הקדמה:

מבוטח שקיבל בטעות או שלא כדין כספים מהמוסד לביטוח לאומי חייב להחזיר אותם בדרכים שיפורטו בהמשך
מבוטח רשאי לבקש מחיקה של החוב או של חלקו באמצעות פנייה לוועדה למחיקת חובות
למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


אם המוסד לביטוח לאומי שילם בטעות סכום כסף כלשהו למבוטח, הוא רשאי לקבל את הסכום בחזרה מידי המבוטח.

  • זכותו של המוסד לביטוח לאומי לקבל את הכספים בחזרה אינה מותנית בשאלה מי אשם בטעות או בהעברת הכספים, ואינה קשורה לשאלה אם המבוטח נהג בתום לב.
  • תום לבו של המבוטח משפיע על האופן שבו יוחזרו הכספים, ועשוי גם להוות שיקול בעד הפחתת החוב או ביטולו בוועדה למחיקת חובות.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל אדם שקיבל בטעות או שלא כדין (כלומר, לא היה זכאי לקבל) מהמוסד לביטוח לאומי גמלה או כל סכום כסף שהוא.

שלבי ההליך

המוסד לביטוח לאומי יכול לפעול בכל אחת מהדרכים הבאות:

ניכוי החוב מסכומים עתידיים שמגיעים למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות את הסכומים ששילם בטעות או שלא כדין למבוטח, מכל תשלום שיגיע ממנו למבוטח.
  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לבצע את הניכוי בבת אחת או בתשלומים, וזאת לפי שיקול דעתו ובהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין.
דוגמה
  • אדם מקבל כיום קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) בסך 1,554 ש"ח מדי חודש. בעבר שולם לו בטעות סכום של 200 ש"ח ע"י המוסד לביטוח לאומי.
  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות את הסכום מגובה הקצבה החודשית שלו באופן חד פעמי, כלומר הוא יקבל בחודש מסויים קצבת זיקנה בסך 1,354 ש"ח באופן חד פעמי, ולאחר מכן יחזור לקבל את הקצבה המלאה בסך 1,554 ש"ח בכל חודש.
דוגמה
  • מבוטח המקבל קצבת זיקנה כמו בדוגמה הקודמת. בעבר שולם לו בטעות סכום של 15,000 ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי.
  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות מהקצבה החודשית שלו סכום מסויים מדי חודש עד להחזרת החוב במלואו, למשל 500 ש"ח בכל חודש במשך 10 חודשים. במהלך חודשים אלה תשולם למבוטח קצבת זיקנה בסך 1,054 ש"ח. לאחר מכן ישוב המבוטח לקבל את קצבת הזיקנה המלאה.

דרישה מהמבוטח לשלם את מלוא החוב לביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש מהמבוטח להחזיר בפועל כל סכום ששילם לו המוסד לביטוח לאומי, בטעות או שלא כדין, בלי קשר לסכומים שהמבוטח זכאי או יהיה זכאי בעתיד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
  • למוסד לביטוח לאומי מותר לנהוג כך (לדרוש את השבת החוב בפועל ולא באמצעות ניכוי מכספים שיגיעו למבוטוח בעתיד) רק אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב.
דוגמה
  • אדם שהתפטר מעבודתו ביקש ממעסיקו מכתב פיטורים על מנת שיוכל להירשם בלשכת התעסוקה ולדרוש דמי אבטלה. המעסיק נעתר לבקשתו, והמבוטח נרשם כמובטל בלשכת התעסוקה, יום לאחר שהפסיק את עבודתו.
  • כתוצאה מכך שולמו לו מדי חודש דמי אבטלה בסך 5,000 ש"ח במשך 6 חודשים. סה"כ שולמו לו דמי אבטלה בסך 30,000 ש"ח.
  • מכיוון שאדם שהתפטר אינו זכאי לדמי אבטלה מייד לאחר הפסקת עבודו אלא לאחר תקופת המתנה של שלושה חודשים, אותו מובטל לא היה זכאי לקבל את דמי האבטלה שקיבל במשך שלושת החודשים הראשונים, ולפיכך הוא חייב להחזיר למוסד לביטוח לאומי סכומים אלה המסתכמים ב-15,000 ש"ח (לפי חישוב של 5,000 ש"ח בחודש X‏ 3 חודשים).
  • המוסד לביטוח לאומי יכול לדרוש בחזרה את מלוא הסכום (15,000 ש"ח) מאת המבוטח, ואינו חייב לנכות את החוב מתוך סכומם עתידיים שמגיעים או שיגיעו למבוטח, וזאת מכיוון שהמבוטח נהג שלא בתום לב בעת שהצהיר על פיטוריו כאשר בפועל לא פוטר אלא התפטר.
  • מבוטח שיקבל דרישה לתשלום חובו יוכל לשלם את החוב באחת מהדרכים הבאות:
  • עם זאת, גם במקרים שבהם המבוטח נהג בחוסר תום לב, רשאי המוסד לביטוח לאומי (אבל לא חייב) לנכות את החוב מתוך הסכומים העתידיים שמגיעים למבוטח כדין (ולא לדרוש את תשלום החוב במלואו), כפי שנהוג במקרים שבהם נהג המבוטח בתום לב.
דוגמה
אם בדוגמה הקודמת, התגלה דבר המרמה של המובטל מיד לאחר תשלום דמי האבטלה עבור החודש השלישי ולפני התשלום דמי האבטלה לחודשים הנוספים, רשאי המוסד לביטוח לאומי לנכות את החוב בסך 15,000 ש"ח מדמי האבטלה העתידיים, כלומר בשלושת החודשים הבאים יקבל המובטל 0 ש"ח (דמי אבטלה חודשיים בסך 5,000 ש"ח שמהם נוכו 5,000 ש"ח בכל חודש).

פניה לוועדה למחיקת חובות

  • במקרה שהחייב נמצא במצב בריאותי או כלכלי קשה מאוד הביטוח הלאומי עשוי להחליט שלא לגבות את החוב, בחלקו או במלואו.
  • המבוטח רשאי לפנות לוועדה למחיקת חובות, ולבקש לבטל את החוב או את חלקו.
  • למידע נוסף ראו ועדה למחיקת חובות במוסד לביטוח לאומי.

ערעור

חשוב לדעת

  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לקבל תוספת הפרשי הצמדה ממועד קבלת התשלום ועד החזרתו.
  • המוסד לביטוח לאומי זכאי לקבלת ההחזר, גם כאשר הסכום שולם עקב טעות של המוסד לביטוח לאומי עצמו וגם אם המבוטח נהג בתום לב בעת קבלת התשלום.
  • העובדה שהמבוטח נהג בתום לב, ולא היה אשם או אחראי לטעות שבגללה שולם לו הסכום שלא כדין, אינה פוטרת אותו מהחובה להשיב את הסכום שקיבל. במקרה כזה אסור למוסד לתבוע את השבת מלוא הסכום, אלא הוא יכול לנכות אותו מסכומים עתיידיים שיגיעו למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי.
  • תום לב של המבוטח עשוי להוות שיקול (אך לא בהכרח שיקול מכריע) בעד הפחתת החוב או מחיקתו בידי הוועדה למחיקת חובות.

פסקי דין

חקיקה ונהלים