בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשות דחופות לשמירה על קשר בין הורה לילד או להגנה על שלום הילד, בתוך 14 ימים מהיום שהוגשו
את הבקשות הדחופות ניתן להגיש בכל עת, כולל בתקופת עיכוב ההליכים בהליך ליישוב סכסוך
בית המשפט לענייני משפחה יכול לקבוע כי הבקשה לא מתאימה לבירור בתוך 14 ימים
ערכאות שיפוט דתיות לא כפופות לחובה לקיים דיון בתוך 14 ימים
בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בעת יישוב סכסוך כרוכות בתשלום אגרה
  • כאשר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה שעניינה הבטחת הקשר שבין הורה לילד או שמירת מוגנותו של הילד, הוא ידון בה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה אם לדעתו מדובר במקרה חריג שההמתנה לדיון בעניינו תגרום נזק.
    • עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע כי הבקשה לא מתאימה לבירור בתוך 14 ימים, ובמקרה כזה ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.
    • הבקשה יכולה להיות מוגשת בכל עת, גם כאשר הצדדים נמצאים בהליך יישוב סכסוך וגם אם הצדדים מנהלים תביעה בבית המשפט.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  1. בני משפחה המנהלים תביעה בבית משפט לענייני משפחה (לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים) ובמסגרת התביעה מגישים בקשה לסעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד.
  2. בני משפחה המנהלים הליך ליישוב סכסוך בתקופת עיכוב ההליכים, ומגישים אחת או יותר מהבקשות הבאות:
    • בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    • בקשה לקיצור תקופה עיכוב ההליכים לצורך הגשת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    • בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כאשר יש צורך בהגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם.
    • בקשה דחופה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים במקרה חריג שבו יחידת הסיוע המליצה לאפשר הגשת תובענה, היות שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק ממשי לצדדים או לילדים.

למי ואיך פונים

  • יש להגיש את הבקשה לערכאה השיפוטית המתאימה.
שימו לב
ערכאות שיפוטיות דתיות לא מחוייבות לקיים את הדיון בבקשות בתוך 14 ימים.

שלבי ההליך

בקשה לסעד דחוף כאשר הצדדים נמצאים בהליך יישוב סכסוך

  • בקשה לסעד דחוף במהלך הליך יישוב סכסוך תוגש עך גבי טופס "בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016".
  • יש למלא את הפרטים המלאים של הצדדים.
  • לבקשה לסעד דחוף יש לצרף אסמכתאות רלוונטיות, כולל אסמכתאות המנמקות מדוע הבקשה דחופה.
  • הבקשה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון.
  • בקשה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של הילד עם כל אחד מהוריו, תכלול רק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצורכי הילדים.
  • הבקשה תוגש ב-2 עותקים לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בבקשה לפי מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.

בקשה לקיצור תקופה עיכוב ההליכים כאשר הצדדים נמצאים בהליך יישוב סכסוך

  • בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים תוגש על גבי טופס "בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים".
  • יש למלא את הפרטים המלאים של הצדדים.
  • הבקשה תוגש ב-2 עותקים לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בבקשה לפי מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
  • ההליך כרוך בתשלום אגרה.

קביעת מועד לדיון

  • בית המשפט לענייני משפחה יקבע מועד לדיון בבקשה שיתקיים בתוך 14 ימים מהיום שהוגשה הבקשה.
  • עם זאת, בית המשפט יכול לקבוע כי לא יתקיים דיון בתוך 14 ימים אם לדעתו הבקשה לא מתאימה לבירור בפרק זמן זה.
  • במקרה בית המשפט ינמק את החלטתו ויקבע מועד אחר לדיון.

ערעור

  • על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבקשות לסעד דחוף ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים.

חשוב לדעת

  • אם סמכות הדיון שייכת לערכאה דתית מוסמכת, לא ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה ויש לפנות לערכאה הרלוונטית.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים