגון.
טיפ
  • בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התקופה המקסימלית שבה אדם זר יכול לשהות בארץ לצורך עבודה, היא 63 חודשים.
  • משך השהייה הזמנית וכן שנת השיקום אינן נכללות במניין 63 החודשים. כלומר, ניתן לשהות בארץ 63 חודשים בנוסף לתקופת השהייה הזמנית ולשנת השיקום.
  • עובד זר שהיה בעל רישיון עבודה בתוקף בעת שהוכר כנפגע סחר, ואינו מעוניין להגיש בקשה לשנת שיקום, זכאי להשלים את תקופת השהייה שלו בארץ עד 63 חודשים, ולעבוד באותו תחום שבו עסק בעת שנכנס לישראל.

סיום שנת השיקום

  • אדם שהוא נפגע סחר בבני אדם, שלא נכנס ארצה כעובד זר חוקי או שהה בארץ שלא כחוק, חייב לעזוב את הארץ לאחר סיום שנת השיקום. הוא יקבל רישיון מתאים לצורך תקופת ההתארגנות עד ליציאתו מהארץ.
  • ניתן להגיש בקשה להארכת שנת השיקום לתקופה נוספת. הבקשה תיבחן ותאושר רק במקרים חריגים שבהם ישנה הצדקה מיוחדת להאריך את תקופת הרישיון.
  • אדם שהוא נפגע סחר בבני אדם, ששהה בארץ כחוק, רשאי להגיש בקשה להישאר בארץ במסגרת התקופה המקסימלית המותרת, כלומר עד 63 חודשים במצטבר, כאשר תקופת השהייה הזמנית ושנת השיקום אינן נכללות במניין 63 החודשים.

חשוב לדעת

  • נשים שהן נפגעות סחר בבני אדם זכאיות למקלט לנפגעות סחר בנשים.
  • נפגעי סחר בבני אדם לא יעמדו לדין פלילי על עבירות שביצעו כתוצאה מעבירת הסחר (למשל שהייה לא חוקית בארץ).

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים