הקדמה:

במקרים שבהם בני זוג נשואים מעוניינים להתגרש וכל אחד מהם בן דת אחרת, או לפחות אחד מהם לא משתייך לעדה דתית כלשהי, עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין
הליך זה אינו רלוונטי לבני זוג בני אותה דת המבקשים להתגרש ומשתייכים לדת היהודית, המוסלמית, הדרוזית או אחת מהעדות הנוצריות המקיימות בתי דין בישראל

זוג נשוי, אשר כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת או כאשר אחד מהם או שניהם לא שייכים לעדה דתית כלשהי (יהדות, נצרות, אסלאם והדת הדרוזית), המבקש להתגרש, צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.

  • על בית המשפט להתיר את הנישואין כדי שבני הזוג ייחשבו כפנויים ויוכלו להינשא לאחרים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • בני זוג נשואים המבקשים להתגרש ומתקיימים לגביהם שני התנאים הבאים:

1. דתם של בני הזוג

  • כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת או שאחד מבני הזוג לפחות אינו משתייך לעדה דתית כלשהי (יהדות, איסלאם, נצרות והדת הדרוזית).
דוגמה
  • יהודי הנשוי לנוצרייה
  • מוסלמי הנשוי ליהודיה
  • נוצרי הנשוי למוסלמית
  • יהודי הנשוי לבת דת ההינדית
  • יהודיה הנשואה לבן הדת הבודהיסטית

2. זיקה לישראל

  • מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
    • שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים.
    • בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל.
    • בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי, והוא התגורר בישראל במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין.
    • בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על-פי כל דין.
    • מקום מושבו של בן הזוג המעוניין להתגרש הוא בישראל, והוא התגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין.
    • מקום מושבו של בן הזוג המעוניין להתגרש הוא בישראל ומקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל.
    • מקום מושבו של בן הזוג שרוצים להתגרש ממנו הוא בישראל.

שלבי ההליך

הגשת תובענה

  • יש להגיש תובענה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה.
  • אם אחד מבני הזוג מגיש את התובענה, בן הזוג השני יהיה הנתבע בה.
  • אם שני בני הזוג מגישים את התובענה, לא יצוין בה נתבע.
  • התובענה תוגש ב-3 עותקים, ותכלול את הפרטים הבאים:
    • שמותיהם של בני הזוג ודתם (אם אחד מבני הזוג נוצרי יצוינו העדה הדתית שאליה הוא משתייך), אזרחותם/אזרחויותיהם, מספרי הזהות או מספרי הדרכון שלהם, מקום מושבם וכתובתם.
    • אם יש לבני הזוג ילדים משותפים שטרם מלאו להם 18, יצוינו גם פרטיהם בהתאמה.
    • מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג.
    • תאריך טקס/טקסי הנישואין של בני הזוג, מקום עריכתם והדין שלפיהם נערכו.
    • הנימוקים שעליהם מתבססת התובענה (בהתאם לעובדות ולחוק).
    • אם התובענה נסמכת על דין חוץ, תצורף לה חוות דעת של מומחה לדין החוץ, המבססת את העילה להתרת הנישואין.
  • יש לצרף לתובענה את המסמכים הבאים:
    • תצהיר נלווה לתובענה להתרת נישואין ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג.
    • תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה. אם שני בני הזוג מגישים את התובענה, יצורף תצהיר של שניהם. אם התובענה היא להכרזה על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת.
    • תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן נמצאות בידי התובע או העתק מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו.
    • תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לגבי התובע, כולל תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען.
    • תרגום לעברית של כל מסמך שצורף וכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

הגשת כתב הגנה

  • כתב ההגנה יוגש ב-3 עותקים. נתבע שמתנגד לתובענה יפרט בכתב ההגנה את נימוקיו.
  • הנתבע יצרף לכתב ההגנה את המסמכים הבאים:
    • תצהיר נלווה לכתב הגנה בתובענה להתרת נישואין בצירוף מסמכים המעידים על דתו (אם לא צורפו על-ידי התובע).
    • תצהיר לאימות העובדות הכלולות בכתב ההגנה.
    • תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לגבי הנתבע, כולל תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען.
    • נתבע שמעוניין לחלוק על חוות הדעת של מומחה לדין חוץ שהגיש התובע, יצרף חוות דעת של מומחה אחר לדין החוץ.
    • כל מסמך אחר שעשוי לבסס את טענותיו ולא צורף על-ידי התובע.
    • תרגום לעברית של כל מסמך שצורף וכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

בירור האם יש צורך בהליך גירושין לפי דין דתי

  • לאחר הגשת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה, סגן הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה יפנה אל ראשי העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי שיקבעו אם יש צורך בגירושין על פי אותה דת (אם בני הזוג בני דתות מוכרות שונות, תישלח פנייה לכל אחד מראשי הדתות).
  • ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך 3 חודשים מיום משלוח הפנייה אליו (סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה רשאי להאריך את המועד לתקופה של שלושה חודשים נוספים אם ראש בית הדין הודיע כי הדבר נחוץ לשם בירור העובדות).
  • אם ראש בית הדין הדתי קבע כי יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי - לבית הדין הדתי יהיו כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין, כמו: הסמכות לעכב יציאה מהארץ או להחזיק רישיון נהיגה, הסמכות למנוע מאדם לעסוק בעיסוק המחייב רישיון, במקרה שיש החלטה למתן גט והאיש אינו מקיים אותה, או הסמכות לעצור אדם שהוזמן לדיון ולא התייצב עם זאת לבית הדין הדתי לא תהיה סמכות לדון בעניינים הכרוכים לגירושין, כדוגמת משמורת, חלוקת רכוש או מזונות. הסמכות לדון בסוגיות אלה תהיה של בית המשפט לענייני משפחה.
  • אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי - הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

הדין החל בהליך התרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה

  • אם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת הנישואין של בני הזוג, בית המשפט ידון בהתרת הנישואים בהתאם לדין שחל על התרת נישואין במקום מושבם המשותף של בני הזוג. אם אינם גרים באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם לפי הדין שחל במדינה שבה גרו יחד לאחרונה, ואם לא גרו כלל יחד באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת הנישואין על-פי הדין שחל במדינה שבני הזוג הם אזרחיה. אם בני הזוג אינם אזרחיה של אותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם על פי-הדין שחל במדינה שבה נערכו הנישואין.
  • אם אף אחת מהאפשרויות לעיל לא מאפשרת לבית המשפט להכריע לפי דין שיחול על שני בני הזוג, רשאי בית המשפט לדון בעניינם של הצדדים על-פי הדין שחל במקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לבית המשפט צודק בנסיבות העניין.

חשוב לדעת

  • הליך התרת נישואין אינו רלבנטי לבני זוג נשואים אשר משתייכים לאותה הדת. במקרה כזה על בני הזוג להתגרש בהתאם לדין הדתי של הדת אליה הם משתייכים.
  • אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט החליט אחרת.

חקיקה ונהלים

תודות