הקדמה:

החל מיום 01.01.2015 המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לגבות חוב בגין דמי ביטוח שלא שולמו, אם עברו 7 שנים מהמועד שבו היה המבוטח צריך לשלם והמוסד לביטוח לאומי לא דרש אותם
במקרים הנ"ל אי תשלום החוב לא יפגע בזכויות של המבוטח לקצבה או לגמלה
למרות זאת, במקרים בהם לא קוימה חובת דיווח או רישום במועדה או אם השומה הסופית של הכנסה חלה במועד מאוחר יותר, רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב גם אם עברו 7 שנים
בכל מקרה בו נשלחה למבוטח דרישת חוב, ללא קשר למועד ההתיישנות, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להפחתת הקנסות או למחיקת חובות


החל מיום 01.01.2015, אסור למוסד לביטוח לאומי לגבות חוב בגין דמי ביטוח שלא שולמו, אם עברו 7 שנים מהמועד שבו היה צריך לשלמם והמוסד לביטוח לאומי לא דרש אותם במשך אותה תקופה.

  • במקרים אלה אי התשלום לא יפגע בזכויות של המבוטח לקצבה או לגמלה.
  • למרות זאת, במקרים בהם לא קוימה חובת דיווח או רישום במועדה או אם השומה הסופית של הכנסה חלה במועד מאוחר יותר, רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב גם אם עברו 7 שנים.
הערת עריכה
יצוין לגבי חובת דיווח או רישום, כי חוק הביטוח הלאומי מסמיך את השר להתקין תקנות בנושא, אך לא מצאתי תקנות ולכן לא ברור לי אם יש כאלה. את ר הביטוח הלאומי מייחס חובת דיווח ותשלום פשוט לכל הגורמים שלא עובדים, ולכן זהו המקור המוסמך ביותר שמצאתי כרגע. גם בפרוטוקול הועדה או בדברי ההסבר לחוק לא נמצא הסבר ברור לאנשים הפרטיים המחויבים בחובת דיווח. עם זאת, ברור כי על מעסיקים חלה חובת דיווח, על פניו נראה כי החוק רלוונטי גם להם, אם כי מוקד הדיון לא היה בעניינם.
הערה מאת דנה רוטשילד (שיחה) 16.02.2015, 09:39 (IST)

מי זכאי?

מבוטח בביטוח הלאומי, וכן כל אדם אשר חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי אשר נוצר לחובתו חוב בעקבות אי תשלום דמי הביטוח, בכל אחד מהמקרים הבאים:

  • החוב נוצר בשנת 2008 או מאוחר יותר, והמוסד לביטוח לאומי לא שלח דרישת תשלום חוב בתוך 7 שנים מהמועד לתשלום דמי הביטוח, או שלח דרישת תשלום חוב אך לא פעל לגביית החוב או לקיזוזו בתוך 7 שנים.
דוגמה
  • אדם השתחרר מצה"ל ביום 20.01.2008 ולא עבד במשך 3 חודשים לאחר שחרורו. כעבור 3 חודשים החל לעבוד, ודמי הביטוח הלאומי שולמו דרך מקום עבודתו.
  • אותו אדם לא שילם את דמי הביטוח עבור 3 החודשים שבהם לא עבד לאחר שחרורו, ולפיכך נוצר לו חוב לביטוח הלאומי.
  • מכיוון שהמועד לתשלום דמי הביטוח הלאומי למי שאינו עובד חל בסוף כל רבעון, מועד היווצרות החוב הוא 15.04.2008 (עבור ינואר, פברואר ומרץ 2008). אם המוסד לביטוח הלאומי לא דרש, תבע או קיזז את תשלום החוב עד 15.04.2015, הוא אינו רשאי לחייב את האדם בתשלום החוב או לקזז סכום זה מהקצבה המגיעה לו, וזאת מכיוון שחלפו 7 שנים ממועד היווצרות החוב.
  • החוב נוצר בין השנים 2007-1999, ולא נשלחה דרישת תשלום חוב לגביו עד ליום 20.06.2016.
דוגמה
  • אדם לא עבד מספר חודשים בשנת 2006, ולמרות זאת לא שילם את דמי הביטוח עבור חודשים אלו.
  • ביום 16.2.2015, המוסד לביטוח לאומי הבחין כי דמי הביטוח משנת 2006 לא שולמו, ושלח לאותו אדם דרישת תשלום חוב ראשונה.
  • אמנם חלפו למעלה מ-7 שנים מהמועד לתשלום דמי הביטוח, אך במקרה הנדון, התיקון לחוק החדש מתיר למוסד לביטוח לאומי לשלוח דרישת תשלום חוב עד ליום 20.6.2016, וכך נעשה. לכן, המוסד לביטוח לאומי פעל על פי דין.
  • החוב נוצר לפני 01.01.1999 ולא ננקטו הליכים לגבייתו או לא בוצע קיזוז בעניינו עד ליום 01.01.2015.
דוגמה
  • בהליך בדיקת זכאות לקצבה שנערך בשנת 2015, המוסד לביטוח הלאומי הבחין לראשונה כי לאדם המבקש ישנו חוב לביטוח הלאומי בגין דמי ביטוח שלא שולמו משנת 1998.
  • בשלב זה, מאחר שמדובר בחוב אשר קדם לשנת 1999, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לחייב את האדם בתשלום החוב, או לקזז סכום זה מהקצבה המגיעה לו.

