במקרה שבו רישומים רפואיים שנעשו לא נשמרו למשך פרק הזמן הנדרש בחוק, נטל השיכנוע על כך שלא היתה רשלנות מצד הרופא או המוסד הרפואי עובר אליהם

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:ע"א 6330/96
תאריך:25.01.98
קישור:נוסח פסק הדין

התובעת-המערערת, נולדה בבית החולים ע"ש הלל יפה. בתביעה שהגישו לבית החולים טענו התובעת והוריה, כי רופאי בית החולים התרשלו בתהליך הטיפול באם התובעת ובתובעת לקראת לידת התובעת ובעת הלידה. האם סבלה מיתר לחץ דם במהלך ההיריון, אך בדיקותיה ובדיקות העובר היו תקינות. עד לקבלת זריקה אפידורלית לפני הלידה. לאחר הזריקה, חלה ירידה בלחץ הדם של האם וירידה בדופק העובר. לאחר הלידה הסתבר שהתובעת לקתה בשתיוק מוחין והיא נשארה נכה בשיעור של 100%.
בית המשפט המחוזי קבע שלא הוכחה רשלנות כלשהי מצד רופאי בית החולים ודחה את התביעה.

בית המשפט העליון פסק, כי די בראיות שהובאו בפניו, כדי לשכנע בדבר הקשר הסיבתי בין הזריקה שניתנה לאם, לנזק שנגרם לעובר. כמו כן הוכחה התרשלות של רופאי בית החולים שגרמו לנזק.

בית המשפט ציין באופן כללי לגבי עריכת הרישומים הרפואיים, כי היעדר רישומים הנדרשים עפ"י שיגרת הנוהל הרפואי, מצביע על אי מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה, יש כדי לפגוע גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לרופא או למוסד. מחדל זה של הרופא או המוסד הרפואי, פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, בכל אותם מקרים שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות השנויות במחלוקת.
במקרה הזה, לא נכשלו בית החולים והרופאים באי רישום רשומה רפואית, אלא באי שמירתם של הרישומים הרפואיים שנערכו על ידם בזמן אמת. רישומים אלה היה עליהם לשמור בתיק הרפואי של החולה. בית המשפט ציין, כי הצורך בשמירת הרישומים ברור. שכן, לא מספיק קיום רישום רפואי כנדרש, ללא שמירת המסמכים נעדרת כל התועלת שניתן להפיק מהם.על פי התוספת לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות) תשל"ז-1976, חייב תיקו של חולה בבית החולים להישמר במשך תקופה של 20 שנה לאחר האישפוז או הטיפול האחרון. במקרה הזה, התקופה הזו לא חלפה ובית החולים לא שמר על מסמכי החולה כנדרש.

נקבע, כי בכך בית החולים התרשל וגרם לתובעת נזק ראייתי שאינו ניתן לתיקון. מחדל זה של בית החולים, באי שמירת המסמכים, העביר אליהם את הנטל לשלול קיום רשלנות מצידו בטיפול באם ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. בית החולים לא עמד בנטל זה. הערעור התקבל.

משמעות

  • במקרה שבו רישומים רפואיים שנעשו לא נשמרו למשך פרק הזמן הנדרש בחוק, נטל השיכנוע על כך שלא היתה רשלנות מצד הרופא או המוסד הרפואי עובר אליהם.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות

  • המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.