הקדמה:

במשפט אזרחי חל הכלל "הוציא מחברו עליו הראייה" ולפיו על התובע מוטל המטל להוכיח את תביעתו ולשכנע את בתי המשפט כי הנתבע חב לו את הדבר שאותו הוא תובע
במקרים מסוימים עובר הנטל דווקא אל הנתבע להוכיח כי התובע אינו זכאי לזכות בתביעתו

בדיונים בבית המשפט בתחום האזרחי (כגון: תביעות רשלנות רפואית, תביעות בענייני צוואות, ירושות ועזבונות, שכירות, צרכנות וכיו"ב) הכלל הוא כי התובע הוא זה שצריך להוכיח במסגרת התביעה כי הצד השני אכן חב לו את מה שהוא תובע.

דוגמה
בתביעת רשלנות רפואית על התובע (המטופל) להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי התרשלו.

העברת נטל השכנוע אל הנתבע

  • למרות הכלל האמור יש מקרים בהם בית המשפט יעביר את נטל השכנוע לנתבע. במצב זה הנתבע הוא זה שצריך להוכיח כי הוא לא חייב דבר לתובע.
דוגמה
העברת נטל השכנוע כאשר אין רישום רפואי נאות, כיוון שלא נערך או לא נשמר כראוי.
  • כאשר יש ליקוי או חסר ברשומה הרפואית, נטל השכנוע לגבי העובדות, שאילו היו נרשמות כנדרש, קל היה לברר אותן, עשוי לעבור מהחולה לרופא או למוסד הרפואי.
  • כאשר יש פגם ברישומים הרפואיים, למרות שהיה על הרופא החובה לרשמם ולשמור אותם, עלול הדבר להיזקף לחובת הרופא או המוסד הרפואי.
  • הנחת המוצא היא, כי הרופא הוא זה שיודע את העובדות באשר לטיפול שקיבל המטופל. המוטפל בד"כ לא יודע את כל האינפורמציה הקשורה לטיפול, המחלה ודרכי הטיפול, והאמצעים לברר את האינפורמציה מצטמצמים כשאין רישומים רפואיים מזמן אמת.
  • במקרה כזה, התקבל בפסיקה הכלל, שעובר נטל השיכנוע לגבי אותן העובדות, שלו היו נרשמות כראוי, קל היה לבררן, אל הרופא או המוסד הרפואי.
  • במילים אחרות: הרופא או המוסד הרפואי, הוא זה שנושא בנטל להפריך את מסקנת הרשלנות, המתחייבת לנוכח העדר הרישום.
  • ההיקף המדויק של נטל השיכנוע המועבר, משתנה ממקרה למקרה.

חשוב לדעת

  • העברת נטל השיכנוע בשל חסר או ליקוי ברישום הרפואי, לא תתבצע בכל מקרה שנפל ליקוי כזה, אלא רק באתם מקרים שבהם הרישום הרפואי החסר, היה אמור לכלול, על פניו, עובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שיכולות היו להתבהר מהרישום הרפואי, אילו היה קיים.

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות

המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י