מי לא זכאי?

  • במקרים מסוימים (ראו דוגמה למטה) רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות את חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח גם אם חלפו 7 שנים מהמועד המקורי לתשלום.
  • במקרה בו החוב נובע מתשלום יתר של גמלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב, גם בחלוף 7 שנים. עניין זה הוכרע לאחרונה לאחר מספר מחלוקות בפסיקה, ע"י בית הדין הארצי לעבודה במסגרת עבל (ארצי) 1844-09-10‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' לבנה חג'ג'‏.
הערת עריכה
הערעור בפסק הדין https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-10-09-1844-338.htm עבל (ארצי) 1844-09-10‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' לבנה חג'ג'‏ מתייחס לארבעה פסקי דין סותרים אשר קדמו לתיקון. בין היתר, נאמר במפורש כי התיקון החדש אינו חל בענין תשלום יתר של גמלה. כמו כן, בכל מקרה אחר שאינו נכנס לתנאי החוק, אין התיישנות לפי חוק ההתיישנות. במובן זה בית הדין מבהיר שהתיקון לחוק מטיב את מצבם של המבוטחים...
הערה מאת דנה רוטשילד (שיחה) 31.05.2015, 18:05 (IDT)

תהליך מימוש הזכות

  • מימוש הזכות הוא אוטומטי. המוסד לביטוח לאומי לא יעביר דרישות תשלום אם חלפו למעלה מ-7 שנים ממועד התשלום המקורי, ממועד קיום חובת הדיווח או ממועד קביעת השומה הסופית.
  • אם המוסד לביטוח לאומי העביר דרישת תשלום או קיזז את החוב מתשלום אחר שמגיע למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי, למרות שעברו 7 שנים, יש לפנות אל מחלקת הביטוח והגבייה בסניף המוסד לביטוח הלאומי שאליו משתייך המבוטח ולטעון כי מדובר בחוב שהתיישן.
  • אם המוסד לביטוח לאומי עומד על גביית החוב, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה. מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.

מקרים שהם ניתן לגבות חוב גם לאחר שחלפו 7 שנים

  • המוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות חובות דמי ביטוח לאומי גם אם חלפו 7 שנים מהמועד המקורי לתשלום, במקרים שבהם לא קוימה חובת דיווח או רישום במועדה או במקרים שבהם השומה הסופית של הכנסה חלה במועד מאוחר יותר. במקרים אלה לא ניתן יהיה לגבות את החוב לאחר 7 שנים ממועד קיום חובת הדיווח, קבלת המידע או קביעת השומה.
דוגמה
  • אדם עבד כעובד עצמאי במהלך שנת 2009, אך מעולם לא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי.
  • כתוצאה מהאמור, הוא שילם סכום נמוך יותר של דמי ביטוח, מזה שהיה צריך לשלם אילו היה מדווח על עבודתו כעובד עצמאי והכנסותיו.
  • בשנת 2017, במסגרת הליך אחר הקשור במוסד לביטוח לאומי, דיווח האדם לראשונה כי בשנת 2009 עבד כעובד עצמאי.
  • בעקבות הדיווח, המוסד לביטוח לאומי העביר דרישת תשלום חוב בגין התשלום החסר. המוסד היה רשאי לעשות כן, כיוון שהדיווח נעשה באיחור, וטרם חלפו 7 שנים ממועד הדיווח.

חשוב לדעת

הערת עריכה
*לפני התיקון לחוק אשר הסדיר את סוגיית ההתיישנות:
    • ניתנו מספר פסקי דין בבתי דין אזוריים לעבודה, אשר אינם מתיישבים בהכרח עם החוק החדש, ובהם נקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא יכול לגבות חובות שעברו למעלה מ-7 שנים מאז שנוצרו (ראו למשל ב"ל (ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת) 3142/09, לבנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי, ב"ל (ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב) 3169/07, מאיר דהן נ' המוסד לביטוח לאומי- לא פורסם).
    • המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור כנגד פסקי הדין, אשר נידון בבית הדין הארצי לעבודה וטרם ניתנה החלטה בעניינו (נכון לחודש פברואר 2015).
    • לפחות במקרה אחד (עבל (ארצי) 11305-04-11 אמנון אורנשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי), לאור נסיבותיו הייחודיות, הגיעו הצדדים להסכמה בערעור לפיה החוב כנגד המבוטח יבוטל, מבלי שנקבעו קביעות עקרוניות.
הערה מאת דנה רוטשילד (שיחה) 16.02.2015, 11:12 (IST)

חקיקה ונהלים